מיכל שייאר

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפרנקפורט דמיין לרבי דוד טבלי שייאר ולאמו שהייתה בתו של ר' שמואל לוקא מפראג.

במשך השנים ה'תקל"ו–ה'תקל"ז (1776–1777) הנהיג את ישיבת אביו במיינץ כראש הישיבה. בחודש אייר ה'תקל"ח (1778) עזב את מיינץ לוורמס כדי להחליף את האב"ד רבי צבי הירש אוירבך שנפטר. בחודש אלול התקבל כאב"ד ומרא דאתרא של יהדות וורמייזא. לאחר ארבע שנים, בשנת ה'תקמ"ב (1782), מונה לרבה של מנהיים, ושם כיהן עד פטירתו. נפטר בקרלסרוהה בב' באלול ה'תקס"ט (1809), ולא הותיר אחריו בנים.^[1]^[2] בין השאר, הספיד אותו בפרנקפורט רבי צבי הירש הורוביץ.^[3]

דרשות וחידושים שלו נותרו בכתב יד, וחלקם מתפרסמים מעת לעת בכתבי עת תורניים שונים.

בין תלמידיו בשנות ה'תקל"ו–ה'תקל"ז במיינץ היה החתם סופר, שלימים אף הספיד אותו.^[4]

^ בהקדמת נכדו לספר תורי זהב, כתב שנפטר בקרלסרוהה בן שבעים שנה, ראה כאן: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6506&st=&pgnum=16.
^ רבי מיכל שייאר, "דרוש לפרשת תצוה", קובץ בית אהרן וישראל לב, ג (קפט; שבט–אדר תשע"ז), עמ' יג.
^ נדפס בספרו לחמי תודה, אופנבך תקע"ו, דף נח.
^ דרשות חתם סופר, קלוז' תרפ"ט, חלק א', דף עז.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.