ממשל פתוח
ממשל פתוח הוא דוקטרינה ולפיה לאזרחי המדינה יש זכות עיון במסמכים ובהליכים שלטוניים כדי לאפשר פיקוח ציבורי יעיל[1]. במובנו הכללי ביותר, ממשל פתוח עומד בניגוד לשיקולי הגיון המדינה, שיקולים אשר הצדיקו שמירת מקפת על סודות מדינה ומהווים את הנימוקים להתנגדות משטרים להנהגת שקיפות. את מקור הטיעונים בעד הנהגת ממשל פתוח ניתן למצוא כבר בעידן הנאורות האירופי, אז נידונה דרך ההקמה הנכונה של החברה הדמוקרטית המתהווה.
בין חידושי הגישה, הוא תפיסת "שלטון קוד-פתוח", אשר מנצלת את תנועת הקוד הפתוח להפצת המידע לציבור. כלים אלה מאפשרים לאזרחים להתערב באופן ישיר יותר בהליכים החקיקתיים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במערב, עקרון הצבת הממשל תחת ביקורת ציבורית עלה לראשונה בעידן האורות באירופה, אז תקפו פילוסופים רבים את העדפת השלטון האבסולוטי האירופאי לשמור על סודות מדינה [2][3].
העברת חקיקה התואמת גישה זו ניתן לראות לראשונה כבר בשנת 1776, בשוודיה (אשר כללה באותם ימים גם את פינלנד) אשר קבעה בחוקתה את חופש העיתונות[4].
ממשל חופשי נתפס לרוב כנגזר מחוק חופש המידע, אשר קיים במרבית המדינות הדמוקרטיות בימינו. הראשונות לחוקק חוק זה היו מדינות סקנדינביה, אשר יצרו בכך את התקדים הראשון לתפיסת הממשל החופשי, עוד במאה ה-18.
מאז הועבר חוק חופש המידע בארצות הברית בשנת 1966, החלו לעלות חוקים דומים גם בשאר העולם. חוקים העוסקים בתחום זה נחקקו בדנמרק ובנורווגיה ב-1970, בצרפת והולנד ב-1978, באוסטרליה קנדה וניו זילנד ב-1982, הונגריה ב-1992, אירלנד ותאילנד ב-1997, קוריאה הדרומית ב-1998, בריטניה בשנת 2000, יפן ומקסיקו ב-2002, הודו וגרמניה ב-2005[5].
עם עליית האינטרנט וזמינות המידע באינטרנט עלתה גם הדרישה לספק מידע חופשי על פעולות זרועות הממשל השונות בצורה זמינה לכל אזרח באינטרנט[דרוש מקור].
תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקובל להאמין כי שקיפות שלטונית מעלה את אחריות הממשל לפעולותיו[6]. שקיפות שלטונית מאפשרת לאזרחים לפקח על מעשי הממשל, מצמצמת שחיתות שלטונית[6] ומאפשרת הפצת מידע לציבור, ובכך מאפשרת לו להתקדם, להתפתח ולפעול באופן יעיל יותר[6].
היום, מוצאת השיטה את תומכיה העיקריים דווקא בארגונים לא ממשלתיים, אשר מנסים להתנגד לנטייתה הטבעית של הממשלה לפעול באופן סודי. בין ארגונים אלה, ניתן לציין את הארגונים הבינלאומיים Transparency International ואת Open Society Institute. ארגונים אלה מקדמים כינון סטנדרטים של פתיחות ושקיפות ברחבי העולם, וטוענים שסטנדרטים אלה נחוצים להתפתחותן התקינה של חברות דמוקרטיות.
בשל ההשקעה הנדרשת להפיכת הממשל לפתוח, ארגוני השלטון הקטנים יותר (כדוגמת מנגנוני השלטון העירוניים) הם הראשונים לאמץ יוזמות ממין זו, וארגונים גדולים יותר נוטים לעקוב אחר המגמה רק בשלב מאוחר יותר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחריות רשויות ציבור ועובדי מדינה
- דמוקרטיה אלקטרונית
- ממשל אלקטרוני
- מיזם ממשל זמין
- חוק חופש המידע
- כנסת פתוחה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עומר כביר, המסע לצדק חברתי מתחיל בחופש מידע, באתר כלכליסט, 29 באפריל 2012
- עומר כביר, דמיינו לרגע שאתם יודעים, באתר כלכליסט, 29 באפריל 2012
- עומר כביר, ביל שרייר: האיש שיצר במו ידיו את העיר השקופה ביותר בארה"ב, באתר כלכליסט, 29 באפריל 2012
- אתרים שהוקמו על ידי הסדנא לידע ציבורי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Lathrop, Daniel; Ruma, Laurel, eds. (בפברואר 2010). Open Government: Transparency, Collaboration and Participation in Practice. O'Reilly Media. ISBN 978-0-596-80435-0.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Jurgen Habermas, The Structural Transformation of the Public Sphere (1962, trans., Cambridge Massachusetts, 1989)
- ^ Reinhart Koselleck, Critique and Crisis (1965, trans., Cambridge Massachusetts, 1988)
- ^ Lamble, Stephen (בפברואר 2002). Freedom of Information, a Finnish clergyman’s gift to democracy. Vol. 97. Freedom of Information Review. pp. 2–8. אורכב מ-המקור ב-2010-10-01. נבדק ב-2012-05-06.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Alasdair Roberts, Blacked Out: Government Secrecy in the Information Age (Cambridge, 2006)
- ^ 1 2 3 Schauer, Frederick (2011), "Transparency in Three Dimensions" (PDF), University of Illinois Law Review, 2011 (4): 1339–1358