מרשם הטאבו הפלסטיני

מרשם הטאבו הפלסטיני הוא מיזם של הרשות הפלסטינית שנועד לבצע רישום בעלויות על הקרקעות בשטחי יהודה ושומרון, במקביל למרשם המקרקעין של המנהל האזרחי הישראלי.^[1]

מיזם הרישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המאבק הפלסטיני במכירת קרקעות ליהודים

ב־2002 הקימה הרשות הפלסטינית את "רשות הקרקעות הפלסטינית" שהחלה ברישום מקרקעין בשטחי הרשות כולל שטח C. ב־2016 נערכה רפורמה בתחום והוקמה רשות חדשה בשם "הרשות להסדרת המקרקעין והמים" בראשותו של מוחמד שראכה, והתקבלה החלטה שלטונית להתחיל לטפל בהסדרת בעלויות על קרקעות בשטח C. עד לשנת 2020 רשמה הרשות למעלה מ-1,095,000 דונם, מהם 150,817 דונם בשטח C (מתוך כלל שטח C, שהוא 3.3 מיליון דונם).^[2] הרישום הוא גם על קרקעות שאינן חקלאיות או כאלו שניתן להפשירן לבנייה.

הרשות חוקקה חוק האוסר מכירת קרקעות לישראלי. החוק הפלסטיני הטיל בתחילה עונש מוות על המוכרים, החל משנת 2005 הוא מומר - ככל עונש מוות ברשות - למאסר עולם עם עבודות פרך^[^{דרוש מקור]}.

על פי כתבה של עקיבא ביגמן, לפי הרישום הפלסטיני מחצית משטחו של היישוב שילה וכן חלק מהשטח המוניציפלי של העיר אריאל, הם אדמות בבעלות פרטית פלסטינית.^[3]^[^{דרוש מקור: יש טוענים שדרוש מקור מהימן יותר לטענה זו.]}

באוגוסט 2023 הוציאה מועצת הכפר ארטאס שבין בית לחם לאפרת, קול קורא לתושבי האזור להסדיר את הקרקעות שלהם. בעקבות זאת ביצעו תושבים פלסטינים מהכפר עבודות מדידה בוואדי שליד כפרם.^[4]

תמיכת מדינות זרות והבנק העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור הרישום קיבלה הרשות הפלסטינית מטורקיה את מרשם הטאבו העות'מאני. בנוסף, הבנק העולמי הקצה 12 מיליון דולר לפרויקט בשנים 2020–2024. האיחוד האירופי הקדיש לנושא חלק מתוכנית תמיכה כוללת לרשות הפלסטינית על סך כ-30 מיליון אירו לשנים 2017–2022, וסוכנויות שונות של האו"ם השקיעו בנושא 3.4 מיליון דולר לשנים 2019–2023.^[2] הרשומות של הטאבו מועתקות עבור משרדי הממשלה השונים של הרשות הפלסטינית וכן עבור האו"ם למקרה של סיפוח ישראלי.

תגובות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל לא מכירה ברישומי טאבו של הרשות הפלסטינית בשטחי C. למשל, בשנת 2019 סירב צה"ל להכיר ברישומי מרשם הטאבו הפלסטיני, "מאחר שלרשות אין סמכות לנהל מרשם מקרקעין בשטחי C, נסחי הטאבו שהנפיקה חסרי כל מעמד ונעדרים תוקף משפטי."^[5].