מעשה שמשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעשה שמשון
מידע כללי
מאת רמח"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מחזה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא שמשון עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה דביר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הוצאה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1927 עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך שמעון גינצבורג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מעשה שמשון הוא מחזה מאת הרמח"ל, העוסק בסיפור המקראי של השופט שמשון. המחזה יצא לאור לראשונה על ידי שמעון גינצבורג בשנת ה'תרפ"ז[1].

במחזה מתואר הסיפור המקראי החל מהשלב בו חש שמשון שרוח הגבורה מפעמת בו בין צרעה לאשתאול עד המעמד בו הפיל את המבנה בו נאסר עם אלפי הפלשתים.

המחזה מעוטר בשיבוצים מקראיים רבים.

לקראת סיום המחזה מופיע מונולוג בו מיצר שמשון על הליכתו אחרי החשק:

”אולם רדה אל ירכתי בור[2], חשק,
יאכל לעד בדיך[3] בבור־מות,
על נוך גפרית יזרה סלה[4].
יושת חשך סתרך[5],
תשב מחשכי ארץ עיפתה[6],
תפל קשתך וימינך יחד,
ושמאלך עם חציה נשברת.
ארור יהי היום אותך ידעתי, יום כי צבי אשה עיני בחרו.
יהי נוה תנים ומדבר חרב נחל שורק,
מקום קמוש וחוח.”

בכך מכניס הרמח"ל בפי שמשון את דברי המשנה, מסכת סוטה, פרק א', משנה ט' הרואה את עונשו של שמשון כנובע מכך שנמשך אחרי עיניו, בדרך מידה כנגד מידה: ”שמשון הלך אחר עיניו, לפיכך ניקרו פלשתים את עיניו, שנאמר[7]: "ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו".”

הדמויות במחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך "מעשה שמשון"
מאת רמח"ל

את את, גבורה, בואי
פה במחנה גור אריה תופיעי
על נפש תערג לרוות דודיך,
פה במחנה שפיפון על ארח
מאז יזנק נאדרי בכח
מהררי בשן לעשות חיל,
אולם אם לא שגיתי,
הן יתחדש כעת בלבבי רוח
ויהמו גליו כהמות ימה,
רוח בער הוא אימתה ופחד
יפיץ ענן אימה וזרח שמש,
שמש בהיר הוא ובכנפיו חסן.
עורו נא איפא, עורו.
עורו שעפי נא, אחוזי־חרב
מלמדי מלחמת,
לא עת שכון העת אהלי פחד,
עוז זרועי תגדל וגם לא תלה,
תעז ידי, תרום ימיני סלה.
אם איש נפל שדוד בחיק אימתה
לא יוסיף קום, עד כי תמותתהו,
טרם יחיל יגוע, טרם נכתה־
נפשו תצא מפחד מחלהו.

(דברי שמשון לגבורה, ראש א)

מלבד הדמויות המקראיות של שמשון עצמו, אביו, האשה מתמנה ואביה, פלשתים ושריהם ("סרני פלשתים") ועוד, מאניש הרמח"ל במחזה מידות ורגשות. מומחזות במחזה גם הדמויות חשק וגבורה, מרמה ושוחד, ככוחות בהם חש שמשון, ושמשון מנהל איתם שיחות. האנשת מידות במחזה קיימת גם במחזה אחר של רמח"ל, לישרים תהילה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למעלה ממאה ושמונים שנה לאחר פטירת הרמח"ל
  2. ^ על פי לשון הפסוק בספר ישעיהו, פרק י"ד, פסוק ט"ו: "אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר".
  3. ^ על פי לשון הפסוק בספר איוב, פרק י"ח, פסוק י"ג: "יֹאכַל בַּדֵּי עוֹרוֹ יֹאכַל בַּדָּיו בְּכוֹר מָוֶת".
  4. ^ על פי לשון הפסוק בספר איוב, פרק י"ח, פסוק ט"ו יְזֹרֶה עַל נָוֵהוּ גָפְרִית
  5. ^ על פי לשון הפסוק בספר תהלים, פרק י"ח, פסוק י"ב: "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ"
  6. ^ על פי לשון הפסוק בספר איוב, פרק י', פסוק כ"ב: "אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל"
  7. ^ ספר שופטים, פרק ט"ז, פסוק כ"א