משתמשת:Yifat health/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
בריאות נשים בקהילה הלסבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים האחרונות במקביל לפתיחות, למודעות ולקבלה של הקהילה ההומו לסבית, עלו השערות שטענו כי למרות שהגוף מתנהג מבחינה פיזיולוגית אותו הדבר, קיימים הבדלים ופערים בריאותיים בין נשים
הטרוסקסואליות ונשים לסביות.
הפער המשמעותי והקריטי ביותר נצפה במפגש עם רופא המשפחה ורופאים מומחים. מחקרים מראים כי איכות הטיפול הרפואי נפגעת כאשר הרופא אינו מודע להעדפה המינית[1], משום שלא נהוג לשאול, וכי ככל הנראה יש עדיין מבוכה סביב הנושא. הלסבית מצידה, חוששת מאפליה, קיפוח ודיעות קדומות שהיא או מכריה חוו, ועל כן אינה מיידעת את הרופא[2]. בנוסף, גם היום ישנן סטיגמות ודיעות קדומות של צוותים רפואיים, שעלולות לפגוע בטיפול ובהענות להמשך טיפול בעתיד[3][4].
ההבדלים הרפואיים העיקריים בין נשים הטרוסקסואליות ונשים לסביות:
סרטן השד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסביות נמצאות בסיכון גבוה יותר לסרטן השד, בהשוואה לנשים הטרוסקסואליות, עקב חשיפה לגורמי סיכון התנהגותיים כמו צריכת אלכוהול מוגברת, רמות סטרס גבוהות, הימנעות מלידה ודחיית הריון ולידה לאחר גיל 30.
חשיפה לאסטרוגן (הורמון המין הנשי) הינה גורם סיכון לסרטן השד. במהלך חייה חשופה האישה לאסטרוגן באופן טבעי. בזמן ההריון וההנקה ישנם שינויים הורמונלים הגורמים לרמת האסטרוגן לרדת, כך שלמעשה קיום הריונות מרובים והנקה מהווים גורם מגן מפני סרטן זה. בקהילה הלסבית, שיעורי הריון והנקה נמוכים מאד ביחס להטרוסקסואליות ורבות דוחות את ההריון והלידה לאחר גיל 30.[5]
בנוסף, נשים לסביות אינן נוטלות גלולות למניעת הריון, להן נמצאה השפעה מגינה בפני סרטן השד, והן נוטות להימנע מבדיקה עצמית של השד, המהווה מניעה שניונית לסרטן זה.
במאמר סקירה של 198 מחקרים, נבדק הקשר בין סרטן השד והעדפה מינית בנשים, אך לא הצליח להגיע לתשובה חד משמעית. הסיבה לכך היא, שהמחקרים בנושא עדיין בחיתוליהם ושהעדפה מינית לא נרשמת במאגרי המידע של הרישום הלאומי לסרטן בארץ ובעולם. משום כך, קשה לתת מידע מדויק על הארעות ותמותה מסרטן השד בקרב נשים לסביות[1][5] .
גורמי סיכון לסרטן השד הינם אותם גורמי הסיכון לסרטן ברחם ובשחלות וגם עליהם יש לתת את הדעת בבדיקה שגרתית.
סרטן צוואר הרחם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב 50 שנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית בהיארעות ותמותה מסרטן צוואר הרחם, וזאת עקב קיום בדיקה שגרתית בשם פאפ סמיר (pap smear), המזהה שינויים במבנה רירית הרחם זמן רב לפני התפרצות המחלה.
גורם הסיכון המרכזי לסרטן זה הוא הדבקות בווירוס הפאפילומה (HPV).
מחקרים בארה"ב מראים כי נשים לסביות נבדקות פחות בצורה משמעותית, למרות שהסיכון למחלה זהה בקרב כל הנשים, על העדפותיהן המיניות[6][7]. הסיבות הן חוסר מודעות של הרופא ושל המטופלת לסיכון בהדבקה בווירוס הפאפילומה במגע מיני בין נשים[8]. סיבות נוספות להיעדר מעקב הן הימנעות משימוש במערכת הרפואית וחוסר יידוע של הרופא המטפל עקב חשש מאפליה.
עישון והשמנה, השכיחים באוכלוסייה זו, מהווים גם הם גורמי סיכון לסרטן זה[6].
ההמלצה כיום היא לגשת לבדיקה תקופתית קבועה ללא קשר להעדפה המינית.
זיהומים בנרתיק ומחלות המועברות באמצעות מגע מיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוסר ידע גם אצל הרופא המטפל כמו גם אצל המטופלת, גורם לתפיסה שגויה כי לסביות אינן חשופות למחלות מין כמו נשים הטרוסקסואליות, בשל אופיו השונה של המין[7][8]. אך בפועל היסטוריה של יחסי מין הטרוסקסואלים, שימוש באביזרי מין ומין אוראלי עלולים להוות גורם סיכון להידבקות[1]. משום שאין רישום בגיליון הרפואי להעדפה מינית, קשה לדעת מהם שיעורי ההדבקות בקרב הקהילה הלסבית. אולם יש מחקרים שמצאו כי נשים עם ניסיון מיני מגוון (הכולל גברים ונשים) הן בעלות סיכון גבוה יותר להדבקות מאשר נשים עם ניסיון מיני עם נשים בלבד[9][8].
סגנון חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים מצאו כי לסביות צורכות יותר אלכוהול, משתמשות יותר בסמים ומעשנות פי 2 בהשוואה לנשים הטרוסקסואליות. התנהגויות אלו מעלות את הסיכון למחלות רבות כגון דלקת כבד נגיפית, איידס, סרטן ריאות, אסתמה, מחלות לב וכלי דם ועוד[1][8]. משערים כי התנהגויות אלו משמשות כדרך התמודדות עם הלחץ והחרדה סביב נושא המיניות- לפני החשיפה ואחריה[2][8].
השמנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשים לסביות סובלות יותר מעודף משקל והשמנה בהשוואה להטרוסקסואליות, דבר המוביל לעליה בסיכון למחלות לב, כלי דם, סרטן ועוד.
נמצא כי שתיה מוגברת של אלכוהול ושימוש בסמים עלולים להוביל להשמנה, וזאת בשל צריכת קלוריות "ריקות" מהאלכוהול ואכילה מוגברת (נישנושים/ מנצ'יס) לאחר שימוש בסמים[2].
לא נמצא הבדל בצריכה של ירקות ופירות, אכילת מזון שומני ופעילות גופנית בין נשים לסביות ונשים הטרוסקסואליות[2].
קיימת סברה, לפיה לסביות תופסות את העיסוק המוגבר במשקל כ"הכנעות לנורמות חברתיות מעיקות של מראה נשי" , והן תומכות בנשים שמנות לקבל את גודל גופן ופחות להיכנע ללחצי החברה. השערה נוספת היא שנשים לסביות פחות רגישות למראה החיצוני ולחוסר שביעות רצון ממנו, בהשוואה לנשים הטרוסקסואליות[10].
בעיות נפשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשים לסביות מדווחות יותר על נטייה לדיכאון, פגיעה עצמית מכוונות, חרדות ומחשבות אובדניות, עד פי 2-3 מכלל אוכלוסיית הנשים. תחושות אלו קשורות בעיקר לתחושת קיפוח ואפלייה מצד החברה, אך גם להערכה עצמית נמוכה וסכסוך פנימי ביחס לזהות המינית[2][8].
הפרעות אכילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסיית הנשים סובלת יותר מהפרעות אכילה, אך אין מספיק ידע לגבי הפרעות אכילה בקרב לסביות לעומת הטרוסקסואליות[2][10]. הפרעות האכילה השכיחות אצל לסביות הן אכילה כפייתית בעיקר, אך גם בולמיה, שימוש במשלשלים ושימוש בכדורים לדיאטה. ייתכן שהפרעות אלו הן דרך להתמודדות עם סטרס וטראומה ולאו דווקא תוצאה של העדפה מינית[2].
הביטוי המיני וסטרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטרס כשלעצמו מהווה גורם סיכון למחלות גופניות ונפשיות רבות, ובקרב נשים עם העדפה מינית שונה, הוא מהווה גורם סיכון מרכזי. לפני ה"יציאה מן הארון" יש לחץ מן החשיפה, ואחריה קיים חשש מאפליה וקיפוח שמובילים גם כן ללחץ וחרדה[2].
תוחלת חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מעט מאד מחקרים המשווים את תוחלת החיים בקהילה הלסבית לקהילת הנשים ההטרוסקסואלית, עקב הבעייתיות בתיעוד ההעדפה המינית ברישומים (כפי שצויין קודם). בדנמרק, החוק מאפשר נישואים חד מיניים כבר שנים רבות, ולכן ניתן לעשות מעקב אחר תוחלת חיים של נשים לסביות לאחר חתונתן. מחקר שבחן את התוחלת החיים ב 3500 לסביות מצא כי בשנים 1-3 לאחר החתונה, תמותת נשים לסביות גבוהה כמעט פי 2 מנשים הטרוסקסואליות, ומשנת הנישואין הרביעית ומעלה כבר לא נמצא שום הבדל בתוחלת החיים בשתי האוכלוסיות. הסבר החוקרים לעובדה זו היה, שהמחלות שהביאו לפטירה בשנים הראשונות לנישואים היו קיימות עוד לפני החתונה, ונישואים היו כדי לקבל את היתרונות הכלכליים שיש לאלמן/ אלמנה במדינה- פנסיה של בת הזוג, משכנתא ויתרונות נוספים[11]. לתמותה הגבוהה בשנות הנישואין הראשונה היה כי חוקרים שיערו כי לנשים לסביות תוחלת חיים קצרה יותר מנשים הטרוסקסואליות, עקב נטייה גבוהה לדכאונות והתאבדות, נטייה לסרטן השד אך לא מצאו הבדל משמעותי במחקריהם.
מחקר אחר שבחן הבדלים בתוחלת החיים לא מצא הבדל, אך מצא כי בנשים לסביות ישנה יותר תמותה מהתאבדות ומפגיעה עצמית מכוונת[12].
לסיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיבות העיקריות לפערים הבריאותיים בין נשים בקהילה הלסבית לבין נשים באוכלוסייה הכללית הן סטרס וחוסר ידע של הנשים לסביות הגורמות להבדלים התנהגותיים.
למניעה של תחלואה מוגברת בקהילה הלסבית חשוב להעביר סדנאות ייעודיות לקהילה זו. חשוב להעלות את המודעות של המטופלת לזכות הרפואית שלה לקבל טיפול הולם ושיוויוני.
חשוב לטפל בנושא האפליה ודעות קדומות בהדרכות של צוותים בכל המרכזים הרפואיים, יחד עם העלאת המודעות לפערים הבריאותיים בקרב הקהילה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Schneeberger AR, Dietl MF, Muenzenmaier KH, Huber CG, Lang UG. Stressful childhood experiences and health outcomes in sexual minority populations: a systematic review. Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology 2014;49:1427-45.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 רובניסון ד, ניניו א, גרינבלט ב.צ, דקל א ז"ל. Kos ו Lesbos או הרופא והאישה החד מינית. הרפואה 2005;144(ח):554-557.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Eliason M, Fogel S.C. An ecological framework for sexual minority women's health: Factors associated with greater body mass. Journal of Homosexuality 2015;62:845-882
- ^ Shi L. Experience of primary care by racial and ethnic groups in the United States. Meducal care 1999;37(10):1068-1077
- ^ 4. Jackson N.C, Johnson M.J. The Potential Impact of Discrimination Fears of Older Gays, Lesbians, Bisexuals and Transgender Individuals Living in Small- to Moderate-Sized Cities on Long-Term Health Care. . Journal of Homosexuality 2008;54(3):325-339.
- ^ 1 2 Meads C, Moore D. Breast cancer in lesbians and bisexual women: systematic review of incidence, prevalence and risk studies. BMC Public Health 2013;13:1127-1138
- ^ 1 2 Tracy J.K, Schluterman N.H, Greenberg D.R. Understanding cervical cancer screening among lesbians: a national survery. BMC Public Health 2013;13:442-449
- ^ 1 2 Henderson H.J. Why lesbians should be encouraged to have regular cervical screening. J Fam Plann Reprod Health Care 2009; 35(1):49-52
- ^ 1 2 3 4 5 6 Hughes C, Evans A. Health needs of women who have sex with women. BMJ 2003;327:939-940
- ^ Ripley V. Promoting sexual health in women who have sex with women. Nursing Standard 2011; 25 (51):41-46
- ^ 1 2 Heffernan K. Lesbians and the Internalization of Societal Standards of Weight and Appearance. Journal of Lesbian Studies 1999; 3(4):121-127
- ^ Frisch M, Bronnum- Hansen H. Mortality among men and woman in same-sex marriage: A national cohort study of 8333 danes. American journal of public health 2009;99(1):133-137
- ^ Cochran SD, Mays VM. Mortality risks among persons reportng same-sex sexual partners: evidence from the 2008 general social survey-national death index data set. American journal of public health 2015;(105):358-364