משתמש:כל יכול/ארגז חול 2
גיל ההתבגרות, צואה, הפרשה, פעילות גופנית, דופק, לחץ דם, לב, מחזור הדם, מוות קליני, יהלום, עין, גמישות, זיכרון, מחלת לב כלילית, קטגוריה:בריאות, לערוך את הערך ריאות, סבולת לב ריאה, קטגוריה:רגשות: תשוקה, הורדת כפילות בערך כבד, הערכים בקטגוריה:הכרה, ויקיפדיה:פורטל, שולחן, שלד התא, אנרגיית שפעול, אוסמוזה, פיעפוע, משתמש:כל יכול/פטל, אנדוציטוזה, קלדוגרם
פקקולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פקקולים אביזר לאיסוף בקבוקי פלסטיק אשר פותח על ידי חברת "שרש" ו"החברה להגנת הטבע". תכליתו של המוצר הינו לעורר מודעות לניקיון הסביבה ולקחת עליה אחריות אישית על ידי איסוף בקבוקי פלסטיק המושלכים בשטח ופינויים למיכלי מיחזור. ההכנסות ממכירת הפקקולים מוקדשי לשביל סובב כנרת.
יוזמה של "החברה להגנת הטבע" ו"חברת שרש" : מוצר לאיסוף בקבוקי פלסטיק בשטח אשר מורכב מעודפי חומרים ומהווה בעצמו ניצול של עודפי ייצור ומוצר ממוחזר. הפקקולים נמכרים בחנויות לציוד מטיילים ובחנות של החברה להגנת הטבע והרווחים מוקדשים לטיפוח שביל סובב כנרת, אשר מוקף גדרות, ומיגור ההשתלטות העויינת והעבריינית, והעלאת המודעות לאחריות אישית לניקיון הסביבה ולשמירה על שטחים פתוחים לטובת הציבור. [1]
מערכת העיכול[עריכת קוד מקור | עריכה]
למערכת העיכול 3 תפקידים מרכזיים:
1. לסנן את הדם כדי לסלק ממנו את הפסולת החנקנית שנוצרת תוך עיכול חלבונים, קופאין, ותאין, תוך פירוק תאים וחומצות גרעין. כל זה נעשה בכליות על ידי סינון בלחץ.
2.לאזן את כמות הנוזלים, המינרלים, החומציות של נוזלי הגוף, של הדם, ועל ידי כך לאזן גם לחץ דם והרכב הדם. כל זה נעשה בכליות בשלב הספיגה בחזרה ובשלב או תהליך של החלפת נתרן במימן.�
3.לסלק את עודפי ההורמונים, התרופות, הכהלים והסמים שהכנסנו לגופנו.
לאחר שהמזון נלעס, הוא מועבר אל בית הבליעה והוושט
משתמש:כל יכול/ארגז חול 2/מונחים מוזנחים
מונרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטגוריה:ביולוגיה התפתחותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולוגיה התפתחותית, פגית, התמיינות תאים, עובר, טרטוגן, דרוזופילה, תודרנית לבנה, אפופטוזה, ארנסט הקל en:Category:Developmental biology
קטגוריה:פצצות גרעיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטגוריה:פצצות, קטגוריה:נשק גרעיני - en:Category:Nuclear bombs
קטגוריה:סמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סם (כללי), מנת יתר, סם פסיכואקטיבי, קטגוריה:סמים פסיכואקטיביים, קטגוריה:תרופות
קטגוריה:תרכובות אורגניות, en:Category:Drugs
קטגוריה:אפיגנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
Hilary Duff[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עידן (זמן), תור (זמן), תקופה, מילניום, מאה (זמן), יובל (זמן), אולימפיאדה (פרק זמן), שנה, שנה טרופית, עונות השנה: סתיו, חורף, אביב וקיץ; חודש, שבוע, יממה: שחר (זמן), זריחה, בוקר, צהריים, ערב (זמן), שקיעה, לילה וחצות; שעה, דקה, שניה.
תפוקת לב[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפוקת לב הוא נפח הדם אשר מזרים הלב בדקה אחת.
נפח פעימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נפח פעימה
נפח פעימה הוא נפח הדם המוזרם על ידי הלב במחזור פעימה אחת דרך העורקים. נפח זה שווה לנפח החדר השמאלי של הלב במצב ריפיון שריר הלב, כלומר לאחר הרפייתו, המכונה דיאסטולה, פחות נפחו לאחר התכווצות שריר הלב, סיסטולה. אצל אדם מבוגר נפח הפעימה נע בין 75 ל-155 סנטימטר מעוקב.
נפח הפעימה, אם כן, מושפע ישירות מגודל החדר השמאלי ומהלב כולו, ומיכולת ההתכווצות של שריר הלב. מדדים אלו מושפעים בעיקר מאימון אירובי, אשר מצריך מהלב אספקת דם גבוהה יותר לשרירי הגוף הפועלים וכך דורש פעילות מאומצת יותר של שריר הלב, המשפרת את ביצועו ויכולת התכווצותו וגורמת לגידולו המכונה היפרטרופיה (hypertrophy).
עד כה הבנו כי נפח הפעימה נחוץ לשם עיסוק בפעילות גופנית והכרחי במיוחד לפעילות ממושכת כגון ריצות ארוכות, שחייה ממושכת ועוד. לכן, מדד זה הוא מכריע בסבולת לב ריאה, אחד המרכיבים של הכושר הגופני. אדם בעל כושר גופני גבוהה וסבולת לב ריאה טובה, יש לו גם נפח פעימה יותר גדול מאשר אדם שלא עוסק בפעילות גופנית או לאדם שמקצועו היא פעילות אנארובית, כמו ריצת מאה מטר.
לנפח הפעימה השפעה על הדופק, בין אם במצב מנוחה או מאמץ. לאדם עם נפח פעימה יותר גדול יהיה דופק נמוך יותר מזה של אחר, בזמן ששניהם באותה דרגת מאמץ. הדבר נגרם מכך, שאם נניח שעל הלב של שניהם להזרים אותה כמות דם לגוף ביחידת זמן נתונה, הלב שכל פעימה שלו מזרימה יותר דם, יפעם פחות פעמים על מנת להגיע לאותה מכסה כמו של הלב הקטן יותר.
למחלות מערכת הדם יכולות להיות השפעות על נפח הפעימה, לדוגמה: יתר לחץ דם גורם ללחץ מוגזם על דפנות הלב וכתוצאה מזה מרחיב אותו; בניגוד להתפתחות תקינה של שריר הלב, מצב זה מוביל לשריר חלש ודליל, שיכול לגרום לבעיות בתיפקודו במהלך הזמן.
קצב לב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קצב לב
קצב לב הוא מושג המתאר את תדירות פעימות הלב. את קצב הלב מודדים לרוב במספר פעימות לדקה, זאת עושים באמצעות הדופק.
קצב הלב הוא אחד מגורמי המשוואה: קצב לב x נפח פעימה = תפוקת לב.
קצב הלב הסטנדרטי של מבוגר במצב מנוחה הוא 60-80 פעימות לדקה ושל תינוקות - 130 פעימות.
קצב הלב מושפע מנפח הפעימה של הלב - כמות הדם שמזרים הלב בכל פעימה - ומכמות הדם שהלב צריך להזרים בדקה - תפוקת לב, לפי המשוואה הנ"ל. במצב מנוחה, על הלב להזרים בדקה אחת את כל כמות הדם שבגוף, בממוצע - 4.5 ליטרים אצל אישה ו-5.5 אצל גבר. בזמן מאמץ, פעילות גופנית, התרגשות או פחד, על הלב להזרים יותר דם על מנת לספק יותר חמצן וגלוקוז לשרירים, ולפיכך קצב הלב עולה.
אצל ספורטאים, אשר מתאמנים דרך קבע במצב של דופק מהיר, שריר הלב מתפתח וגדל, וכך גם גדל נפח הפעימה של הלב ובהתאם יורד קצב פעימות הלב במצב מנוחה. ערכי דופק במצב מנוחה לספורטאים נעים סביב ה-60, וכך גם אצל אנשים אשר שומרים על סיבולת לב ריאה גבוהה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.