משתמשת:Nogaretzkin/מקרוסומיה
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| DiseasesDB | 21929 |
| MedlinePlus | 002251 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | P08 |
גודל עובר גדול עבור זמן ההיריון (LGA) הוא אינדיקציה לקצב צמיחה גבוה, טרום הלידה.
LGA לעיתים קרובות מוגדר כמשקל, אורך, או הקף הראש שנמצא מעל האחוזון -90 של שלב הריון זה.שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן עם זאת, כבר הוצע שההגדרה תוגבל לפעוטות עם משקלי לידה גדולים יותר מהאחוזון ה97 (2 סטיות תקן מעל הממוצע), מאחר וזה מתאר ביתר דיוק פעוטות שנמצאים בסיכון הגדול ביותר סביב זמן הלידה מבחינת תחלואה ותמותה.שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכןשגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן
גדלות איברים, שפירושו המילולי "גוף ארוך", לעיתים מבולבל עם LGA. ישנם מומחים המחשיבים תינוק כגדול כאשר הוא שוקל יותר מ4 ק"ג בלידה, ואחרים מחשיבים תינוק לגדול אם הוא שוקל יותר מ4.5 ק"ג. תינוק נקרא גם "גדול עבור גיל הריון" אם המשקל שלו הוא גדול יותר מאשר האחוזון ה-90 בלידה.
אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
LGA ומקרוסומיה לא יכולים להיות מאובחנים עד אחרי הלידה, מאחר וזה בלי אפשרי לאבחן באופן מדוייק את גודלו ומשקלו של עובר בתוך הרחם. תינוקות שנחשבים גדולים עבור גיל ההריון במהלך ההריון מאובחנים בעזרת בדיקת אולטראסאונד, אבל הערכות משקל עוברי בהריון לא נחשבות למדויקות. עבור נשים לא סוכרתיות, אולטראסאונד ובדיקות צוות רפואי הם לא מדוייקים בצורה שווה בתחזית האם תינוק יהיה גדול. אם אולטראסאונד או בדיקות צוות רפואי יחזו שהתינוק יהיה גדול, הם יטעו בחצי מהזמן.
למרות תינוקות גדולים נולדים רק 1 מתוך 10 נשים,[דרוש מקור] 2013 מקשיב אמהות סקר מצא כי 1 מתוך 3 נשים אמריקאיות אמרו כי התינוקות שלהן היו גדולים מדי.' בסופו של דבר,[דרושה הבהרה] ממוצע משקל לידה של אלה חשד "תינוקות מגודלים" היה רק 77 ליברות 13 ounce (3,500 גרם).' בסופו של דבר,[דרושה הבהרה] שירותי טיפול חששות לגבי חשד גדול התינוק היו הרביעית-הסיבה הנפוצה ביותר עבור אינדוקציה (16% של כל ההשראה), והחמישי-הסיבה הנפוצה ביותר עבור ניתוח קיסרי (9% של כל קיסרי). טיפול זה אינו מבוסס על הנוכחי הראיות הטובות ביותר.
מחקרים הראו באופן עקבי שמבחינת סיבוכים בלידה, תפיסת הצוות הרפואי שהתינוק גדול, למעשה יותר מזיקה מתינוק שהוא אכן גדול בפועל. במחקר מ2008, חוקרים השוו בין נשים שנחשדו שייוולד להן תינוק גדול, לנשים שלא נחשדו שייוולד להן תינוק גדול, אבל כן ילדו תינוק גדול. לבסוף, לנשים שנחשדו שיוולד להן תינוק גדול (ואכן ילדו אחד כזה) היה שיעור גבוה פי 3 של ניתוח קיסרי, ופי 4 סיבוכים אימהיים, ביחס לנשים שלא נחשדו שיהיה להן תינוק גדול וילדו אחד כזה לבסוף.
סיבוכים היו לרוב עקב ניתוח קיסרי, שכלל דימום, זיהום הפצע, הפרדת הפצע, חום גבוה, צורך בקבלת אנטיביוטיקה. לא נראו הבדלים בבעיית פרע הכתפיים בין שתי הקבוצות. במילים אחרות, כאשר צוות רפואי "חשד" בכך שיימצא תינוק גדול (לעומת אי ידיעה שהתינוק יהיה גדול), והתערב במעשה, השתלשו שיעורי הניתוחים הקיסרים שבוצעו, והגדיל את הסיכוי שאמהות יחוו סיבוכים, ללא שיפור בבריאות התינוקות.שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן
גורמים משפיעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוכחות של לפחות אחד מההורים באחוזון ה-90 מבחינת הגודל, עלול להוביל לדאגת שווא בנוגע לילודת תינוק הסובל מLGA.
אחד מגורמי הסיכון העיקריים לLGA הוא מעקב לקויי בסוכרת, במיוחד סוכרת הריונת (GD), כמו גם סוכרת טרום הריונית. מצבים אלו, מעלים את רמות הגלוקוז בפלזמת האם, ובנוסף את האינסולין, המגרה את צמיחת העובר. העובר הנולד בגדלות עוברית, חשוף לסוכרת הטרום הריונית של האם ובדרך כלל כתוצאה מכך ישנה עליה במשקלו. פעוטות הנולדים עם סיבוכים אחרים מוצגים במדדים אוניברסלים מעל האחוזון ה90.
גנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגנטיקה משחקת תפקיד בנוגע לתינוק שנולד עם LGA. להורים גבוהים יותר, כבדים יותר, נוטים להיוולד ילדים גדולים יותר. תינוקות שנולדו לנשים הסובלות מהשמנת יתר, הסיכון לLGA גדול באופן משמעותי.
קביעת גורמים אחרים.[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיל ההריון; בהריונות אשר עוברים את שבוע 40, גדלה השכיחות לגדלות עוברית.
- מין העובר; תינוקות זכרים נוטים לשקול יותר מאשר תינוקות ממין נקבה
- עלייה משמעותית במשקל האם במהלך ההריון
- לידות קודמות - במקרה והאם ילדה מספר ילדים עם גדלות עוברית, הסיכוי יגדל גם לילד הבא.
- מומים מולדים (טרנספוזיציה של כלי הדם הגדולים) – הידרופס פאטליס
- שימוש באנטיביוטיקה במהלך ההריון (אמוקסיצילין, pivampicillin) הידרופס פאטליס
- הפרעות גנטיות של גדילת יתר (למשל, Beckwith–Wiedemann תסמונת, Sotos תסמונת)
ישנה אמונה שמקרוסומיה מקושרת עם ריבוי מי שפיר. אם יש עודף בנוזל מי שפיר, לתינוק לא יהיה מקום לגדול, במקרה זה לידה מוקדמת תהיה סבירה.
סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיכונים הנפוצים של בתינוקות הסובלים ממקרוסומיה כוללים בעיית פרע הכתפיים, היפוגליקמיה, דיספלזציה התפתחותית של מפרק הירך metatarsus adductus ו - קלאב פוט בשל דפורמציה (עיוות) תוך רחמי.
בעיית פרע הכתפיים יכולה לנבוע מכך שהחלק הקדמי של הכתף להיות מושפעים על האימהי, symphysis חיק. הרופא או המיילדת ינסה לדחוף את התינוק הקדמי של הכתף כלפי מטה כדי לעבור דרך תעלת הלידה וברור של האישה symphysis חיק. זה יכול להיות קשה אם הילד LGA, מאז תעלת הלידה הוא 10 ס " מ, כאשר פתיחה מלאה עבור רוב הנשים, ויש לא יכול להיות מספיק מקום כדי לעבור את התינוק. אם בעיית פרע הכתפיים מתרחשת, יש מספר תמרונים אשר יכולה להתבצע על ידי לידה דיילת כדי לנסות לספק את הכתפיים. אלה בדרך כלל כרוך מנסה להפוך את הכתפיים לתוך החלל, באמצעות suprapubic לחץ disimpact הקדמי הכתף מעל symphysis חיק, או למסור את אחורי הזרוע הראשונה. אם אלה לא פותרות את המצב, הספק רשאי בכוונה לחטוף את התינוק של עצם הבריח (עצם זה מחזיק את הכתף במקום) על מנת לגרש את הכתף, לאפשר לילד להיות מועברת. העצם צריך להחלים באופן ספונטני, רוב התינוקות לבצע שחזור מלא מזה פגיעה לידה.[דרוש מקור]. עדיין יש סכנה של זמני או קבוע נזק עצבי את זרועו של התינוק, או פציעות אחרות כגון המפרק שבר.
למרות שתינוקות גדולים נמצאים בסיכון גבוה יותר עבור בעיית פרע הכתפיים, רוב המקרים של בעיית פרע הכתפיים מתרחשים אצל תינוקות קטנים יותר, מהסיבה שיש הרבה יותר תינוקות שנולדים קטנים, מאשר תינוקות שנולדים גדולים. חוקרים מצאו כי אי אפשר לחזות מי יסבול מבעיית פרע הכתפיים ומי לא.שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן
אצל נשים אשר אינן סוכרתיות, בעיית פרע הכתפיים מתרחשת ב0.65% מהמקרים בתינוקות ששוקלים פחות מ4.0g, 6.7% במקרים שהתינוקות שוקלים 4.0g-4.5g , ו14.5% במקרים שהתינוקות שוקלים יותר מ4.5g.
תינוקות גדולים נמצאים בסיכון גבוה יותר של היפוגליקמיה בתקופת הילודה, ללא קשר אם לאם יש סוכרת.
אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
[[קטגוריה:הפרעות הקשורות לאורך ההריון ולגדילת העובר]]