משה ירמיה הכהן
הרב משה ירמיה הכהן (יש הרושמים כ"ץ; נפטר בי"ח באייר ה'תי"ט[1]) המכונה משה מנארול היה רב בכמה קהילות בפולין, ולאחר גזירות ת"ח ות"ט נמלט למץ שבצרפת והיה רבה של יהדות מץ.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה ירמיה הכהן נולד בעיר קרמניץ לאביו ר' אליעזר וועלשים, מניש קריווא,[2][3] בן רבי שלום, אב"ד בצפת (גיסו של המקובל, אליהו די וידאש), וכיהן כרב של העיירה נארול בפולין. בעת גזרות ת"ח ות"ט ברח מערבה ובשנת ה'ת"ט התקבל כרב במץ. הרב הכהן היה תלמיד המהרש"א, והב"ח ושל ר' יעקב מלובלין, ר' אברהם חיים שור.[4]
בימיו הוגדרו באופן מדויק סמכויותיו של הרב, שכללו את סמכות השיפוט ופסיקת ההלכה וכן את ההכרעה בכל התחומים הדתיים, במץ גופא ובכפרים הסמוכים. באופן חריג לא קיבל מינוי זה אישור מלכותי כנדרש, ובעת ביקורו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת בקהילת מץ בשנת תי"ח והענקת כתבי הזכויות החדשים שלה, המלך קבל על כך וחידש את הדרישה לאישור מלכותי קודם מינוי הרב.
הרב מנרול חיבר תפילת הזכרת נשמות מיוחדת להרוגי גזירות ת"ח ות"ט, והיא התקבלה בקהילתו מץ ונאמרה לפני "אב הרחמים" בשווארץ שבת ובשבת חזון.[5]
כתבים תורניים נוספים שלו נדפסו בידי בנו, הרופא טוביה כהן.[6] מקובל לסמן את מינויו של הרב מנרול כראשית "תקופת הזוהר של רבנות מץ".
אלמנתו פיגא נשאה בשנת תכ"ד לר' משה שמשון בכרך, אביו של רבי יאיר חיים בכרך.[7]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חתנו - ר' משה ב"ר שלום פרידמן, הנקרא 'ר' משה ציפש'.
- בנו - הרופא טוביה כהן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרטסת (ארבעת) ספריו המופיעים בספריה הלאומית
- ספרו "ברכת טוב" באתר כתבים עבריים (היברו בוקס)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תאריך פטירתו לפי המופיע בפנקס הזכרת הנשמות של הקהילה (סריקה באתר הספרייה הלאומית) ובפנקס החברה קדישא (סריקה באתר הספרייה הלאומית). במאמריהם של פראגר (עמ' שמא) ווועבער (עמ' שמו) נכתב התאריך י"ט באייר.
- ^ שהביא לדפוס ספרו של דודו, ראשית חכמה, בקראקא שנ"ג-שנ"ד.
- ^ שפירושו: סופר. שנתייחסו מגזע הכהנים מעזרא הסופר.
- ^ פראגר, "תולדות קהילת מץ", עמ' שמ.
- ^ נדפסה על ידו בשם "בקשה", אמשטרדם תי"ז, באתר אוצר החכמה ואחר כך נדפס כעשרים פעמים.
- ^ ברכת טוב, ונציה תע"א, באתר אוצר החכמה.
- ^ שו"ת חות יאיר סימן צ"ב מאת חתנו ר' משה ב"ר שלום דמתקריי פרידמן.
