מיכאל חי זירקיוף

הרב מיכאל חי זירקיוף (ה'תרס"א, 1901 - כ"ה בחשוון ה'תשל"ה, נובמבר 1974) היה רב הקהילה הבוכרית ורב הקהילה המשהדית בעיר בני ברק.

הרב מיכאל חי זירקיוף

קורות חיים

נולד בחודש אב ה'תרס"א (1901) בעיר בוכרה, לר' ציון הלוי (בן ר' פינחס) ולמרת מזל זירקיוף.

בבוכרה למד הרב זירקיוף בבית מדרשו של רבו, הרב משה יצחקוף הכהן וכן נמנה עם שומעי לקחו של הרב אברהם חיים נאה, הרב פינטו ועוד.

לימים, שינה אביו של הרב זירקיוף, את שם משפחתו לשם 'פנחסי', אך הרב מיכאל חי המשיך להחזיק בשם המשפחה הקודם 'זירקיוף'.

בשנת ה'תרפ"ב (1922) נשא לאשה את מרת חפצי בת ר' מיכאל הלוי וציפורה קלנדרוף.

הקמת בית המדרש התורני בעיר משהד

בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים, הכביד השלטון הבולשביקי את עולו על רבים מהיהודים שהתגוררו בעיר בוכרה ובמחוזות שלטונו. בעקבות כך, ברח הרב זירקיוף לעיר משהד שבפרס, שם הקים בית מדרש תורני לבני הקהילה ועמד בראשו למעלה מעשר שנים, עד לעלייתו לארץ ישראל. משפחות רבות וחשובות מבני הקהילה היהודית במשהד שלחו את בניהם ללמוד במדרשו של הרב מיכאל חי ובהם משפחות: יצחקוף, כהנים, זר, כרמלי, זבולוני, נסימי, בצלאלי, אמינוף, הלוי, נמדר, כוחאי ועוד. תלמידי חכמים חשובים יצאו ממדרשו של הרב, כמו למשל הרב שלמה כהן, לימים ראש ישיבת 'אוהל מועד'.

בנוסף, כיהן הרב זירקיוף כדיין בבית הדין המקומי יחד עם הרב חזקיה הכהן רבין ורבנים נוספים.

רב העדה הבוכרית והמשהדית בעיר בני ברק

בחודש כסלו בשנת ה'תש"ה (1944) עלה הרב זירקיוף לארץ ישראל וקבע את מקום מושבו בעיר בני ברק. בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, החלו להגיע יהודים מהעיר משהד לארץ ישראל כדי להשתקע בה, ורבים מהם התגוררו בשכונת הבוכרים בירושלים. באמצע שנות העשרים של המאה העשרים, נוסדה המושבה בני ברק, וכבר בשנות השלושים התיישבו בה יהודים יוצאי העיר משהד. בשנת תרצ"ג (1933), הקימו יוצאי משהד את בית הכנסת הראשון לעדות המזרח בעיר בני ברק. ברבות הימים, הקצתה עיריית בני ברק למתפללים אתר לבניית בית כנסת, בשטח הסמוך לבית הכנסת הגדול של הקהילה האשכנזית בעיר, ועליו נבנה בית הכנסת, העומד על תלו עד היום. את הקמת בית הכנסת מימנה הקהילה מהתמורה שקיבלה ממכירתם של ארבעה בתי כנסת בעיר משהד. בהגיע הרב מיכאל חי זירקיוף לארץ ישראל, התבקש מפי ראשי הקהילה המשהדית אשר נמנו עם תלמידיו במשהד לשמש רב ומורה הוראה לעדת המשהדים בעיר בני ברק, ולשמש רב בית הכנסת 'עולי משהד'. הרב זירקיוף נענה בחיוב להצעה וכיהן במשך עשרות שנים כרבה של קהילת משהד וכרב בית הכנסת 'עולי משהד' בעיר בני ברק.

בעקבות התרחבותה של העדה הבוכרית בבני ברק, הנהיגו עוד בשנות החמישים מספר משפחות מהעדה הבוכרית תפילות בנוסח העדה בחגים ובימים הנוראים בבית משפחת מתתוב, שברחוב הרב קוק. בתחילת שנות השישים ייסדו הרב מיכאל חי זירקיוף ובני משפחתו בית כנסת קבוע לעדה הבוכרית בבני ברק אשר נקרא בשם 'שערי רחמים'. הרב זירקיוף כיהן בו כרב בית הכנסת במקביל לכהונתו כרב בית הכנסת 'עולי משהד' וכרב קהילת משהד. כמו כן כיהן הרב זירקיוף כרב העדה הבוכרית בעיר בני ברק.

"כולל האר"י" על שם הרב מיכאל חי ומרת חפצי זירקיוף

"וכבוד עשו לו במותו – מלמד שהושיבו ישיבה על קברו" (בבא קמא טז, ע"ב). לאחר פטירתו של הרב מיכאל חי זירקיוף, הקימו בני משפחתו כולל אברכים בעיר בני ברק לעילוי נשמתו אשר נקרא בשם "כולל האר"י".

"כולל האר"י" נחשב לאחד הכוללים החשובים ללימוד קבלה ותורת הנסתר בישראל, וספרים רבים העוסקים בתורת הנסתר יצאו ממנו לאור. בראש הכולל עמד מיום היווסדו, ובמשך עשרות בשנים המקובל הרב ישראל פנחסי, אחיינו של הרב מיכאל חי זירקיוף.

פטירתו

הרב זירקיוף הלך לעולמו בכ"ה בחשוון ה'תשל"ה, ונקבר בהר הזיתים בירושלים בחלקת החסידים של העדה הספרדית.

לקריאה נוספת

• ייטב פנחסוב, מבאר לחי רועי: תולדותיו ואורחותיו של מורנו ורבנו הרב מיכאל חי זירקיוף הלוי זצ"ל, בשילוב תולדות משפחות זירקיוף וקלנדרוף, מבשרת ציון, ה'תשע"ז (2017).
• עיתון המודיע, ב' בטבת תשל"ה (16.12.1974), עמ' 1-2.
• בית יעקב, 180-181 (תשל"ה), עמ' 42.