משתמש:מזמז/שמעון המל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שמעון (שמו) המל, (בצרפתית: Frédéric-Shimon Hammel), נולד באוגוסט 1907 בשטרסבורג, נפטר ב-2001 בישראל, היה פרופסור לכימיה וחבר בתנועת ההתנגדות הצרפתית במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה עלה למדינת ישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו נולד למשפחה יהודית מתבוללת ולא התעניין ביהדות עד גיל ארבע עשרה, בעקבות קשריו עם הרב ארתור וייל, תלמידו של הרב הראשי ארנסט וייל . ב -1928, הוא הצטרף לתנועת הצופים היהודים בצרפת (EIF), תנועה שנוצרה ב -1923 על ידי רובר גמזון והגיע עד לתפקיד ראש הצופים היהודים של שטרסבורג וסגן יו"ר התנועה. משם נשאר מוכר בכינויו "שמו" שפרושו גמל . בשנת 1931 הוא התחתן עם חברה אחרת בתנועה, ז'אן וייל-אוברדורפר הידועה בכינוייה פורמי . נולדו להם שני ילדים לפני המלחמה, וילדה שלישית אחרי המלחמה.

סיים את לימודיו האוניברסיטאיים בכימיה, פיסיקה, מינרולוגיה וביולוגיה, בתואר דוקטור במדעים.  נושא עבודת הדוקטור - מחקר על הסולפיטים מסידרת המגנזיום. אסיסטנט בפקולטה למדעים בשטרסבורג, בין 1929 - 1939.  

ב-19 ביולי 1940 נפגש שמו עם רובר גמזון בעיר קלרמון פארן וביחד הם יזמו תוכנית רשמית שאושרה על ידי ראשי ה-E.I.F. הם החליטו להגדיל את מספר בתי הילדים, ליצור קבוצות צופים בכל ערי האזור הדרומי ולפתוח מרכזים חקלאיים ללימוד מקצועות פרודוקטיביים. המטרות היו להוציא את הצעירים היהודים מהערים, לתת להם הכשרה המדגישה את הערכים ההומאניים והרוחניים של היהדות ולכוון אותם למקצועות פרודוקטיביים. ביולי 1941 הוכרו הצופים היהודים על ידי משטר וישי כארגון לגיטימי המשרת את המטרות המוצהרות של וישי, ובעיקר את אידיאל "השיבה אל הקרקע". בחסות הקמת מחנה נוער הקים עם אשתו בקיץ 1941 את המרכז החקלאי של טלוייר במחוז רון, שם קיבל כמה עשרות צעירים יהודים. כאשר מתחילים האיסוף והגירוש באזור הדרומי, על שמו ופורמי לפזר את הצעירים. שמו יצר בקיץ 1942 מרכז נוער נוסף, לה פייר בלאנש, (במחוז ארדש ). מכאן ואילך ה-EIF ותנועת הצעירים הציונים (MJS) ישתפו פעולה באופן מלא להצלת ילדים, צעירים ומבוגרים יהודים בהברחות לכיוון הגבול הספרדי. למרות מעצר ושחרור מהיר, הוא הצליח להמשיך בעבודות החילוץ שלו עד שחרור צרפת.

לאחר המלחמה היגרו שמו ומשפחתו לישראל לקיבוץ עין הנציב, קיבוץ דתי שהוקם על ידי יהודי גרמניה וצרפת. לימד כימיה ומדעים בבית הספר האזורי.

שמר במשך כל השנים על קשר עם חברי תנועת הצופים מצרפת בארץ ובצרפת.  קשר המכתבים שלו כלל מאות כתובות,  גם של לא-יהודים, שהיה קשור אליהם מתקופת המלחמה. היה ידוע כחובב טבע, חובב טיולים, חובב הארץ, חובב מוסיקה, חובב צילום.

לאחר צאתו לפנסיה - הקים חממה לצמחי- בית ליד ביתו, וטיפל בה במקצועיות ובמסירות רבה שנים ארוכות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשר לך עמלק: מאבק יהודי צרפת בנאצים, 1989

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר המשפחתי

קטגוריה:נפטרים ב2001 קטגוריה:ניצולי השואה קטגוריה:שואת יהודי צרפת קטגוריה:יהדות אורתודוקסית קטגוריה:יהדות אורתודוקסית בישראל קטגוריה:חברי תנועת ההתנגדות הצרפתית קטגוריה:עין הנצי"ב: אישים