משתמשת:מוסיפה דעת/טיוטה 1 מכון בית יעקב למורות

מכון בית יעקב למורות

תיכון וסמינר חרדי להכשרת מורות והכשרה מקצועית טכנולוגית
השתייכות	חרדי, "החינוך העצמאי", מוכר שאינו רשמי
תקופת הפעילות	תרצ"ט (1939) – הווה
מייסדים	הרב הלל ליברמן, הרב פנחס יעקב לוין
התמחות	הוראה, הכשרה מקצועית טכנולוגית, מסלול לתלמידות עם צרכים מיוחדים
מגמות	הוראה, חשבונאות, אדריכלות ועיצוב פנים, הנדסת תוכנה, מוזיקה, עיצוב גראפי, ייעוץ פנסיוני.
בעלי תפקידים
מנהל	הרב ישראל לוין

מכון בית יעקב למורות (המכונה גם: "הסמינר הישן") הוא סמינר בית יעקב בירושלים. זהו המוסד החינוכי העל-יסודי החרדי הראשון בירושלים, המשתייך לרשת החינוך החרדית בית יעקב. המוסד כולל כיום תיכון עיוני (ט'-י"ב), כיתות על-תיכוניות להכשרה להוראה ולמקצועות טכנולוגיים, מרכז השתלמויות, מכון להכשרת מורות לתפוצות ומרכז לימודי ותעסוקתי לתלמידות עם צרכים מיוחדים. למוסד סניפים בקרית ספר, באלעד וסניף חדש בירושלים. במוסד, שהוקם בשנת תרצ"ט (1939), לומדות תלמידות מבתים חסידיים, ליטאיים ומעדות המזרח. המוסד הצמיח רבבות בוגרות הפועלות כמורות, גננות, מנהלות ומחנכות בבתי הספר של רשת "בית יעקב" ברחבי הארץ ומחוצה לה, בבתי-ספר של רשתות חינוך חרדיות שונות ובחינוך הממלכתי-דתי.

היסטוריה

בית הספר

"מכון בית יעקב למורות" הוקם בשנת תרצ"ט (1939), על-ידי "מרכז בית יעקב בארץ ישראל" שריכז את בתי-הספר של תנועת "בית יעקב" שהוקמו ברחבי הארץ במהלך שנות השלושים. היה זה המוסד השני מסוגו בארץ ישראל, אחרי סמינר שצ'רנסקי שנוסד בתל-אביב חודשים אחדים קודם לכן. הסמינר הוקם כהמשך לבית-הספר היסודי של התנועה בירושלים, שנוסד בשנת תרצ"ד (1934), על-מנת לענות על הצורך המיידי של בתי-הספר וגני "בית יעקב" ברחבי הארץ במורות ובגננות חרדיות בעלות הכשרה פדגוגית מתאימה. במחזור הראשון למדו 15 תלמידות, בוגרות בית-הספר היסודי "בית יעקב" בירושלים ובשנים הראשונות התקיימו הלימודים בשעות הערב בשתי הדירות ברח' דוד ילין ששימשו את בית הספר היסודי.

בסוף שנת הלימודים תש"ח (1948) למדו במוסד 130 תלמידות וכעבור שנתיים עמד מספרן על כמעט פי שניים - 250 תלמידות. בסוף שנות הארבעים עבר הסמינר למבנה ישן ומוזנח במרומי שכונת קטמון ("גבעת שהין", רחוב ניל"י 7), ששימש את הסמינר במהלך העשורים הבאים.

במהלך שנות החמישים המשיך מספר התלמידות לעלות בהתמדה ובשנת הלימודים תשכ"ד (1964) למדו במוסד 1,057 תלמידות. באותה עת פעל הסמינר במבנים שונים ברחבי העיר: 13 כיתות למדו בקטמון בכיתות צפופות, עשר כיתות נוספות למדו במבנה בית הספר "בית יעקב המרכז" ברח' מלכי ישראל ושש כיתות בית-הספר המקצועי פעלו בדירות ברח' דוד ילין ובשכונת זכרון משה.

בשנות השישים נבנה בשכונת תל-ארזה (סמוך לגן-החיות הישן) "קרית מכון בית יעקב למורות" - מבנה רחב-ידיים שיועד ל-1,500 תלמידות ונועד לרכז בו את כל הכיתות בכל המסלולים והמגמות. במבנה החדש עשרות כיתות מרווחות, חדרי ספח, מעבדות למדעים, חדרי אמנות, חדרי מנהלה וחדרי מורים, אולם כינוסים מרווח, מטבח, חדרי אוכל ואולם התעמלות. הלימודים בבניין החדש החלו באמצע שנת הלימודים תשכ"ה (1965), עם השלמת האגף הראשון. הכיתות המוכנות הראשונות אוכלסו בתלמידות כתות א-ב סמינר (ט-י) ובתלמידות המדרשה למורות למלאכה. בהמשך אוכלסו יתר אגפי המבנה בהתאם להתקדמות הבנייה. במבנה זה שוכן המוסד כיום.

בשנות השמונים, עם הגידול באוכלוסיה החרדית בירושלים וההבנה כי הסמינר צר מלהכיל את כל בנות שכבת הגיל החרדיות, הוקם באמצע שנות השמונים סמינר "מרכז בית יעקב למורות" על-ידי הרב ישעיהו ליברמן. משנות התשעים נוסדו בירושלים סמינרים עצמאיים נוספים של רשת "בית יעקב", בהם "סמינר גור",סמינר "דרכי רחל" ("הסניף") (תשנ"ד-1994), סמינר "מעלות בית יעקב" (תשע"ז-1997), סמינר "בנות אלישבע" (תשס"ב-2002), סמינר "בית בינה" (תשס"ב-2002) ועוד.

הפנימייה

עם היווסדו של הסמינר הוקמה לצידו פנימיה, שהיוותה מקום מגורים לתלמידות עולות וניצולות-שואה ולתלמידות מחוץ לירושלים ולימים גם עבור תלמידות מחוץ-לארץ. בתחילה פעלה הפנימיה בבניין הסמינר בקטמון, שבתחילת הדרך אכלסה 25 תלמידות ובמרוצת השנים שופצה והוגדלה. בשנת תשל"ה (1975) הושלם בניין הפנימייה הנמצא ברח' סורוצקין 38, לא הרחק מ"קריית מכון בית יעקב למורות", ומאכלס כמאתיים וחמישים תלמידות.

הפנימייה מופעלת על-ידי צוות מיוחד שבראשו אם-בית ולצידה מדריכות. בפנימיה מתקיימת פעילות לימודית, חברתית ותורנית בשעות אחר הצהרים והערב.

סניפים

בשנים האחרונות הקים "מכון בית יעקב למורות" שלושה סניפים, הכפופים למסגרת-האם מבחינה חינוכית, ניהולית, לוגיסטית ומערכתית והמקיימים פעילות חינוכית וחברתית דומה.

לקראת שנת הלימודים תשע"ז (2017) הוקם סניף בעיר מודיעין עילית ובשנת הלימודים תש"פ פועלות בו כיתות תיכוניות (ט-יב).

בשנת הלימודים תשע"ח (2018) הוקם בעיר אלעד סניף נוסף של הסמינר ובשנת הלימודים תש"פ פועלות בו 4 כיתות תיכונות (ט-יא).

באותה שנה הוקם בירושלים סניף המיועד, כדברי מקימיו, "לבנות מצטיינות ולמשפחות בני תורה איכותיות, בלבד". בשנת הלימודים תש"פ פועלות בו 3 כיתות ט-יא.

תיכון - כיתות א-ד סמינר (כיתות ט-יב)

בשנת הלימודים תש"פ לומדות בכיתות התיכון כ-1,900 תלמידות, כשבכל מחזור 10-11 כיתות מקבילות, מהן ארבע "כיתות חסידיות" המיועדות לתלמידות מבתים המקושרים לחצרות חסידיות.

התיכון העיוני

הלימודים בכיתות התיכון העיוני כוללת לימודי קודש (תנ"ך על פי מפרשי מסורתיים, דינים והשקפה) ולימודי חול - מתמטיקה, אנגלית, עברית (לשון, הבעה ודקדוק), היסטוריה (תולדות ישראל ותולדות העמים), ספרות, טבע וגיאוגרפיה.

בכיתות יא" וי"ב ניגשות התלמידות ל"מבחני סאלד" ("מבחני חוץ", בפי התלמידות: "חוּצים") בהיסטוריה, דקדוק, הבעה, אנגלית ומתמטיקה. מבחנים אלה מקנים לתלמידות את האפשרות להמשך לימודים במסלולים להוראה בסמינרים של "בית יעקב" אך אינם שווי-ערך לבחינות הבגרות לצורך קבלה ללימודים באוניברסיטאות. משנת 2012 מכיר משרד החינוך במבחני סאלד כבחינת בגרות חלקית (2 יח"ל בהיסטוריה, 2 בעברית, 3 באנגלית ו-2 למתמטיקה), הניתנת להשלמה לתעודת בגרות מלאה.

הסמינר מקיים רשת מסועפת של חוגי העשרה אחרי שעות הלימודים, במגוון רחב של תחומים, בהם: יישומי מחשב, הדרכה בתיבת עבודות, יידיש, תפירה, צילום, מקהלה, התעמלות, מחול, אמנות ועוד. בנוסף, מקיים הסמינר פעילות-קיץ מסועפת ומגוונת, הכולל חוגים, סיורים, טיולי וימי עיון.

תלמידות הסמינר משתתפות בארגון "בנות אגודת ישראל", הפועל בשיתוף הסמינר ובהסכמתו. הארגון מקיים פעילות שוטפת מדי שבת לצד מפגשים חברתיים, סיורים וטיולים לאורך השנה ומחנות-קיץ. תלמידות שכבות יא-יב (ג-ד סמינר) משתלבות במערך ההדרכה של ארגון "בנות בתיה" בבתי-הספר היסודיים של "בית יעקב" ברחבי העיר ומחוצה לה.

תלמידות התיכון משתלבות בפעילות חסד התנדבותית מסועפת במסגרת ארגון "חדר חסד", שהוקם בשנת תשל"ז (1977). תחומי ההתנדבות כוללים סיוע למשפחות במצוקה, מועטות יכולת וברוכות ילדים, חונכות לימודית וחונכות רגשית לילדות מרקע משפחתי ורגשי קשה, "אימוץ" נשים קשישות וגלמודות בבתי-אבות, וסיוע לילדים עם צרכים מיוחדים במסגרת פרטנית, במועדוניות, בדירות טיפוליות וב"תוכנית תל"ם" (להלן). התלמידות התיכון משתלבות במיזמים התנדבותיים נוספים לאורך שנת הלימודים: הפעלת מועדונית לילדים, איסוף והכנת סלי מזון למשפחות נצרכות, סיוע בעריכת שמחות למשפחות מעוטות יכולת, ביקורים חודשיים במרכז רפואי גריאטרי ופסיכיאטרי לשמח את המאושפזים, ועוד.

התיכון המקצועי

לצד התיכון העיוני הפעיל "מכון בית יעקב למורות" במשך שנים רבות תיכון מקצועי, עבור לתלמידות משכונות מצוקה ומערי הפריפריה שגדלו במשפחות מסורתיות וחילוניות. תוכנית הלימודים בתיכון המקצועי כללה לימודי-קודש ומקצועות חול בסיסיים, לצד הכשרה מקצועית במגמות תפירה, פקידות והנהלת חשבונות, כלכלת-בית ומטפלות. בתום ארבע שנות התיכון זכאיות הבוגרות לתעודת מקצוע.

במשך השנים פעל התיכון המקצועי בבניין הסמינר ובמספר מוקדים נוספים ברחבי העיר, בתחילה ברח' דוד ילין ולאחר מכן בשכונות קטמון ו', בקעה ובית וגן. בשנים האחרונות נסגרו המוקדים הללו וכיום מוצע בתיכון מסלול עיוני בלבד..

סמינר (לימודים על-תיכוניים)

הכיתות העל-תיכונית מספקות הכשרה מקצועית עבור בוגרות הכיתות התיכוניות.

תוכנית הלימודים הבסיסית בכל ההתמחויות בנויה מהרכיבים הבאים:

• לימודי העמקה ביהדות, לימודי חינוך ולימודי יסוד. לימודים אלה, המשותפים לכל התלמידות בכל ההתמחויות, נלמדים בכיתות-אם ומתפצלות לצורך הלימודים בהתמחויות השונות.

• לימודי הוראה והתנסות מעשית בהוראה

• לימודי הכשרה.

בשנת הלימודים תש"פ לומדות בכיתות הסמינר (יג-יד) כ-950 תלמידות, כשבכל מחזור 11 כיתות מקבילות.

לימודי תעודה - התמחויות הוראה

מסלולי ההוראה הם הוותיקים בסמינר והנחשבים כמועדפים על-ידו. לבוגרות המחזורים הראשונים בסמינר הבטיחו הלימודים במסלול ההוראה משרה מיידית במשכורת סבירה בערבות ממשלת ישראל, מאז קום המדינה והכרת משרד החינוך בבתי-הספר של "בית יעקב".

בתחום ההוראה מוצעים שלושה מסלולים: הוראה כוללת, הוראה לגיל הרך וחינוך מיוחד.

במסלול ההוראה הכוללת מוצעים לתלמידות התמחויות בתחומי-דעת מגוונים, שהשתנו במשך השנים בהתאם לצרכים ולביקושים מצד מערכת החינוך החרדית, המיועדת לקלוט את הבוגרות בתום לימודיהן. בשנת תשנ"ה (1995) הוצעו ההתמחויות הבאות: לשון עברית, ספרות, מדעי הטבע, אנגלית, גרפיקה וציור, מורות לגיל הרך (כיתות היסוד), התעמלות, מלאכה ואמנות, הנהלת חשבונות, מחשבים, מתמטיקה, היסטוריה, יידיש ומוזיקה. לקראת שנת הלימודים תשע"ט (2019) הוצעו ההתמחויות הבאות: אשכול הוראה בהעצמה (חינוך, הפעלה חברתית, לשון והיסטוריה), אנגלית, הוראת מינהל וחשבונאות (הכשרת מורות למגמות טכנולוגיות הקיימות בכיתות ט-יב), תנועה בריאותית (התעמלות), לימודי ארץ ישראל, מדעי הטבע, מתמטיקה וסיוע רגשי באמצעות אמנויות.

במסלול ההוראה לגיל הרך מוצעים שתי התמחויות: גננות (עבודה עם ילדים בגילאי 0-6) ומסלול המשלב לימודי גננות והוראה לכתות א-ב.

במסלול החינוך המיוחד מוצעים שלוש התמחויות: מכלול החינוך המיוחד (הכולל: הוראה מתקנת ללקויי למידה חינוך הרגיל, הוראה בכיתות מקדמות ללקויי למידה מורכבים, והוראה במסגרות כוללניות לפיגור גל עד בינוני), ליקויי למידה בכיתות א-יב (שפה, למידה, חשיבה), והוראה מתקנת - תיווך חברתי (מענה מקצועי רב-תחומי לתלמידים המתקשים ביכולת הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית).

הלימודים להכשרת מורות וגננות המקנים לבוגרותיהן המסיימות כתה י"ד (ו' סמינר) תעודה הסמכה להוראה מטעם משרד החינוך ביהדות ובהתמחות שבחרה התלמידה. תעודה זו מאפשרת ללמד במוסדות חינוך חרדיים בדרגת שכר של "מורה מוסמכת" או "גננת מוסמכת".

לימודי הכשרה - התמחויות טכנולוגיות

עם חלוף השנים הסתמנה רווייה בשוק ההוראה שיצרה קושי במציאת תעסוקה בתחום בקרב בוגרות רבות. רוויה זו העלתה בראשית שנות השמונים את הצורך ביצירת מסלולי הכשרה חלופיים בתוך מסגרת הסמינר, שיפתחו בפני הבוגרות אפשרויות תעסוקה ופרנסה חדשים בתחומים שיש להם ביקוש במשק הישראלי, וכן יהוו חלופה עבור תלמידות שאינן נמשכות לתחום ההוראה. בסמינר הוקם מסלול ללימודי הכשרה, הכולל התמחויות טכנולוגיות מגוונות, בהתאמה לצורכי השוק. לימודי ההכשרה מקנים לבוגרותיהן תעודות מוכרות מטעם גופים מוסמכים, כגון תעודת הנדסאית מטעם מה"ט, תעודת מקצוע מטעם משרד העבודה והסמכה מטעם לשכת רואי החשבון.

בשנת תשנ"ה (1995) הוצעו בסמינר ההתמחויות הבאות: מחשבים, ראיית חשבון, עיצוב גרפי, אדריכלות ועיצוב אפנה. לקראת שנת הלימודים תשע"ט (2019) הוצעו המסלולים הבאים: אדריכלות ועיצוב פנים; הנדסת תוכנה מתקדמת; מוזיקה, סאונד והפקה מוסיקלית; עיצוב גרפי ותקשורת חזותית; עיצוב פנים; צילום ומדיה דיגיטלית; ראיית, חשבון; ייעוץ מס; ייעוץ פנסיוני; חשבונאות וניהול עסקי (התמחות מורחבת המתאימה גם לבוגרות מגמות טכנולוגיות בתיכון, המשלבת הנהלת חשבונות, חשבות שכר, מזכירות ומזכירות רפואית, אנגלית עסקית וניהול חשבונות ממוחשב בתוכנת פריוריטי).

במסגרת לימודי ההכשרה מוצעים לכלל תלמידות כתות ה-ו (כולל התלמידות בלימודי תעודת הוראה) בלימודי העשרה במסגרת לימודי-ערב, כשכל תלמידה ראשית לבחור עד שני קורסים שאינם קשורים להתמחות שבחרה. קורסים אלה, המקנים לבוגרותיו תעודה פנימית של הסמינר, מיועדים להעשרה, כמו גם להרחבת האפשרויות המקצועיות העתידיות בוגרות הסמינר. לקראת שנת הלימודים תשע"ט (2019) הוצעו הקורסים הבאים: עיצוב גרפי, עיצוב אירועים, בימוי והפקה, שרטטות לענף הבנייה.

בשנת תשכ"ה (1965) הוקמה במסגרת הסמינר מסגרת-המשך לבוגרות כיתות יג-יד (ה-ו סמינר), בשם "בית המורה" (כיום: "מכון ההכשרה וההשתלמויות"). מכון זה היה מיועד עבור בוגרות המעוניינות ללמד במסגרות תיכוניות ומורות ביסודי המעוניינות להרחיב את אופקיהן. לימודים של שנה נוספת במסגרת זו מקנים לבוגרות את הדירוג "מורה מוסמכת בכירה" או "גננת מוסמכת בכירה" מטעם משרד החינוך, ביהדות ובתחום ההתמחות הנוסף שנלמד בסמינר. בוגרות לימודי ההכשרה המקצועית יכולות, במסגרת "בית המורה", להשלים לימודי הוראה במקצוע ההכשרה, המאפשר הוראה במגמות טכנולוגיות בכיתות ט-יב.

מכון הכשרה והשתלמויות

מכון ההכשרה והשתלמויות מציע לבוגרות הסמינר לימודי המשך והשתלמויות, הכוללים קורסים פרונטליים ומקוונים במגוון תחומי-דעת ולהעשרת ארגז-הכלים הפדגוגי, וכן השתלמויות המוכרות לגמולים, ל"אופק חדש" ול"עוז לתמורה".

במסגרת המכון ניתן ללמוד לקראת תואר שווה ערך: "אקוויוולנט לתואר בוגר" ("דרגה מס' 1") ו"אקוויוולנט לתואר מוסמך" ("דרגה מס' 2"), המוכרים לצורכי שכר במשרד החינוך אך לא במוסדות להשכלה גבוהה (מכללות ואוניברסיטאות).

בנוסף, מתקיימות במכון תוכניות ייעודיות לנשות חינוך ותיקות וגמלאיות.

מכון להכשרת מורות לגולה ע"ש שרה שנירר

בשנת תשכ"ח (1968) החל לפעול בסמינר מכון להכשת מורות לגולה (אנ': Beth Jacob Jerusalem - BJJ) המיועד לבוגרות תיכונים חרדיים מהתפוצות: ארצות הברית, קנדה ואירופה. התוכנית, שארכה שנה אחת ומתקיימת בשפה האנגלית, כוללת בעיקרה לימודי קודש מעמיקים, פרקים בתולדות ישראל ופדגוגיה, נוסף על לימודי עברית. בשעות הערב משתפות התלמידות בפעילות חברתית במסגרת הפנימייה. בתום התוכנית זכאיות הבוגרות תעודת מורה מוסמכת להוראת מקצועות היהדות בבתי ספר חרדיים בתפוצות. בשנים האחרונות עבר המכון לבעלות פרטית.

מרכז תל"ם (תוכנית לימודים מותאמת) לתלמידות עם צרכים מיוחדים

בשנת הלימודים תשמ"ח (1988) נפתחה בסמינר תוכנית ייעודית לתלמידות עם צרכים מיוחדים - ויזמה ראשונית וייחודית מסוגה בארץ באותה עת. התוכנית מכוונת לשילובן והכלתן של התלמידות בקהילה הכללית של המוסד, כשרצף הליקויים נע בין לקות למידה ועד תלמידות עם מוגבלות שכלית, וכולל גם תלמידים עם קשיים נפשיים, רגשיים, התנהגותיים ותקשורתיים. המרכז מופעל על-ידי אנשי מקצוע בתחומים שונים: צוות אבחון דידקטי, מורות לחינוך מיוחד, יועצות ומטפלות בתחום הרגשי ומטפלות באמנות, במוזיקה, בדרמה ובגינון.

התלמידות לומדות ב"כיתות תל"ם" הקיימות בכל שכבות הגיל (כיתות ט-יד). חלק מן מיועדות לתלמידות בעלות תפקוד לימודי גבוהה (ליקויי למידה קלים או קשיים רגשיים), ובהן קיימת הלימה עם תכנית הלימודים של הכיתות הרגילות. הכיתות האחרות הינן כיתות חינוך מיוחד המיועדות לתלמידות ברמות תפקוד נמוכות יותר, ובהן תוכנית הלימודית נקבעת בהתאם לצורכיה של כל תלמידה. תלמידות כל "כיתות תל"ם" משולבות באופן פעיל בהווי הסמינר. מרכז תל"ם פועל לאורך כל השנה, כשבחופשת הקיץ הוא מציע פעילויות יומיות מגוונות.

הלימודים מרכז תל"ם מורכבים משלושה אשכולות:ו

• אשכול לימודי - מקצועות קודש חול.
• אשכול לימודי מקצוע והכנה לחיים - תלמידות בעלות רמות תפקוד גבוה יותר מקבלות לימודי הכשרה במגוון תחומים, המקנים להם תעודת מקצוע מטעם התמ"ת וגורמים מוסמכים נוספים: לימודי מטפלות, מזכירות, ניהול משרד ממוחשב, סייעות לחינוך המיוחד, מקצועות המטבח ועוד. תלמידות בעלות רמת תפקוד נמוכה יותר מקבלות הכשרה לעבודה במפעלים שיקומיים מוגנים. במסגרת אשכול זה, התלמידות מקבלות הכוונה תעסוקתית, ליווי תעסוקתי מותאם וטיפוח יכולות אישיות לחיים עצמאיים בקהילה.
• אשכול למידה בלתי-פורמלית - לימודי אמנות והעשרה מגוונים (בישול, גינון, תזונה, תפירה, דרמה ועוד).

בשנת הלימודים תש"פ נותן מרכז תל"ם נותן מענה לכ-550 תלמידות, בכיתות התיכון והסמינר (ט-יד).

במרכז תל"ם פועל מע"ש (מפעל לעבודה שיקומית) המציע לבוגרות התוכנית מעל גיל 21 מסגרת תעסוקתית מוגנת בשכר ברמות שונות. הבוגרות יכולות לבחור מבין מגוון אפשרויות תעסוקתיות : מטבח שימושי, מפעל למגזרות-נייר, מפעל אריזה לאביזרי שמחות, מפעל תפירה ורקמה. עבור הבוגרות היוצאות לעבודה במסגרת עולם העבודה החופשי, מספק הצוות המקצועי של מרכז תל"ם ליווי ותמיכה.

תלבושת אחידה ותקנון

התלמידות נדרשות להופיע בסמינר בתלבושת אחידה, הכוללת חצאית קפלים בצבע כחול וחולצת אריג מכופתרת בצבע תכלת, בעיצוב ייחודי למוסד זה.

תלמידות הסמינר והוריהן נדרשים לעמוד בתקנון מקיף ומפורט, הכולל הוראות רוחניות-חינוכיות המיועדות "לקבוע קו אחיד להנהגת כל התלמידות למרות השוני בין הבתים, כדי שאפשר יהיה למלא את המטרה: "העמקת החינוך השורשי ברוח המקובלת מקדמא דנא", והמהוות "אבן בוחן להשתייכות המהותית ולהזדהות עם הקו החינוכי של הסמינר. תקנון המוסד כולל הוראות במגוון תחומים: עמידה בסדרי הסמינר, נורמות לבוש (הנדרשים מהתלמידה ומאמה), תקשורת (איסור לתלמידות ולהוריהן להחזיק במכשיר שאינו "כשר"; איסור גישה לאינטרנט ממחשבים בבית), התנהגות ופעילות חברתית בשעות שלאחר הלימודים ובחופשות, ועוד. קבלת התלמידות לסמינר מותנית בחתימתה ובחתימת שני הוריה על מסמך התקנון והפרתו עלולה לגמור להוצאת תלמידה מהמוסד.

פרסומים

• "מכון בית יעקב למורות", באתר הכל אודות מוסדות חינוך.
• בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה. במה הגותית וספרותית לרבני, מורי ומורות הסמינר, שכלל מאמרים בתחומי השקפה, היסטוריה וביוגרפיות. הירחון התפרסם ברציפות מחודש סיון תשי"ט (1959) ועד חודש שבט תש"מ (1980), עם פטירתו של הרב פנחס יעקב לוין שערך את כתב-העת מיום היווסדו.

• מעלות: בטאון תלמידות מכון בית יעקב למורות ירושלים. במה למאמרים מפי רבני ומורת הסמינר, יצירות פרי עטן של תלמידות ובוגרות וחדשות הסמינר. התפרסם בין השנים תשכ"ז-תשע"ב (1967-2012) בתדירות של פעם עד פעמיים בשנה.

• אני חומה: בטאון תלמידות חטיבת א-ב. במה למאמרים, סיפורים ושירים פרי עטן של התלמידות. התפרסם בתדירות בלתי סדירה בסביבות שנת תשס"ד.

מנהלי המכון

• הרב הלל ליברמן - המנהל מהראשון של בית-הספר היסודי "בית יעקב" בירושלים ומייסד הסמינר. לימים מנהל "מרכז בית יעקב בארץ ישראל".

• הרב פנחס יעקב לוין - ניהל את הסמינר מאז עלותו ארצה בניסן ת"ש (04.1940) ועד אמצע שנות השבעים. נפטר בשנת תש"ם (1980).

• הרב חנוך שמחה בונים לוין - בן הרב פנחס יעקב לוין. ניהל את הסמינר מאמצע שנות השבעים ועד שנת תשע"ב (2012). נפטר בשנת תשע"ט (2018).

• הרב ישראל לוין (מחנך) - בן הרב חנוך שמחה בונים לוין. מנהל את הסמינר משנת תשע"ב (2012).

ראו גם

• סמינר בית יעקב

• בית יעקב

• החינוך העצמאי

לקריאה נוספת

• משה עקיבה דרוק, "מכון בית יעקב למורות בירושלים". בתוך ספר הכנסיה הגדולה (עמ' 226-234), ירושלים: אגודת ישראל העולמית, הוועד הפועל, תש"ם

• עדנה היישריק, בית היוצר: ספר היובל, ירושלים: מכון בית יעקב למורות, תשע"ז
• אהרון סורסקי תולדות החינוך התורתי בתקופה החדשה (פרק עשירי: חינוך הבנות - תנועת "בית יעקב"), בני-ברק: אור החיים, תשכ"ז

• מנחם פרידמן, "האשה החרדית", יעל עצמון (עורכת), אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות (עמ' 273-290), ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 1995

• מיכל שאול, פאר תחת אפר: החברה החרדית בישראל בצל השואה 1954-1961. ירושלים: יד יצחק בן-צבי ויד ושם

קישורים חיצוניים

• בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה, באתר HebrewBooks
• קימי קפלן, "מוסדות חינוך בחברה החרדית במחצית השנייה של תקופת המנדט הבריטי ומקומם בשיקומה לאחר השואה", ישראל 21, 2013
• "שמעי בת וראי": תקנון מכון בית יעקב למורות, באתר HebrewBooks
• מעין שחף, "מערכת לימוד משלימה לחינוך החרדי - סוגיית הנשים", גדיש, יד, 2014