מפלגות נשים בישראל
בפוליטיקה של ישראל התמודדו מפלגות נשים בכמה בחירות לכנסת, אך הישגיהן האלקטורליים של המפלגות היו דלים יחסית. עם זאת, היו שטענו שהייתה להן השפעה ניכרת על סוגיות החשובות לנשים בישראל ובכלל זה מעמד האישה בישראל.
מפלגות נשים שהתמודדו לכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1920 ל־1944 השתתפו מפלגות נשים בכל אסיפות הנבחרים[1]. בבחירות לאספה המכוננת, בשנת 1949, השתתפו שתי רשימות נשים: רשימת הפועלת והאשה הדתית, שרצה מאחר שהמפלגות החרדיות לא הסכימו להכליל נשים בחזית הדתית המאוחדת, ורשימת ויצו שזכתה במנדט אחד ונציגתה בכנסת הייתה רחל כהן-כגן[1]. מאז ועד שנות ה-70 לא הייתה מפלגת נשים שרצה לכנסת[2].
בשנת 1973 נכנסה לכנסת מפלגת ר"צ (התנועה לזכויות האזרח), בראשותה של שולמית אלוני[1] שאמנם לא הייתה מפלגת נשים באופן רשמי, אך יש המחשיבים אותה לכזאת[דרושה הבהרה][1].
בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977, התמודדה מפלגת הנשים, אך היא לא עברה את אחוז החסימה[3].
בשנת 1989 מאשה לובלסקי בקשה לקדם את הרעיון של מפלגת נשים, הגם שאמרה שהיא עצמה לא תרוץ במפלגה כזאת[4]. בדיון שהתקיים בנושא במרץ 1989 היא ורות רזניק שהייתה שותפה במפלגת הנשים בשנת 1977 תמכו ברעיון, ולעומת זאת לימור לבנת ואליס שלוי התנגדו[5].
בשנת 1992 בבחירות לכנסת ה-13 השתתפה מפלגת נשים בראשות רות רזניק ואסתר הרצוג[6][7][8][9]. המפלגה השיגה כעשירית מהקולות הנדרשים למעבר אחוז החסימה, וכמחצית ממספר הקולות של מפלגת הנשים בשנת 1977.
בשנת 2015 התמודדה בבחירות לכנסת ה-20 מפלגת "ובזכותן", מפלגת נשים חרדית[10], בראשות רות קוליאן[11], שזכתה רק ב-1802 קולות ולא עברה את אחוז החסימה[12].
ב-2020, התמודדה בבחירות לכנסת ה-23 מפלגת "קול הנשים", בראשותה של מזל שאול. המפלגה זכתה ב-2,773 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.
הצורך במפלגת נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד הנימוקים המובא כתמיכה במפלגת נשים היא הייצוג הדל של נשים בכנסת[13]. אחת מטענות המתנגדים היא שלנשים יש עמדות במגוון נושאים שלא מאפשרות התאחדות למפלגת נשים[5].
הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרים רבים מתעלמים ממפלגות נשים, או מתייחסים אליהן במונחים של כישלון. אסתר הרצוג, לעומת זאת, טוענת שהייתה להן השפעה ניכרת על סוגיות החשובות לנשים בישראל[1].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 אסתר הרצוג, Esther Hertzog, Women's Parties in Israel — Their Importance, Impact and Potential / מפלגות נשים בישראל: דיון בחשיבותן, בהכחשת השפעתן ובפוטנציאל שלהן, Social Issues in Israel / סוגיות חברתיות בישראל, 2009, עמ' 6–45
- ^ תודעה ופעילות ציבורית מגיל צעיר, למרחב, 17 בנובמבר 1969
- ^ יום האשה הבינלאומי: הפרידמנית הראשונה, באתר הארץ, 7 במרץ 2010
- ^ נמאס לי. ממש ממש נמאס לי, חדשות, 29 בנובמבר 1989
- ^ 1 2 שרי ארליך, מפלגה לנשים בלבד, מעריב, 14 במרץ 1989
- ^ עורו הנשים, חדשות, 23 באפריל 1992
- ^ מידע לבוחר: הרשימות, סימניהן, שמות המועמדים הריאליים לכנסת ה־13, חדשות, 23 ביוני 1992
- ^ ראובז יגיל, אהדה רבה, חדשות, 24 ביוני 1992
- ^ תשדירי בחירות 1992 נכ - מפלגת נשים, באתר וואלה!, 2 בנובמבר 2012
- ^ גיא עזרא, "אריה דרעי לא שקוף, אריה דרעי נוצץ", באתר "סרוגים", 9 בפברואר 2015
- ^
ספי קרופסקי, נשות "ובזכותן" מנסות לנפץ את תקרת הברזל החרדית, באתר הארץ, 6 במרץ 2015
- ^ ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים, תוצאות הבחירות לכנסת העשרים, 17 במרץ 2015
- ^ דליה פלג, מזכירת נעמת שוקלת להקים מפלגת נשים, מעריב, 4 בדצמבר 1990
