משתמשת:Saifunny/אביבה בר-און

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביבה בר-און
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 2 בספטמבר 1932 (גיל: 91)
מירוסלב, צ'כיה
בן זוג אשר בר-און

אביבה בר-און (שם נעורים בצ'כית: Bedřiška Winklerová, נולדה ב-2 בספטמבר 1932) היא מוזיקאית ישראלית שורדת שואה, שהתפרסמה כאשר בגיל 85 שחזרה שירים אבודים של המשוררת אילזה ובר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביבה בר-און נולדה בשם בדרישקה וינקלר במירוסלב שבצ'כיה, ליוסף ואדלה וינקלר. אביה יוסף היה בעל מנסרה גדולה.[1][2]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1938, כאשר הייתה בר-און בת 6, כבשו הגרמנים את חבל הסודטים ותושבי הכפר מירוסלב וביניהם משפחתה, גורשו מהכפר. אביבה ואחיה נשלחו להתגורר עם דודם למספר חודשים. לאחר מכן עברה משפחתה לגור בעיר ברנו, שם נאלץ אביה לעבוד בעבודות כפייה.[2]

בינואר 1942 גורשה בר-און ביחד עם משפחתה בטרנספורט למחנה הריכוז טרזיינשטט שם הופרדו בני המשפחה זה מזה, אך אביבה הורשתה להישאר עם אמה.[1][3] כל יהודי במחנה קיבל מספר, ומספרה של אביבה היה U-283. מכיוון שאביה של אביבה היה בעברו בעל מנסרה, ועסק במחנה הריכוז בבניית מבנים ורהיטים מעץ, הוא ומשפחתו היו מוגנים מפני גירוש למזרח.[2]

באחד הימים בעת שהותה במחנה הריכוז, חלתה בר-און והועברה לחדר הילדים החולים. האחות האחראית במקום הייתה הסופרת והמלחינה אילזה ובר, שהלחינה שירים רבים על החיים בטרזיינשטט, והייתה שרה אותם לילדים בליווי נגינה על מנדולינה. לאחר ששוחררה בר-און מהמרפאה, היא ביקרה את אילזה ובר עוד מספר פעמים, ולמדה את המילים ואת המנגינות של השירים שכתבה.[4]

בפברואר 1945, במהלך עסקת חילופי שבויים, כ-1,200 יהודים מטרזיינשטט הועברו לשווייץ, ביניהם משפחתה של בר-און.[2]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1945, עם סיום מלחמת העולם השנייה, שבה בר-און עם משפחתה למירוסלב.

במאי 1949, כאשר הייתה בת 16, הצליחה בר-און לעלות לישראל ביחד עם אחיה, פליקס, ובמעמד העלייה שינתה את שמה מבדרישקה לאביבה. היא נקלטה בקיבוץ כברי, ולאחר שנתיים בקיבוץ החלה ללמוד בבית ספר לאחיות וסיימה את הכשרתה כאחות בבית החולים רמב"ם בחיפה. במהלך לימודיה, באחד מביקוריה בבית החולים תל השומר פגשה את אשר בר-און. השניים נישאו בשנת 1956, ונולדו להם שלושה בנים.[2]

בר-און עבדה כאחות חדר ניתוח בבית החולים תל השומר עד לפרישתה לגמלאות, ולאחריה המשיכה להתנדב כאחות במחלקת ניתוחי יום בתל השומר. במהלך עבודתה סיימה תואר שני בהצטיינות במדעי החברה, באוניברסיטת בר-אילן.[5]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מתגוררת בקריית אונו, ויש לה שלושה ילדים, אחד עשר נכדים ושני נינים.[5]

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותה, חלמה אביבה להיות מוזיקאית, אך חלומה נגדע בעטיה של המלחמה. בשנים האחרונות שרה במקהלת אוריה.

בשנת 2017, הגיע לישראל מנצח איטלקי בשם פרנצ׳סקו לוטורו, שמפעל חייו הוא יצירות מוזיקליות שנכתבו בתקופת השואה. במהלך החיפוש אחר שירים חדשים, פגש בבר-און, שהייתה אז בת 85. כאשר לוטורו סיפר לה על עבודתו ושאל אותה אם היא זוכרת שירים או לחנים, היא שרה לו מיצירותיה של אילזה ובר, שאותן זכרה בעל פה במשך 75 השנים שעברו מאז פגישתן.[6][7] היצירות מעולם לא נכתבו ומעולם לא הושמעו בציבור, ואלמלא השחזור של בר-און היו אובדות.[8][9] לוטורו הקליט את בר-און שרה, ועיבד את היצירות למקהלה ולתזמורת.

שנה לאחר מכן, ב-15 באפריל 2018, הוא ערך קונצרט שנקרא ״תווים של תקווה״ בבנייני האומה בירושלים, שבו נוגנו יצירות של מלחינים יהודים שהולחנו במחנות ריכוז במהלך תקופת השואה.[10][11] בר-און שרה בקונצרט את אחד משיריה של אילזה ובר בעיבודו של לוטורו.[8][4][12] בעקבות המופע התראיינה לכלי תקשורת בעולם.[13][14]

כשנה לאחר מכן, ב-16 בינואר 2019, כשהיא בת 87, הופיעה בר-און בקונצרט נוסף ברומא בשם "Libero è il mio canto", שבו שרה את השיר "Když jsem ležel v Terezíně" בליווי מקהלה שהורכבה ממאה ילדות.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 בית טרזיינשטט, The Torch Lighters - Aviva Bar On (עמ' 11), דפי קשר, ‏אפריל 2017
  2. ^ 1 2 3 4 5 Vzali nás, děti, abychom ty urny naházely do Ohře, líčí hrůzy Terezína. Zachránil ji transport do Švýcarska, iROZHLAS, ‏2020-12-11 (בצ׳כית)
  3. ^ ריאיון עם אביבה ביד ושם, באתר YouTube
  4. ^ 1 2 השיר מהגטו זוכה לביצוע מחודש
  5. ^ 1 2 דפי קשר - עלון של בית טרזין, ‏אפריל 2017
  6. ^ Meagan Flynn, How thousands of songs composed in concentration camps are finding new life, The Washington Post, ‏17 באפריל 2018
  7. ^ המוזיקה האבודה של אסירים במחנות ריכוז מנוגנת בקונצרט בירושלים, באתר The Guardian
  8. ^ 1 2 Sherwood, Harriet (2018-04-16). "'The best cabaret in Europe' - Nazi prisoners' music premieres, 70 years on". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-05-07.
  9. ^ Beaumont, Peter (2018-03-01). "Lost music of Nazis' prisoners to be heard at concert in Jerusalem". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-05-07.
  10. ^ כתבה על הקונצרט "תווים של תקווה", באתר Jewish News, ‏12 במרץ 2018
  11. ^ Sanchez, Raf (2018-03-17). "'I am their voice': Holocaust survivor, 85, performs never before heard music from the concentration camps". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2024-05-07.
  12. ^ הקונצרט "תווים של תקווה", באתר YouTube
  13. ^ Sanchez, Raf (2018-03-17). "'I am their voice': Holocaust survivor, 85, performs never before heard music from the concentration camps". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2024-05-12.
  14. ^ Vzali nás, děti, abychom ty urny naházely do Ohře, líčí hrůzy Terezína. Zachránil ji transport do Švýcarska, iROZHLAS, ‏2020-12-11 (בצ׳כית)
  15. ^ סרטון מהופעתה של בר-און ברומא, באתר YouTube


קטגוריה:ישראלים ילידי צ'כיה קטגוריה:ניצולי השואה קטגוריה:מוזיקאים ישראלים קטגוריה:טרזיינשטט קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1932