מייקל רוסבאש

מייקל רוסבאש
Michael Rosbash
לידה	7 במרץ 1944 (בן 80); קנזס סיטי, ארצות הברית
ענף מדעי	גנטיקה, כרונוביולוגיה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס; המכון הטכנולוגי של קליפורניה; בית ספר ניוטון הצפוני ;
מנחה לדוקטורט	Sheldon Penman
מוסדות	אוניברסיטת ברנדייס
פרסים והוקרה	פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (2012); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2017); פרס שאו במדעי החיים ורפואה (2013); פרס מסרי (2012); פרס לואיזה גרוס הורביץ (2011); פרס גרובר בניורולוגיה (2009); מלגת גוגנהיים ;
תרומות עיקריות
	מחקריו בתחום השעון הביולוגי

מייקל רוֹסבּאש (באנגלית: Michael Rosbash; נולד ב-7 במרץ 1944) הוא גנטיקאי וכרונוביולוג יהודי-אמריקאי. זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017 על מחקריו בתחום השעון הביולוגי, יחד עם ג'פרי סי. הול ומייקל יאנג.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל רוסבאש נולד בקנזס סיטי שבמיזורי להורים מהגרים יהודים שברחו מגרמניה הנאצית בשנת 1938. אביו היה חזן בבית הכנסת המקומי. בשנת 1946 עברה משפחתו לבוסטון. בצעירותו גילה רוסבאש עניין מיוחד במתמטיקה, אולם החליט לבחור בלימודי הכימיה והביולוגיה. במהלך חופשת הקיץ של לימודיו, החל לעבוד במעבדתו של נורמן דייווידסון, בה עסק במחקר ביולוגי, ואז החליט להמשיך בלימודיו לתארים מתקדמים.

רוסבאש סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה ב-1965 עם תואר בכימיה. בהמשך עבד כשנה במכון לביולוגיה פיזיקלית וכימית בפריז.^[1] בשנת 1970 קיבל תואר דוקטור בביופיזיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. לאחר מכן, עשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד, בה עסק במחקרים בתחום הגנטיקה.^[1] מאז 1974 הוא חבר סגל באוניברסיטת ברנדייס שבארצות הברית.^[1]

הזכייה בפרס נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי סי. הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017, על גילוי המנגנונים המולקולריים שבבסיס המקצב הצירקדי, מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור החי להשפעות משתנות לאורך היממה. מקצב זה קובע את השעון הביולוגי המרכזי של האורגניזם.^[2]^[1]

גילוי הגן האחראי על פעילות השעון הביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984, שני החוקרים ג'פרי סי. הול ומייקל רוסבאש, שעבדו בשיתוף פעולה הדוק באוניברסיטת בוסטון, יחד עם מייקל יאנג, באוניברסיטת ניו יורק, הצליחו לבודד ולזהות את הגן השולט במקצב הביולוגי. החוקרים עשו שימוש בזבובי פירות בתור מודל, והצליחו להראות כי גן זה מקודד חלבון המצטבר בתאים במהלך שעות הלילה, ומתפרק במהלך שעות היום, במחזור של 24 שעות, ובסנכרון מלא עם המקצב הצירקדי. בעקבות כך, הם גילו רכיבי חלבונים נוספים המרכיבים את המערכת הזו, תוך חשיפת המנגנון השולט בשעון הביולוגי בתוך התאים עצמם.^[2]^[1]

חשיבותה של התגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השעון הביולוגי ביצורים החיים משפיע על ויסות תפקודים חיוניים בגוף, בהם: טמפרטורת הגוף, הפרשת הורמונים, חילוף חומרים, ומצבי ערנות ושינה.

בריאותם של האורגניזמים קשורה ביכולתם להשיג איזון בין הסביבה החיצונית לשעון הביולוגי הפנימי. יש רמזים לכך שחוסר איזון כרוני בין אורח החיים לבין המקצב המוכתב על ידי השעון הפנימי קשור לסיכון מוגבר להפרעות בתפקוד הקוגניטיבי, הפרעות דו-קוטביות, בעיות זיכרון, הפרעות שינה, דיכאון, ואף להתפרצותם של זיהומים, ומגוון מחלות לרבות סרטן ומחלות ניוון.

מכאן סבורה ועדת הפרס, כי התגליות אודות השעון הביולוגי, עשויות להוביל למציאת דרכי אבחון ומניעה, ולסייע בפיתוח תרופות (ראו: תרופה ביולוגית) שבכוחן יהיה למנוע מחלות, ולסייע בהצלת חיי אדם.^[2]^[1]

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהל המרכז הלאומי ברנדייס לגנומיקה התנהגותית^[3]
חבר במרכז למדעי המוח ע"ש פיטר גרובר^[4]
מייסד וחבר המועצה המייעצת המדעית של חברת Hypnion, העוסקת במחקר ופיתוח של תרופות לטיפול בבעיות במערכת העצבים^[5]
חבר במושב המייעץ של המרכז הלאומי להפרעות שינה ה- NIH (ארצות הברית)^[6]
חבר המרכז לכרונוביולוגיה של NSF
חוקר במכון הרפואי ע"ש הווארד יוז (1989 עד היום)
עמית באגודה האמריקנית לקידום המדע (2007)
חבר באקדמיה הלאומית למדעים (2003)
חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1997)
מלגת גוגנהיים (1989 - 1990)
עמית הלן היי ויטני (1971 - 1974)
תוכנית פולברייט (1965 - 1966)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס שאו (2013)^[7]
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2017)

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל רוסבאש נשוי למדענית נדיה אבוביץ', שהייתה בעבר סטודנטית שלו. יש לו בת חורגת בשם פאולה (1975) ובת בשם טניה (1986).^[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מייקל רוסבאש בוויקישיתוף

מייקל רוסבאש, באתר פרס נובל (באנגלית)
מייקל רוסבאש, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
מייקל רוסבאש, באתר Semantic Scholar
מייקל רוסבאש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Announcement of the Nobel Prize in Physiology or Medicine 2017, official Nobel Prize YouTube Channel
הודעה לעיתונות על זכייתו בפרס נובל, באתר הפרס (באנגלית)
ד"ר מעין ברנע-זהר, נובל ברפואה 2017: למגלי השעון הפנימי של התא, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
ד"ר משה נחמני, פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי, באתר "הידען", 2 באוקטובר 2017

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ The Nobel Prize in Physiology or Medicine 2017 - press release
^ ¹ ² ³ ד"ר משה נחמני, פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי, באתר "הידען", ‏2 באוקטובר 2017
^ Brandeis National Center for Behavioral Genomics
^ Rosbash receives new Gruber neuroscience chair
^ Company Overview of Hypnion, Inc
^ Sleep Disorders Research Advisory Board Membership
^ זוכי הפרס ב-2013 באתר הפרס.
^ Autobiography of Michael Rosbash - The Shaw Prize Foundation (ארכיון)

[הערה_מספר_20171004053526:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ The Nobel Prize in Physiology or Medicine 2017 - press release

[הערה_מספר_20171004053526:1-2] ¹ ² ³ ד"ר משה נחמני, פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי, באתר "הידען", ‏2 באוקטובר 2017

[3] Brandeis National Center for Behavioral Genomics

[4] Rosbash receives new Gruber neuroscience chair

[5] Company Overview of Hypnion, Inc

[6] Sleep Disorders Research Advisory Board Membership

[7] זוכי הפרס ב-2013 באתר הפרס.

[8] Autobiography of Michael Rosbash - The Shaw Prize Foundation (ארכיון)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)