משתמשת:Tova.pniel/טיוטה

אין תמונה חופשית

הרב אברהם צוקרמן (ח' בחשוון ה'תרע"ו, 2 באוקטובר 1915, לבדוב, ליטא - ט"ז בחשוון ה'תשע"ד, 20 באוקטובר 2013, כפר הרא"ה, ישראל) היה ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה וראש מרכז ישיבות בני עקיבא.

ביוגרפיה

ילדותו

אברהם צוקרמן נולד בעיירה לבדוב שבליטא, לנחמיה וגיטל, במהלך מלחמת העולם הראשונה. עד גיל אחת עשרה התחנך בבית ספר תרבות היהודי המקומי, בו שולבו לימודי קודש ולימודי חול.הוא קפץ 2 כיתות ובגיל אחת עשרה וחצי נסע ללמוד בישיבה באושמנה ששייכת לזרם ישיבות המוסר הליטאיות, וכך כל הישיבות בהן למד בהמשך. לאחר שנה עבר לישיבה בראקוב, ולאחר כשנה שם נסע ללמוד בישיבה בלידא. הוא עזב את הישיבה לאחר זמן קצר ונסע ללמוד בישיבת בית יוסף בפינסק, אחת מבנותיה של ישיבת נובהרדוק, מישיבות תנועת המוסר. בפינסק למד תורה מפי הרב יעקב ישראל קנייבסקי, המכונה ה"סטייפלר". בישיבה בפינסק, על אף תנאי המחיה הקשים, שהה שנתיים רצופות, חזר לביתו לחדשיים, ושוב נסע לישיבה לשנתיים רצופות.

רבותיו בישיבה ידעו על הקשר שקיים אברהם עם התנועה הציונית, וכי הוא מקבל מהם בדואר מאמרים אידיאולוגיים, אך עובדה זו לא מנעה ממנו להמשיך ללמוד בישיבה, בהבטיחו לרבותיו, כי את החומר שהוא מקבל, יקרא הוא בלבד, ולא יעבירנו לחבריו. בישיבה בפינסק, היו תנאי המגורים והמחייה קשים, והתלמידים ישנו בעזרת הנשים של בתי כנסת מקומיים, על ספסלי העץ. על-אף התנאים הקשים, שהה אברהם שנתיים רצופות בישיבה ולמד בה בשקידה, מגיל ארבע-עשרה עד גיל שש-עשרה, חזר לבקר את הוריו למשך חודשיים, ושוב נסע לישיבה לשנתיים נוספות, מגיל שש-עשרה עד גיל שמונה-עשרה. תקופה מיוחדת זו של שקידה והתמסרות לעולמה של תורה הטביעה חותם בל יימחה על מהלך חייו ודברי תורה רבים שנאמרו בישיבת כפר הרא"ה ומשוקעים בספר, מקורם בבית מדרשה של ישיבת נובהרדוק.

ארץ ישראל

בזכות לימודיו בישיבה, קיבל אישור עלייה לארץ (סרטיפיקט). הוא מימש את האישור, ובל"ג בעומר תרצ"ו (1936) הגיע לארץ ישראל, לנמל חיפה. מאז לא עזב הרב את הארץ, וחגג בכל שנה את יום עלייתו. כמו כן, התנגד ליציאה מהארץ, אפילו למסע לפולין. עם הגיעו לארץ, נסע לבני ברק, ללמוד בישיבת בית יוסף. להפתעתו פגש בישיבה את רבו מפינסק, הסטייפלר, שעלה לארץ.

בני עקיבא

בדיוק שנה לאחר עלייתו לארץ, בל"ג בעומר תרצ"ז, ראה הרב צוקרמן את הרב משה צבי נריה לראשונה כשהוא נואם בתהלוכה של בני עקיבא בבני ברק. הרב נריה ביקש ממנו שישוחח עם חניכים בסניף בני עקיבא במקום, וכך נקשר הרב צוקרמן לתנועה. אחרי שנתיים של לימוד בישיבה בבני ברק, פנו אליו מהישיבה התיכונית "היישוב החדש" בתל אביב בבקשה שיצטרף לקבוצת אברכים מבוגרים הלומדים בישיבה, והוא מילא תפקיד זה כשנה. לאחר שנה בישיבת היישוב החדש, בשנת 1939, פנו אליו מבני עקיבא בבקשה שירכז את סניפי הצפון של התנועה. הרב עבר לצפון, וחילק את השבוע שלו במעבר בין הסניפים.

ישיבת כפר הרא"ה

בחורף ת"ש (1940) הוקמה הישיבה בכפר הרא"ה. למהלך זה היה שותף הרב צוקרמן, שהיה פעיל בתנועה. לישיבה הגיעו 13 בחורים, והרב נריה היה הר"מ שלהם. כשהגיעה קבוצה נוספת בי' באייר, הגיע הרב צוקרמן על מנת להיות להם ר"מ. הרב פעל להכנסת לימודי חול תיכוניים לישיבה, חרף התנגדותו של הרב נריה לעניין. לשיטתו, חובתו ההלכתית של אב ללמד את בנו אומנות, חלה על לימוד לימודי חול המאפשרים הוצאת תעודת בגרות. יתרה מזו, הרב צוקרמן אף עודד את תלמידיו להוציא תארים אוניברסיטאיים, מתוך ראייה כי בימינו נדרש תואר אקדמי לשם רכישת מקצוע.

בי"ד במנחם אב תש"ד (1944) נישאו הרב אברהם צוקרמן ורבקה לבית גולדברג, בכפר הרא"ה, על ראש גבעת הישיבה. עם שחרור ירושלים שבין החומות, במלחמת ששת הימים, יזם הרב צוקרמן והביא להקמת ישיבת ההסדר 'ישיבת הכותל' וישיבות הסדר נוספות מטעם 'מרכז ישיבות בני-עקיבא'.

לצד תפקידו כמנהל הישיבה בכפר הרואה, כיהן הרב צוקרמן כראש המכינה לישיבות בני עקיבא גבעת שמואל (לימים, ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל). לאחר פטירת הרב נריה (1995) מונה לראש הישיבה בכפר הרואה, והרבנים פתחיה נריה (בנו של הרב משה צבי נריה) ומאיר צוקרמן (בנו של הרב צוקרמן) כיהנו זמן מה כסגני ראש הישיבה ובשנת ה'תש"ע הועבר ניהול הישיבה למרכז ישיבות בני עקיבא. בהמשך נסגרה הישיבה לזמן קצר ונפתחה מחדש בשנת ה'תשע"ג.

הרב צוקרמן שימש כיו"ר ישיבות בני עקיבא עד שלימים מונה הרב חיים דרוקמן ליושב ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, והרב צוקרמן נשא בתואר ראש ישיבות בני עקיבא.

בי"ד במנחם אב תש"ד (1944) נישאו הרב אברהם צוקרמן ורבקה לבית גולדברג, בכפר הרא"ה, על ראש גבעת הישיבה.

בנוסך לכך כיהן הרב עד ליום מותו כיו"ר העמותה של ישיבות ואולפנות שונות כגון ישיבת בני עקיבא נתניה, אולפנת בני עקיבא רעות ועוד.

הרב צוקרמן הוצב במקום האחרון הסמלי ברשימת הבית היהודי במערכות הבחירות לכנסת השמונה עשרה (מקום 34) והתשע עשרה (מקום 80).

אחרית ימיו

הרב אברהם צוקרמן היה אחרון תלמידי ישיבת נובהרדוק. הוא אושפז שלושה ימים לפני מותו בבית החולים הלל יפה בחדרה, לאחריהם נלקח לביתו שם נפטר בט"ז בחשוון ה'תשע"ד, 20 באוקטובר 2013, בגיל 98. הרב צוקרמן הותיר אחריו את אשתו, רבקה, שלוש בנות ושני בנים, 36 נכדים ולמעלה ממאה נינים.

ראו גם

• מרכז ישיבות בני עקיבא
• בני עקיבא
• דתיים לאומיים
• ציונות דתית

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט מרכז ישיבות בני עקיבא - עמוד לזכרו
• אתר ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה
• רשימת המאמרים של Tova.pniel/טיוטה, באתר רמבי"ש
• אחד היה אברהם – מבט על דמותו ופועלו של הרב אברהם צוקרמן זצ"ל, מאת הרב יונה גודמן באתר מכללת אורות ישראל
• טלי פרקש, 73 שנות חינוך: כולם היו בניו של הרב צוקרמן, באתר ynet, 20 באוקטובר 2013