מלכה שקד
 | |
| לידה |
1933 (בת 91 בערך) מוקצ'בו, אוקראינה  |
|---|---|
| שם לידה |
מלכה מגנצא |
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| בן או בת זוג |
גרשון שקד |
| צאצאים |
דלית קימור |
  | |
מלכה שקד (נולדה ב-1933) היא חוקרת ספרות, מורה ומשוררת ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר מלכה שקד נולדה ב-1933 במונקאץ' שבצ'כוסלובקיה לבית מגנצא, הועלתה לארץ ישראל בינקותה וגדלה בגליל העליון. קיבלה חינוך מסורתי. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית, ספרות ערבית וספרות השוואתית. לימדה ספרות בבית ספר תיכון, בסמינר למורים ובאוניברסיטה העברית.
שקד הייתה נשואה לחוקר ומבקר הספרות גרשון שקד עד מותו ב-2006. היא אם לשתיים, אחת מהן היא במאית הטלוויזיה והמפיקה דלית קימור.
יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלכה שקד החלה ליצור עוד בהיותה ילדה, וכתיבתה פורסמה בכתב העת "זרעים"[1] של תנועת בני עקיבא.
יצירתה של מלכה שקד ניתנת לחלוקה לכמה סוגים.
כתיבה ועריכה פדגוגית: מדריך למורה, הוא ספר פדגוגי, ובו שקד מנתחת כתיבה של אחרים, במקרה זה של יצחק דב ברקוביץ'. ב"עיונים בסיפורי ש"י עגנון", היא מתייחסת ליסודות שונים בכתיבתו ולתוצאותיהם.
שירה: "תמונת מצב", הוא ספר השירה המקורי הראשון של שקד. בין השאר וכמו בספר שיריה השני, מתוארת בספר המציאות הקשה של הסופרת, לאחר מות בעלה גרשון שקד[2]. "ליבי פוסע לאחור": זה ספר שיריה השני של מלכה שקד, בו היא מעלה רגעי חיים המשקפים את תבנית נוף מולדתה. סגנון הכתיבה שואב מהמקורות.[3]
כתיבה על הספרות: ב"לנצח אנגנך"[4], בשני הספרים (עיון ואנטולוגיה), מדובר על מקומם של המקורות בשירה העברית המודרנית. ב"חוליות ושלשלת, הרומן העברי על תולדות המשפחה", מלכה שקד מתמקדת בתיאור המיוחדות של המשפחה בספרות העברית החדשה בשני רומנים עבריים, "תולדות משפחה אחת" של א.א. קבק, ו-"עיר קסומה" מאת יהושע בר-יוסף[5]. את כתיבתו של שמואל יוסף עגנון, היא מנתחת ב"עיונים בסיפורי ש"י עגנון", וגם ב"קמט שבעור הרקיע".
מאמרים[6]: בשפות זרות, אודות כתיבתם של יצחק בשביס זינגר, דמותו של משה רבנו, עקדת יצחק המודרנית, שני מאמרים על כתיבתו של ש"י עגנון ועוד.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדריך למורה : על שני סיפורים של י"ד ברקוביץ, משרד החינוך והתרבות, תשכ"ט
- חוליות ושלשלת: הרומן העברי על תולדות משפחה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990.
- הקמט שבעור הרקיע: קשרי קשרים ביצירת ש"י עגנון, הוצאת מאגנס, 2000.
- לנצח אנגנך: המקרא בשירה העברית החדשה - אנתולוגיה, תל אביב, למשכל, 2005.
- לנצח אנגנך: המקרא בשירה העברית החדשה - עיון, תל אביב, למשכל, 2005.
- עיונים בסיפורי ש"י עגנון - מאויב לאוהב, גילוי אליהו, מה גרם לו לבעש"ט שנתפרסם בעולם
- תמונות מצב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1996 - ספר שיריה הראשון של מלכה שקד.
- לבי פוסע לאחור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009 - ספר שיריה השני של מלכה שקד.
- כלים שלובים: קריאה אינטרטקסטואלית במבחר מיצירות ביאליק, טשרניכובסקי ויהושוע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015.
- עיונים בסיפורי ש"י עגנון: משרד החינוך, 1975, המרכז לתוכניות לימודים.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס האישה היוצרת מטעם ויצו 1997
כלת פרס ס. יזהר לשנת 2006, בעבור "לנצח אנגנך".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלכה שקד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מלכה שקד, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- מידע על מלכה שקד בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של מלכה שקד, באתר "סימניה"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אוצר הספרות העברית - מלכה שקד, באתר www.helt.co.il
- ^ מעמקים - על ספרה של מלכה שקד: "לבי פוסע לאחור", באתר daat.ac.il
- ^ לבי פוסע לאחור שקד מלכה, באתר www.kibutz-poalim.co.il
- ^ לנצח אנגנך : המקרא בשירה העברית החדשה / בעריכת מלכה שקד | ספר | שקד, מלכה, 1933- | שקד, מלכה, 1933- | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מלכה שקד - חוליות ושלשלת, באתר benyehuda.org
- ^ תוצאות חיפוש באוספי הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- חוקרות ספרות ישראליות
- חוקרי ספרות ישראלים
- חוקרי ספרות עברית
- משוררות ישראליות
- משוררים ישראלים
- משוררות כותבות עברית
- משוררים כותבי עברית
- נשות חינוך ישראליות
- אנשי חינוך ישראלים
- מורות לספרות עברית
- מורים לספרות עברית
- נשות העלייה החמישית
- אנשי העלייה החמישית
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- ישראליות ילידות צ'כוסלובקיה
- ישראלים ילידי צ'כוסלובקיה
- ישראליות שנולדו ב-1933
- ישראלים שנולדו ב-1933