מכבי עירוני רמת גן (כדורסל גברים)
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| תאריך ייסוד |
1946 (מכבי רמת גן) 1994 (מכבי עירוני רמת גן) | ||
| מדינה |
ישראל  | ||
| אולם ביתי | אולם זיסמן, רמת גן (1,500 מושבים) | ||
| ליגה | ליגת העל בכדורסל | ||
| יושב ראש | חן שניידרמן | ||
| מאמן | שמוליק ברנר | ||
| צבעי תלבושת | לבן וכחול | ||
| תלבושת | |||
| מדי בית וחוץ של מכבי עירוני רמת גן | |||
| |||
  | |||
| מחלקות הספורט של מכבי רמת גן | ||||
|---|---|---|---|---|
|
|
| ||
| כדורסל נשים | כדורסל גברים | כדורגל | ||
|
|
| ||
| כדוריד | כדורגל (חובבני) | קבוצת עבר | ||
מכבי עירוני רמת גן היא קבוצת כדורסל ישראלית מהעיר רמת גן המשחקת בליגת העל בכדורסל ואולמה הביתי הוא אולם זיסמן שברמת גן.
הקבוצה בשמה המקורי מכבי רמת גן, היא מהותיקות בישראל, ושיחקה במשך עשרות שנים ברציפות בליגה הבכירה. בעונת 1994-5 מיזגה אליה את מועדון הכדורסל בית״ר רמת גן , ומאז נקראת בשם מכבי עירוני רמת גן. סך הכל שיחק המועדון בליגה הבכירה 43 עונות עד לחזרתו ב-2023/24.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכבי רמת גן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה הוקמה בשנת 1946 והעפילה לראשונה לליגה הבכירה בשנת 1967 כשבין שורותיה בלטו עמיקם ריקלין, צבי קלמנוביץ׳ ״חרגול״ ואהרון צ׳חנובסקי. הקבוצה הבוגרת והקבוצות הצעירות שיחקו במגרש הפתוח של המועדון ברחוב הרצל 47 בעיר, ״בין בית הכנסת והצריף של בית המשפט״[1] וליד ככר "אורדע" (אזור העמק המיתולוגי). משחקה האחרון של הקבוצה הבוגרת במגרש הפתוח היה ב-1975.
בין כוכביה הראשונים של הקבוצה היה הרכז המקומי, חיים שטרקמן, שליהטט על מגרש הבלטות ברחוב הרצל, עד שעבר לקבוצת מכבי תל אביב בגיל 17 לאחר שקלע מולה במשחק גביע 38 נקודות.
עם תחילת שנות ה-70 החלה הקבוצה להשתלב בצמרת הכדורסל הישראלי. נח קליגר , לשעבר יושב ראש קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב , התמנה בשנת 1970 ליושב ראש האגודה ומחלקת הכדורסל של מכבי רמת גן ודרך קשריו שמעבר לים שכנע מספר שחקנים מצטיינים להצטרף לשורות רמת גן מה שסייע להתחזקותה המקצועית . בית הספר לכדורסל של המועדון , מהראשונים שהוקמו בישראל, גידל שורה ארוכה של שחקני בית מפורסמים שהשתלבו לאורך שנים בקבוצה הבוגרת. גם מאמנים ידועי שם צמחו במועדון ועשו בו את צעדיהם הראשונים בינהם: אפי בירנבוים, שמואל יעקובסון, מולי קצורין ואחרים.
בשנת 1972 העפילה לראשונה בתולדותיה, אל משחק גמר גביע המדינה בכדורסל שם הפסידה למכבי תל אביב 99:108. במשחק זה בלט לטובה כוכבה הבלגי, קאמיל דירקס שקלע 43 נקודות, וקבע בכך שיא נקודות במשחק גמר גביע שטרם נשבר[2]. דירקס שכונה ״הקוסם הבלגי״, היה השחקן הזר הראשון בליגה הישראלית, הוא הצטרף לרמת גן בשנת 1970 והטביע חותם משמעותי בעונותיו במועדון.
בעונת 1972/1973 כשבשרותיה בלטו האמריקאי המצטיין לארי גורדון, אורי בן ארי, ומשה זילברמן סיימה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בליגה כסגנית האלופה, שנייה רק למכבי תל אביב. גם בעונה שלאחר מכן , עונת 1973/1974, סיימה הקבוצה כסגנית אלופת הליגה כשהיא שנייה בטבלה למכבי תל אביב. זו היתה אחת הקבוצות המוכשרות של רמת גן . אל גורדון, קלעי וריבאונדר נדיר , שהפך לכוכב הקבוצה, הצטרפו בשנה זו אמריקאים נוספים: בוב גריפין ודון קורנבליט שבצוותא עם שחקני בית כמאיר קמינסקי ובן ארי הפכו את רמת גן לאטרקציה.
בעונת 1974/1975 השיגה רמת גן את מה שבמשך עשרות שנים נחשב כאחד הנצחונות המפוארים של קבוצה ישראלית במסגרת אירופאית, כשהביסה במגרש הפתוח של יד אליהו את סינודינה בולוניה האיטלקית, מקבוצות הפאר של אירופה, בתוצאה 114:94 לעיני 5,000 מאוהדיה.
עזיבתם של המתאזרחים במחצית השניה של שנות השבעים, בתוספת הויתור על אירוח משחקיה במגרש הפתוח שהיה לה כמבצר , גרם לקבוצה לאבד מנסיקתה אל הצמרת והיא הפכה לקבוצת מרכז טבלה. היא ארחה באולמות הכדורסל של הקיבוצים שפיים ובארות יצחק , ארחה גם באוסישקין עד שבעונת 1981/1982 קבעה ביתה באולם הצנוע בכפר המכביה, שם שיחקה כעשור.
בהובלתו של דורון ג׳מצ׳י הצעיר, שעלה לקבוצת הבוגרים עוד בגיל שש עשרה והפך לקלעי הגדול של המועדון בכל הזמנים , (ג׳מצי זכה במדי רמת גן 3 פעמים כמלך הסלים של הליגה), סיימה הקבוצה בעונת 1982/1983 במקום השני בליגה הסדירה, אך הפסידה 2:0 בסדרת רבע הגמר הפלייאוף להפועל תל אביב. בעונת 1984/1985 , עונתו האחרונה של ג׳מצ׳י במועדון , בטרם עבר למכבי תל אביב בהעברה מתוקשרת, סיימה רמת גן, בסגל רזה, במקום השלישי.
רמת גן של פוסט עידן ג׳מצ׳י נכנסה לעידן חדש תחת הנהגתו של המאמן הצעיר, אפי בירנבוים. אל שחקני הבית המובילים, אמיר בינו, ניר ריכליס, גיל שוורצמן ועמי נאווי היא צרפה את הזרים הרולד קילינג וסטן מאיו, שהובילו את הקבוצה לשתי עונות נהדרות. קילינג הפך למלך הקלעים של הליגה ומאיו למלך הכדורים החוזרים שלה. רמת גן חזרה אל צמרת הכדורסל הישראלי. בעונת 1988/1989, לאחר יותר מעשור, היא שבה אל מעמד גמר גביע המדינה בו הפסידה למכבי תל אביב 85:107.
עונת 1989/1990 הייתה מהעונות שבהן הציגה כדורסל מבריק במיוחד, ואף זכתה להצלחות באירופה (ניצחונות על קנור בולוניה של אטורה מסינה ועל אוסטנד הבלגית), הרבה הודות לצמד שחקני הרכש הזרים: קני סימפסון ומילטון ואגנר שהצטרפו למתאזרחים ארל וויליאמס ומייקל קרטר. הקבוצה סיימה במקום השלישי עם אותו מספר נקודות כמו לקבוצה שבמקום השני, הפועל גליל-עליון, שגברה על יריבתה 2:3 בסדרת חצי-גמר הפלייאוף למרות יתרון הביתיות, לאחר שקרטר ו- וויליאמס שבתו במהלך הסדרה . במהלך אותה עונה זכתה הקבוצה בגביע הליגה, אחרי שגברה על הפועל תל-אביב בתוצאה 80-83.[3]
בעונת 1992/1993 עזבה את אולמה הביתי בכפר המכביה, בו אירחה כעשור , והחלה לארח את משחקיה באולם הכדורסל החדש "וינטר" ברמת גן, שקיבל אחר כך את השם ״זיסמן״.
מכבי עירוני רמת גן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 1994/1995 ביקש ראש העיר צבי בר לאחד את מכבי רמת-גן ואת בית"ר רמת-גן, לקראת עונתה השנייה בליגה הבכירה, לכדי קבוצה עירונית אחת. מכבי הוסיפה את השם "עירוני" כבר באותה עונה, בעוד קברניטי בית"ר רמת-גן סירבו וקבוצתם הופיעה בהרכב שכלל את מרבית שחקני קבוצת הנוער של המועדון ושיחקה ללא זרים. הקבוצה ירדה ליגה ומולה קבע ג'יי ג'יי יובנקס ממכבי עירוני רמת-גן את שיא הנקודות בליגה - 101 נקודות. רק שנה לאחר מכן יצא האיחוד בצורה מעשית לפועל, כשקבוצת בית"ר עברה לשחק במסגרת לאומית ב' ברמלה תחת השם בית"ר רמת גן/רמלה ובמקביל נוצר שיתוף פעולה בין מחלקות הנוער של שני המועדונים.
בעונת 1995/1996 סיימה הקבוצה במקום ה-11 המוביל לליגה השנייה, אך הבקרה התקציבית לא אישרה את תקציבה של מכבי ירושלים בפתיחת העונה הבאה, ומכבי עירוני רמת גן נשארה במקומה בליגה הבכירה.
בעונת 1998/1999 סיימה את הליגה הסדירה במקום הרביעי, ניצחה ברבע גמר הפלייאוף את מכבי רעננה 1:2 בסדרת הטוב משלוש, אך הפסידה 3:0 בסדרת הטוב מחמש בחצי הגמר להפועל ירושלים.
בעונת 1999/2000 סיימה את הליגה הסדירה במקום השישי. עם זאת, הפתיעה ברבע גמר הפלייאוף את הפועל חיפה 1:2 בסדרת הטוב משלוש ללא יתרון ביתיות. בחצי הגמר בסדרת הטוב מחמש היא הפסידה למכבי רעננה 3:0. כמו כן, באותה עונה הגיעה לחצי גמר גביע המדינה ונוצחה על ידי מכבי תל אביב.
בעונת 2000/2001 הקבוצה כמעט העפילה לחצי גמר הפלייאוף לאחר שסיימה במקום החמישי בגלל הפרשי סלים.
הקבוצה הגיעה לשיאה שוב בעונת 2001/2002 כאשר תחת המאמן ארז אדלשטיין ובהובלת השחקנים ליאור ליובין, רייאן סטאק ודני לואיס היא סיימה במקום השני בליגה הסדירה. הקבוצה ניצחה את הפועל ירושלים בחצי הגמר 1:3 בסדרת הטוב מחמש, והגיעה לגמר הפלייאוף והפסידה בו למכבי תל אביב 3:0 בסדרת הטוב מחמש. כמו כן, הגיעה לחצי גמר גביע המדינה והפסידה להפועל ירושלים. הקבוצה, ששיחקה בליגה הבכירה ברציפות במשך כ-35 עונות, ירדה לליגה השנייה בתום עונת 2003/2004.
בתום עונת 2004/2005 שבה הקבוצה לליגה הבכירה, אך אחרי עונה אחת בלבד שוב ירדה לליגה השנייה. בקיץ 2006, בשל מצוקה כלכלית של הקבוצות הפועל חולון והפועל תל אביב, שלא הצליחו לפתוח את העונה בליגה, חזרה רמת גן, יחד עם הפועל גלבוע/עפולה, לליגת העל. בעונת 2006/2007 הקבוצה שרדה בקושי בליגה וסיימה במקום השביעי מרחק 2 נקודות מהיורדת גבעת שמואל, אך בגביע המדינה הגיעה למעמד חצי הגמר שם הובסה על ידי הפועל ירושלים 79:117.
את עונת 2007/2008 פתחה הקבוצה בצורה לא טובה, אך אז הגיעו ניצחונות ביתיים על הפועל ירושלים, מכבי תל אביב והפועל חולון וגם ניצחונות חוץ מרשימים בעפולה ובנהריה. הקבוצה הייתה בעמדת המקום הרביעי לפיינל פור, אבל רצף הפסדים נוסף הוציא את הקבוצה מתמונת הפיינל פור והביא אותה למקום השביעי בלבד בתום העונה. היא סיימה את העונה עם ניצחון חוץ על קבוצת בני השרון וניצחון ביתי ב-41 הפרש על מכבי ראשון לציון.
לאחר חמישה מחזורים בלבד בעונת 2008/2009, פוטר רובי בלינקו (שאימן בקבוצה מפתיחת עונת 2007/2008). מחליפו הזמני היה עוזר המאמן, אמיר עוזי, שהצליח להשאיר את הקבוצה בליגה עם ניצחון 3:0 בסדרת הישרדות בפלייאוף התחתון.
הירידה מליגת העל והשנים הראשונות בליגה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיום עונת 2009/2010 נשרה הקבוצה לליגה הלאומית אחרי 5 עונות רצופות בליגת העל וזאת אחרי הפסד בסדרת הפלייאוף התחתון נגד הירידה להפועל עפולה 3:2, אחרי שרמת גן הוליכה בסדרה 0:2. הייתה זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי שקבוצה ישראלית מפסידה בפליאוף 3:2 אחרי שהוליכה 0:2. בשנת 2012/2013 הגיעה הקבוצה תחת המאמן עמי נאווי לחצי גמר הפלייאוף בליגה הלאומית והפסידה לנס ציונה.
בשנת 2013/2014 הקבוצה הפסידה בחצי גמר הפלייאוף לעירוני נהריה, שעלתה לליגת העל. בסדרת רבע הגמר נגד אשקלון, אוהדי רמת גן פתחו בשביתה ביחד עם אוהדי אשקלון בעקבות החלטת ההנהלה לגבות רק מאוהדי אשקלון כניסה בסך 30 ש"ח. האוהדים ניצחו בסוף במאבקם ונכנסו חינם.
הליגה הארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיום עונת 2016/2017, אחרי 7 עונות רצופות בליגה הלאומית נשרה הקבוצה לליגה הארצית בכדורסל, הליגה השלישית.
בעונת 2017/2018 סיימה הקבוצה במקום ה-8 בליגה הארצית מחוז דרום כאשר במאזנה 10 ניצחונות ו-12 הפסדים.
בעונת 2018/2019 סיימה הקבוצה במקום ה-6 בליגה הארצית מחוז דרום כאשר במאזנה 11 ניצחונות ו-11 הפסדים.
בקיץ 2019 הציעה עיריית רמת גן כי הקבוצה תתאחד עם הפועל רמת גן גבעתיים והקבוצה המאוחדת תשחק בליגה הלאומית, אך לאור סירוב האחרונה לא בוצע האיחוד[4].
בהמשך הוחלט כי יתבצע איחוד עם קבוצת הנשים של מכבי רמת-חן, שתיקרא מעתה מכבי עירוני רמת-גן. בנוסף, מונה שחקן העבר של הפועל רמת גן אורי קוקיה למאמן הקבוצה[5].
החזרה לליגה הלאומית 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2020 עם הודעת איגוד הכדורסל על הפסקת פעילות הליגות עקב נגיף הקורונה, העפילה הקבוצה, שהוליכה אז את המחוז הדרומי בליגה הארצית, אל הליגה הלאומית לאחר ההיעדרות של 3 עונות. הקבוצה העפילה באותה עונה לגמר גביע האיגוד, אך הוא בוטל עקב הפסקת הפעילות.
את עונת 2020/2021 פתחה מכבי עירוני רמת-גן בסערה עם מאזן 0:5, אולם נחלשה בהמשך והחליפה את המאמן אורי קוקיה. תחת הדרכתו של המאמן שמוליק ברנר, שחקן וקפטן הקבוצה בעבר, סיימה הקבוצה במקום ה-8 והעפילה לרבע גמר הפלייאוף, בו הודחה לאחר הפסד 2:1 בסדרה לאליצור "איתו" אשקלון.
בעונת 2021/2022, תחת ברנר, סיימה במקום ה-3 והעפילה עד לסדרת גמר הפלייאוף, אחרי שעברה ברבע-הגמר את הפועל עפולה עם ניצחון 0:3 ובחצי-הגמר את הפועל חבל-מודיעין בתוצאה 1:3. בסדרת הגמר נוצחה רמת-גן 3:0 עירוני קריית אתא.
איגוד הכדורסל בישר לקבוצה כי עלתה לליגת העל, אך מחלוקת פוליטית מתוקשרת בין האיגוד למנהלת ליגת העל בכדורסל שבין השאר התנגדה לשתי עולות מהלאומית, הצריכה את פסיקת בית דין איגוד הכדורסל שלבסוף קבע כי הקבוצה לא תעפיל אל ליגת העל בתום עונה זו. את הבשורה קיבל המועדון חודשיים וחצי לאחר תום עונת הכדורסל.
בתחילת עונת 2022/2023 מונה כמאמן יניב בורגר, אך לאחר שהקבוצה הפגינה חוסר יציבות והפסדים רבים, הוחלף על ידי שמוליק ברנר. הקבוצה סיימה את העונה הסדירה במקום ה-2 ולאחר שניצחה ברבע הגמר את א.ס. רמת-השרון 1:3 ובחצי הגמר את אליצור אשקלון 2:3 זכתה בכרטיס לליגת העל. במשחק הגמר גברה רמת-גן בחוץ על הפועל עפולה 66:69 וזכתה באליפות הליגה הלאומית. בעקבות הזכייה הקבוצה עלתה לליגת העל לאחר 13 שנות היעדרות.
השיבה אל ליגת העל 2023[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונת החזרה של רמת גן אל ליגת העל נפתחה ברגל ימין עם נצחונות על קבוצות צמרת כהפועל ירושלים והפועל חולון , והיא סיימה את הסיבוב הראשון של הליגה כשהיא ממוקמת שלישית בטבלה. שחקניה ג׳ורדן כהן וקנדל מקולום נבחרו לשחקני חודשי ינואר ומרץ של ליגת העל ובמשחק הבית מול עירוני נס ציונה, שברה הקבוצה את שיא המועדון לסלי שלוש נקודות[6] . עוד בעונה זו השיקה רמת גן תלבושת משחק ייחודית ובה מופיעים שמותיהם של כמאה שחקנים ומאמנים בולטים בתולדות האגודה.
מחלקת הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
למכבי עירוני רמת גן מחלקת נוער המונה 26 קבוצות ליגה של בנים ובנות המשתתפות בליגות לגילאים הצעירים של איגוד הכדורסל בישראל. באגודה פעילים כ-400 שחקנים ושחקניות מגילאי קט-סל עד גיל נוער. עד 1998 היה בסיסה של מחלקת-הנוער במגרש הפתוח של המועדון ברחוב הרצל 47 ליד כיכר אורדע בעיר. ב-1998 יצא המועדון ממתחם הרצל במסגרת הסכם מול עיריית רמת-גן והמקום הוסב למגרש חנייה. המועדון היה מהראשונים בישראל להקים מסגרת של בית-ספר לכדורסל בשנות השבעים, אותו הפעיל במגרש הפתוח ברחוב הרצל בעיר. כיום פעיל בית-הספר לכדורסל של מכבי עירוני רמת-גן במסגרת מרבית בתי-הספר היסודיים בעיר ומונה כ-1,200 חניכים וחניכות.
השתתפות באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכבי רמת גן החלה להשתתף בגביעי אירופה בעונת 1972/1973 עת לקחה חלק במפעל גביע אירופה למחזיקות גביע בכדורסל.
במהלך שנות ה-70 וה80, נאלצה במספר עונות לוותר על זכאותה בהשתתפות במפעלים האירופיים בשל בעיות תקציב.
ניצחונה המרשים הראשון במסגרת האירופאית, התרחש בחודש נובמבר שנת 1974, כשתחת מאמנה שמואל יעקובסון, הפתיעה במגרש יד אליהו בו ניצחה את הקבוצה האיטלקית, סינודינה בולוניה, בתוצאה 114-94. לרמת גן היטיבו לקלוע במשחק זה: בוב גריפין (29 נק׳), לארי צ׳יטהאם ״ הפרפר״ (31 נק) ולארי גורדון (30).[7] נח קליגר הגדיל ותיאר בספרו ״כדורסל זה לא רק משחק״, כי ״הוא נחשב לאחד המשחקים הטובים של קבוצה ישראלית בכל הזמנים, ואולי לטוב ביותר[8]״.
בעונת 1983/1984 הגיעה עד לשלב רבע גמר במפעל גביע קוראץ׳ בו הפסידה בנקודה לקבוצת אנטיב.
אחד ממשחקיה הזכורים היה בעונת 1989/1990 במסגרת מפעל גביע אירופה למחזיקות גביע, עת חוללה הפתעה מרעישה בעודה גוברת במגרש האוניברסיטה בתל אביב, על הקבוצה האיטלקית, קונור בולוניה עם מאמנה אטורה מסינה בתוצאה 96-95. במשחק זה בלטה תצוגת שיא של השחקנים: מילטון וגנר, קני סימפסון וארל וויליאמס. את סל הניצחון קלע עבור רמת גן, גיל שוורצמן.
הקבוצה, תחת שמה החדש, מכבי עירוני רמת גן, הגיעה בעונת 2000/2001, עד לשלב רבע גמר גביע קוראץ׳, בו הפסידה בסיכום שני מפגשים לקבוצת אוניקאחה מאלגה הספרדית, שלבסוף זכתה בגביע. בעונת 2001/2002 הגיעה שוב לרבע גמר גביע קוראץ' והפעם הפסידה לקבוצת זלטורוג לאשקו הסלובנית בסיכום שני מפגשים.
סמל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
סמל הקבוצה משנת 1998 ועד שנת 2012 -
סמל הקבוצה משנת 2019
תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סגנות (3): 1973, 1974, 2002
- סגנות (2): 1989, 1972
- חצי גמר (4): 1999, 2000, 2003, 2007
- גביע הליגה (של איגוד הכדורסל)
- זכייה (1): 1989/90
ליגות נמוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליגה לאומית/ ליגה ארצית (ליגה שנייה)
- אליפות (2): 1967, 2023
- סגנית: 2005 (עלתה לליגה הבכירה), 2022
- ליגה ארצית (ליגה שלישית)
- אליפות (1): 2020
- גמר (1): 2020[9]
אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבע גמר: 1984, 2001, 2002
מלך הסלים בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-1 בספטמבר 2022[10]. השחקנים המודגשים עדיין פעילים
| # | שם השחקן | נקודות | הופעות | ממוצע למשחק |
|---|---|---|---|---|
| 1 | דורון ג'מצ'י | 3638 | 156 | 23.3 |
| 2 | אורי בן ארי | 3340 | 233 | 14.3 |
| 3 | משה זילברמן | 2329 | 201 | 11.6 |
| 4 | אמיר בינו | 2282 | 194 | 11.8 |
| 5 | מאיר קמינסקי | 2050 | 165 | 12.4 |
| 6 | לארי גורדון | 2028 | 91 | 22.3 |
| 7 | עמיקם ריקלין | 1864 | 108 | 17.3 |
| 8 | ניר ריכליס | 1769 | 196 | 9.0 |
| 9 | קאמיל דירקס | 1429 | 63 | 22.7 |
| 10 | שמואל זיסמן | 1343 | 128 | 10.5 |
שחקנים בולטים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראלים בולטים: משה זילברמן, אמיר בינו, דורון ג'מצ'י, שמואל זיסמן, גדעון פרייטג, יוסי לז'ה, יאיר בן-עטר, אורי בן ארי, ניר ריכליס, עמי נאווי, גילי שוורצמן, מאיר קמינסקי, ניב בוגין, אבי זילברמן, חיים שטרקמן, ליאור ארדיטי, גור שלף, עודד קטש, יריב יצקן, אורי כהן מינץ, מתן נאור, ליאור ליובין, עמיקם ריקלין, ירון להט, ארז מרקוביץ', עמית שמחון, אבי בן שימול, אבי שילר, רביב לימונד, חיים גיל, אלישי כדיר, ׳שמוליק ברנר [11].
- זרים ומתאזרחים בולטים: קאמיל דירקס, בוב גריפין, לארי גורדון, גרג קורנליוס, דון קורנבליט, ארל ויליאמס, מילטון ווגנר, קרל איימוס, מארק בריסקר, סמואל היינס, ראיין סטאק, קני סימפסון, סטן מאיו, הרולד קילינג, דני לואיס, ג'י יובנקס, ג'ו דאוסן, אדי אליסמה, ג'ים תומאס, מייק קרטר, אנדרה ספנסר, ג'יימס גאלי, טונג'י אווג'ובי, מייק הלמס, ג׳ורדן כהן , אלייזה הירש.
- ראו גם: רשימת כדורסלני מכבי עירוני רמת גן
- מאמנים בולטים בעבר: שמואל יעקבסון, יהושע רוזין, מולי קצורין, אפי בירנבוים, ארז אדלשטיין, אברהם חמו, שמוליק ברנר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכבי עירוני רמת גן, ברשת החברתית פייסבוק
מכבי עירוני רמת גן, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נח קליגר, כדורסל זה לא רק משחק, ידיעות אחרונות, 2003, עמ' 151
- ^ כדורסלע - מילון הכדורסל השלם | זה א-ב של כדורסלע, באתר www.cadursela.co.il
- ^
אריה ליבנת, באחת מעונות השיא שלה, מכבי רמת גן זכתה בתוארה היחיד. עד השנה, היא שכחה ממנו, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2023
- ^ כפיר חודרה, הפועל ר"ג/גבעתיים הצביעה נגד יוזמת האיחוד, באתר ONE, 25 ביולי 2019
- ^ אהרל'ה ויסברג, אורי קוקיה פורש בגיל 38, יאמן את עירוני רמת גן בליגה הארצית, באתר וואלה!, 28 ביולי 2019
- ^ מנהלת ליגת העל בכדורסל | צפו: ערב קליעה היסטורי לעולה החדשה, באתר www.basket.co.il
- ^ משה לרר, שעתה היפה של מכבי רמת גן, באתר מעריב, 28.11.1974
- ^ נח קליגר, כדורסל זה לא רק משחק, ידיעות אחרונות, 2003, עמ' 89
- ^ הגמר מול מכבי חדרה לא נערך בשל מגיפת הקורונה
- ^ מכבי עירוני רמת גן, קלעי כל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
- ^ שחקנים פעילים בכתב מודגש
