משתמש:אליה כהן 151/דייוויד ברקובץ'
דייוויד ריצ'רד ברקוביץ' (נולד כריצ'רד דייוויד פלקו ב-1 ביוני 1953), הידוע גם כבנו של סם, ורוצח קליבר 44 הוא רוצח סדרתי אמריקני שהודה באשמת שמונה יריות שהחלו בעיר ניו יורק ב־29 ביולי 1976.
ברקוביץ גדל בעיר ניו יורק ושירת בצבא ארצות הברית. באמצעות אקדח קליבר 44, הוא הרג שישה אנשים ופצע שבעה אחרים עד יולי 1977. מסע ההרג הטיל אימה על תושבי ניו יורק וזכה להשמצה עולמית. ברקוביץ' התחמק ממצוד המשטרה הגדול ביותר בתולדות העיר ניו יורק תוך שהוא משאיר מכתבים שלעגו ואיימו על למשטרה והבטיחו פשעים נוספים, שהתפרסמו מאוד על ידי העיתונות.
ברקוביץ' נעצר ב -10 באוגוסט 1977 ובהמשך הוגש כתב אישום בגין שמונה יריות. הוא התוודה על כולן, ובתחילה טען כי הוא מציית לפקודותיו של שד המתבטא בדמות כלב (העונה לשם 'האווי') השייך לשכנו סם. שלושה בתי חולים פסיכיאטרים מצאו את ברקוביץ' כשיר נפשית לעמוד לדין. הוא הודה באשמת רצח מדרגה שנייה ונכלא בכלא המדינה. לאחר מכן הודה כי סיפור הכלב והשטן היה מתיחה. במהלך חקירת משטרה נוספות, ברקוביץ' היה מעורב גם בהצתות לא פתורות רבות בעיר.
סיקור אינטנסיבי של המקרה על ידי התקשורת העניק לברקוביץ מעין מעמד של ידוען, שנראה שהוא נהנה ממנו, כפי שציינו כמה משקיפים. בתגובה, המחוקקים של מדינת ניו-יורק חוקקה מחדש חוקים, הידוע בכינויו "חוק הבן של סם", שנועד לשמור על פושעים מן הרווחים כלכלית מהפרסום נוצר על ידי פשעיהם. החוקים נותרו חוקים בניו יורק למרות אתגרים משפטיים שונים, וחוקים דומים נחקקו בכמה מדינות אחרות.
ברקוביץ' נכלא מאז מעצרו ומרצה שישה מאסרי עולם רצופים. באמצע שנות התשעים הוא תיקן את הווידוי שלו לטענה שהיה חבר בכת שטנית אלימה ותיאר את האירועים כרצח פולחני. כמה רשויות אכיפת החוק אמרו כי טענותיו עשויות להיות אמינות, אך הוא נותר האדם היחיד שהואשם אי פעם בירי. חקירה חדשה על מעשי הרצח החלה בשנת 1996, אך הושעתה ללא הגבלת זמן לאחר ממצאים לא חד משמעיים.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דייוויד ברקוביץ' נולד כריצ'רד דייוויד פלקו ב -1 ביוני 1953 בברוקלין, ניו יורק. אמו, אליזבת "בטי" ברודר, גדלה כחלק ממשפחה יהודית ענייה והייתה מלצרית. היא התחתנה עם טוני פלקו, אמריקאי איטלקי, בשנת 1936 לאחר נישואים של פחות מארבע שנים, טוני פלקו עזב אותה לאישה אחרת.[1]
בשנת 1950, ברודר החלה מערכת יחסים עם גבר נשוי בשם ג'וזף קלינמן. שלוש שנים לאחר מכן, היא נכנסה להריון עם ילד אותו כינתה ריצ'רד דייוויד פלקו. תוך מספר ימים מיום הולדתו, ברודר מסרה את ריצ'רד. אף על פי שסיבותיה לכך אינן ידועות, כותבים שיערו כי קלינמן איים לנטוש אותה אם תשמור על התינוק ותשתמש בשמו.[1]
הילד התינוק אומץ על ידי פרל ונתן ברקוביץ' מברונקס . הזוג האמריקני היהודי היה קמעונאי חנויות לחומרי בניין באמצעים צנועים, וחסר ילדים. הם הפכו את סדר השמות הפרטיים והאמצעיים של הילד והעניקו לו את שם המשפחה שלהם, וגידלו את דייוויד ריצ'רד ברקוביץ' כבן יחיד.[2][3][4]
העיתונאי ג'ון וינסנט כתב כי ילדותו של ברקוביץ' הייתה "מוטרדת במקצת". אף על פי שהוא בעל אינטליגנציה מעל הממוצע, הוא איבד עניין בלמידה כבר בגיל צעיר והתאהב בגנבות קטנטנות ובהתחלת שריפות.[5] שכנים וקרובי משפחה זוכרים את ברקוביץ כילד קשה, מפונק ובריון. הוריו המאמצים התייעצו עם פסיכותרפיסטים עקב התנהגותו המדאיגה, אך התנהגותו השגויה מעולם לא הביאה להתערבות משפטית או אזכור רציני ברשומותיו בבית הספר. הוא למד בבית הספר הציבורי # 123 ובבית הספר הציבורי # 77. [6] [7]
אמו המאמצת של ברקוביץ' נפטרה מסרטן השד בהיותו בן 14, וחיי ביתו התמתנו בשנים מאוחרות יותר, במיוחד משום שלא אהב את אשתו השנייה של אביו המאמץ. הוא התגורר עם אביו בזמן שלמד בבית הספר התיכון על שם כריסטופר קולומבוס (סיים את לימודיו בשנת 1971) ובמכללה בדירת ארבעה וחצי חדרים בעיר קואופרציה בברונקס בין השנים 1967 ל -1971 [8] [9] [10] [11][12]
בשנת 1971, בגיל 17, הצטרף ברקוביץ' לצבא ארצות הברית ושירת בפורט נוקס בארצות הברית ועם חטיבת חי"ר בדרום קוריאה [13][14][15] [16]. כשהיה בן 21, לאחר שחרור מכובד ביוני 1974[17] איתר את אמו הביולוגית; בטי. לאחר מספר ביקורים הוא גילה את פרטי הולדתו. הידיעה הטרידה מאוד את ברקוביץ', והוא היה מוטרד במיוחד ממערך דמויות האב הסרבניות. האנתרופולוג הפלילי אליוט לייטון תיאר את גילויו של ברקוביץ' על פרטי האימוץ והלידה שלו כ"המשבר העיקרי" בחייו, גילוי שניפץ את תחושת הזהות שלו.[18]
התקשורת שלו עם אמו באה לסופה, אך למשך תקופה מסוימת הוא נשאר בקשר עם אחותו למחצה, רוזלין. הוא נרשם באביב 1975 למכללת קהילת ברונקס ולמד שם במשך שנה אחת.[19] בשנת 1976 הוא עבד כנהג בחברת המוניות 'Co-Op City Taxi'.[20] לאחר מכן היו לו כמה משרות לא מקצועיות, ובעת מעצרו עבד כממיין אותיות בשירות הדואר של ארצות הברית.[21]
הפשעים והמכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמצע שנות השבעים החל ברקוביץ' לבצע פשעים אלימים. הוא סיפר כי בערב חג המולד 1975, הוא ניסה לדקור שתי נשים עם סכין ציד- והחטיא, אך פשע זה לא קושר אליו מעולם.[1]
ב-1976 החל ברקוביץ' מסע רציחות ממושך ברחבי רובעי ברונקס, קווינס וברוקלין בניו יורק, במהלכו ירה בנשים לבנות בעלות שיער שחור וחבריהם שישבו במכוניות חונות(בדומה לרוצח הזודיאק) בעזרת אקדח קליבר 44. ברקוביץ' הפגין הנאה מתמשכת מפעילותו, ולעיתים קרובות חזר לזירות הפשע; למרות שנראה כי מוות קורבנותיו לא עניין אותו במיוחד מאחר ופעמים רבות קורבנותיו נפצעו מיריותיו ולא נהרגו.[1]
בהמשך לקו הדמיון עם רוצח הזודיאק, הושארו מספר מכתבים בזירות הפשע שכוונו למשטרה, לעיתונות ולציבור. באחד ממכתביו הוא מעניק לעצמו את הכינוי 'בנו של סם':
"אינני שונא נשים, אני מפלצת. אני הוא בנו של סם- ואני אוהב לצוד".
המכתבים היו כתובים בכתב יד מבולגן ולא ברור, דבר שבלבל את המשטרה עוד יותר.[22]
ויקטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היריות של בנו של סם כוונו לנשים שישבו במכוניות חונות וחבריהן (גברים/נשים) שישבו במכונית לידן. ברוב הפעמים (למעט פעם אחת) היריות כוונו לזוג קורבנות (בין אם הם גבר ואישה ובין אם הן שתי נשים) ולא לקורבן יחיד. ניתן לראות לפי זירות הפשע כי הוא ירה בנשים ראשונות ורק לאחר מכן בחבריהן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטגוריה:פשע בניו יורק קטגוריה:פשע במדינת ניו יורק קטגוריה:רוצחים סדרתיים אמריקאים קטגוריה:מורשעים בעבירות המתה בארצות הברית קטגוריה:אמריקאים ממוצא יהודי קטגוריה:דפים עם ציטוט מקורות הדורשים הרשמה קטגוריה:ילידי 1953
- ^ 1 2 3 4 PodBean Development, 35- דייויד ברקוביץ (בנו של סם), באתר letstalkmurder.podbean.com (באנגלית)
- ^ Fishman, Steve (2006). "The Devil in David Berkowitz". New York. New York Media, LLC. נבדק ב-27 בספטמבר 2012.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Crime File: David Berkowitz (Son of Sam)". Crime+Investigation. AETN. 2011. נבדק ב-28 בספטמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Encore Presentation: Interview With David Berkowitz". CNN Larry King Weekend (Interview transcript). CNN. 2002. נבדק ב-28 בספטמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sanders, John Vincent (באוגוסט 2002). "I am the Son of Sam!". Fortean Times. אורכב מ-המקור ב-14 בדצמבר 2013. נבדק ב-26 בספטמבר 2012.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ [1]
- ^ [2]
- ^ "Son of Sam; The Killer Speaks". www.cbsnews.com.
- ^ [3]
- ^ "Daily News from New York, New York on August 14, 1977 · 282". Newspapers.com.
- ^ Buder, Leonard (12 באוגוסט 1977). "Berkowitz Is Described as 'Quiet' and as a 'Loner'".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ [4]
- ^ Mahler, Jonathan (21 במרץ 2006). Ladies and Gentlemen, the Bronx is Burning: 1977, Baseball, Politics, and the Battle for the Soul of a City. ISBN 9781429931038.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ [5]
- ^ Leyton, p. 217.
- ^ Klausner, p. 32; p. 42.
- ^ [6]
- ^ Leyton, pp. 187ff.
- ^ [7]
- ^ [8]
- ^ Leyton, p. 192.
- ^ פרק 343: הקיץ בו ניו יורק לא נרדמה - הבן של סאם (עם דנה הילמן - עבר פלילי), באתר קטעים - חגיגה לאוזניים!, 2019-11-12