משתמש:טליה צמח/טיוטה

בד דנים

 ידוע בשם בד ג'ינס, הוא בד אריג עמיד בעל שתי צבעוני (בדרך כלל כחול) וחוטי ערב לבנים. לעיתים הוא גם ארוג בפסים צבעוניים.

מקורו של השם בצרפתית "סרז' דה נים", מלשון העיר נים. הדנים עשוי מחוט צבוע, בדרך כלל עשוי מחוטי כותנה, אם כי קיימים היום גם בדי דנים בעלי תערובת סיבים סינתטיים דמויי כותנה. בתעשיית ההלבשה, משתמשים עשרות שנים בבד הדנים במיוחד בייצור אוברולים ומכנסיים (ג'ינס). הוכח כי איכותו ועמידותו של בד הדנים גבוהה ועקב כך משמש לבגדי עבודת "פועלים". איכות זו גם הפכה את בד הדנים לשימושי ללבוש פנאי-יום יום בסוף המאה ה-20.

מקור השם דנים (בצרפתית: Denim).

מקור השם של בד דנים, הוא בעיר נים שבצרפת, בה יוצר הבד לראשונה על ידי משפחת אנדרה (André). בשלהי המאה ה17 הבד נודע בתחילה בשם Serge de Nîmes (בצרפתית: סרז' מ-נים) ועם השנים השם התקצר ל-de Nîmes ובאיות מודרני Denim.

היסטוריה

לבד הדנים חשיבות היסטורית בין מוצרי טקסטיל ארוגים, ויש לו שימושים רבים. גלגולו של הבד מתחיל בשימוש העיקרי שלו, כבד אשר ממנו מיוצרים בגדי הג'ינס. תולדות הג'ינס מפותלים כמו כותנה המרכיבים את הבד. בד הג'ינס עבר תפקידים וגלגולים, במקומות שונים על פני כדור הארץ כמו למשל הודו, ארה"ב ואירופה. לבד הדנים תפקיד מפתח לייצור מכנסיים חזקים ועמידים, לשימוש פועלים ומלחים, וכתוצאה מתכונתו העמידה, שימש גם לאריגת יריעות לאוהלים ומפרשים.

ג'ייקוב דייויס היה חייט אמריקאי שגילה כי הוספת כפתורי נחושת מחזקת את חיבורי קצוות בגדי הג'ינס ובשנת 1873 נחתם הפטנט שלו יחד עם לוי שטראוס ומאז החלו לייצר את בגדי הג'ינס המפורסמים עד היום (לי-וויס).

בהיסטוריה של ההתיישבות הציונית המעשית ארץ ישראל, היה בד האלכסון מהבדים הראשונים שיוצר במפעל 'אתא' (1934-1986). הבדים יוצרו בחאקי וכחול ומוצרי הלבוש היו מדים, בגדי עבודה, לבוש חקי אזרחי, ותלבושת אחידה לתנועות הנוער לגנים ולבתי ספר.

מבנה הבד

בד הדנים הוא אריג כותנה ארוג אלכסונית בחיבור טוויל  (Twill) כך שחוטי הערב עוברים מעבר לשני חוטי שתי או יותר, ובסטייה (offset) משורה לשורה. לעומת בדי קנבס, בהם שני צידי הבד זהים, הארוגים בחיבור ארג בד בסיסי.[1]

שיטת האריגה, יוצרת מעין צלעות אלכסוניות באריג הדנים, ומכך נוצר הבדל בין שני צידי הבד. בבד דנים הארוג מחוטי ערב צבעוניים, הצד שבו חוטי הערב עוברים מעל מספר חוטי שתי, נראה צבעוני יותר מהצד ההפוך. במכנסי ג'ינס, חוטי הערב הם לרוב בצבע כחול (או אינדיגו) חוטי השתי לבנים, כך שמתקבל גוון כחול בצד החיצוני של המכנסים וגוון בהיר-לבן בצד הפנימי.

תהליך הכנת בד הדנים

תהליך הכנת הדנים מחולק לחמישה חלקים: עיבוד חומרים, טוויה ושזירת חוטים[2], צביעה, אריגה ואשפרה.

חומרים: רוב בדי הדנים עשוי מכותנה גולמית. כיום ישנם יצרנים אשר משלבים חוטי ספנדקס סינתטיים, כדי לייצר גמישות בבד.

טוויה ושזירת החוטים: שזירת החוטים נעשית בתהליך של שני שלבים. ראשית ניקוי וסידור הסיבים על פי אורכי הסיבים ובהמשך טוויית הסיבים לחוט ושזירת המטווה של הסיבים במכונה תעשייתית לקבלת החוטים. כחלק משזירת חוטים, נעשית פעולת פיתול אשר מעודדת חוסר אחידות במבנה החוט, דבר המשפיע לאחר מכן על המראה הסופי ושינוי הצבע של הבד.

צביעה: במקור נצבעו חוטי השתי בצבען העשוי מצמח The Indigofera  שמקורו מדרום אסיה, וידוע גם על שימוש בזנים נוספים באירופה. כיום רוב חוטי השתי של בדי הדנים צבועים בצבעי אינדיגו סינתטי. התהליך כולל בתוכו טבילה בצבע ולאחר הוצאתו עובר תהליך חמצון באוויר הפתוח.

---

[1] ראה גם: חיבור ארג בד בסיסי  : https://www.britannica.com/topic/textile/Basic-weaves

[2] ראה גם : שזירה : https://www.britannica.com/technology/twisting

ככל שהבד עובר ריבוי טבילות, כך נקבע גוון פיגמנט הצבע על הבד הסופי. כך  שככל שמתבצעות יותר טבילות כך הבד יהיה כהה יותר.

אריגה: תהליך האריגה נעשה כיום ברובו בשיטה תעשייתית אשר מסוגלת לייצר בד ברוחב 1500 מ"מ או יותר. אך עדיין ישנה אריגה ביצור מסורתי אשר מייצר בד ברוחב 760 מ"מ. שיטה זו מייצרת גימור בשולי הבד, מאחר והחוט הסלול על הסירה יוצר תנועה מעגלית ומתמשכת. שיטה זו איטית פי ארבע מהשיטה התעשייתית המודרנית ומייצרת בד איכותי וחזק יותר. השתי בשיטה זו עשוי מחוטים הצבועים בגוונים שונים.

אריגת הבד נעשית על ידי חיבור אלכסון, בו חוט הערב מדלג על 2 חוטי שתי או יותר. בזכות אריגה זו, בד הדנים גם נוטה להתקמט פחות מבדים אחרים. כמו כן, המרווחים בדילוגי חוטי הערב, מאפשרים אריגה צפופה של מספר חוטים רב, דבר המשפר את עמידות הבד ואוטם אותו בפני מעבר מים ואוויר. בחירה בשיטה זו הוכחה כיתרון ליצירת בד חזק ולמניעת שחיקה המעניקה אורך חיים רב יותר לבד.

עובי הבד יכול להשתנות במידה רבה בהתאם לעובי החוט.

משקל הבד למטר נע בין 260-910 גרם, כאשר לרוב משקל נע בין 310-400 גרם.

תהליך האשפרה: תהליך האשפרה נעשה אחרי שהבד ארוג, ולרוב כולל שני סוגי תהליכים, כימיקלי או מכני. הגימור הכימי יכול לכלל מרככים דוחי כתמים דוחי מים ועוד. לעומת זאת הגימור המכני יכול לכלל הברשת הבד, שיוף פני שטח הבד ועוד.

לאחר הצביעה, הבד עובר שטיפה ליצירת ריכוך ולשם הפחתה או מניעה של התכווצותו בכביסה. בד דנים שאינו עובר תהליך שטיפה בזמן ייצור הבגד (נקרא גם דנים "יבש" או raw denim) לא רק שעלול להתכווץ בכ10% מגודלו המקורי, הוא גם נוטה לדהות, דבר הנחשב לרוב לרצוי. הדהייה מתרחשת בעיקר באזורי הבגד, בהם התנועה רבה יותר, כמו הירכיים העליונות, באזור המפשעה והברכיים. במכנסיים שעוברים שטיפה בזמן הייצור, מושג אפקט דומה של דהייה ושחיקה, באמצעות מכונות.

בשל נטיית הבד הארוג, להסתובב לכיוון אריגת האלכסון שבו יוצר, לעיתים נעשה תהליך נוסף בייצור, בו מתבצעת מתיחה לכיוון הנגדי של האלכסון, על מנת להפחית  בעתיד את תופעת סיבוב הבד על הלובש.

בבד דנים, אשר משולב עם סיבים סינתטיים ישנו תהליך הרתחה של הבד, בתהליך זה החום מאפשר שליטה במידת הגמישות וחוזקו של הבד.

רוב הבדים המיוצרים עוברים אשפרה נוספת של "שריפה/ הבערה" על מנת למנוע מראה שעיר של הבד. התהליך נעשה על ידי מעבר מהיר של הלהבה אשר שורפת שאריות סיבים.

ביבליוגרפיה:

בר-אור, ד' (2009). בגדי אתא-סיפורו של מפעל ישראלי מיתולוגי. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור   להיסטוריה". אוניברסיטת חיפה.

Denim fabric definition by Britannica Encyclopedia

Feldman, O. (Ed.). (2021). When Politicians Talk: The Cultural Dynamics of Public Speaking. Springer Nature.

Paul, R. (2015). Denim Manufacture, Finishing and Applications. Woodhead publishing series in textiles. Copyright Elevier Ltd. All rights reserved.

Subramanian, S. M. (2017). Sustainability in Denim Elsevier ltd. Pages 1-26.