ספינג' – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shahar.shemer (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 38521871 של 2A02:6680:1106:6BBA:7973:C2F7:110D:D28B (שיחה), שחזור, שחזור, הגהה, שחזור
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה אנונימי - קטגוריות עריכה חזותית
שורה 3: שורה 3:
[[קובץ:Sfenj sprinkled with sugar and served on a plate.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספינג']]
[[קובץ:Sfenj sprinkled with sugar and served on a plate.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספינג']]
[[קובץ:Khfaf de Kabylie.jpg|ממוזער|ספינג'ים על צלחת]]
[[קובץ:Khfaf de Kabylie.jpg|ממוזער|ספינג'ים על צלחת]]
'''סְפינג'''' או '''סְפֶנג'''' (נהגה '''שְׁפינְג''''), בפי [[יהדות ג'רבה]] ''''סְפינגָ'ה''' ביחיד '''וספינג'''' לרבים (ב[[ערבית]]: '''السفنج (אלספינג')''' תרגום: הספוג), הוא [[מאכל]] בצק מטוגן בשמן עמוק וקיים בווריאציות שונות, הגרסה היותר מוכרת של המאכל היא בצורת חישוק והתפתחה ככל הנראה באזור [[אל-אנדלוס|אל אנדולוס]] ושם נקראה בשם איספנג {isfenğ} והגיע לצפון אפריקה עם גרוש יהודי ספרד, ומאוחר יותר בגירוש ה[[מורים]]. המאכל מזוהה עם יהודות צפון אפריקה ונצרך בתקופת החגים וקיים בווריאציות שונות, הספינג' עשוי [[בצק שמרים]] ומטוגן ב[[טיגון בשמן עמוק|שמן עמוק]], בדומה ל[[סופגנייה]]. הספינג' המרוקאי וחלק מהמטבח התוניסאי הוא עם חור במרכזו ונראה כמו [[דונאט]] (סופגנית חישוק), בג'רבה, תוניסיה ולוב הוא נפרס לצורה שטוחה וכמעט מעוגלת, על הספינג' מפזרים סוכר או סירופ. ולעיתים עם ביצה [[טיגון|מטוגנת]] עליו או עם פולים וכמון {{דרוש מקור}}.
'''סְפינג'''' או '''סְפֶנג'''' (נהגה '''שְׁפינְג''''), בפי [[יהדות ג'רבה]] גם ''''סְפינגָ'ה'''' (ב[[ערבית]]: '''سَفَنْج או إِسْفَنْج''', תרגום: [[ספוגיים|ספוג ים]]), הוא [[מאכל]] שמקורו ב[[צפון אפריקה]]. הספינג' עשוי [[בצק שמרים]] ומטוגן ב[[טיגון בשמן עמוק|שמן עמוק]], וסופג לתוכו את [[שמן]] הטיגון, בדומה ל[[סופגנייה]]. הספינג' נראה כמו סופגנייה עם חור במרכזו או בגרסה אחרת כמעין כדור מתוח. הוא נאכל עם [[דבש]] או עם אבקת [[סוכר]], ולעיתים עם ביצה [[טיגון|מטוגנת]] עליו או עם פולים וכמון. בפי יהדות ג'רבה נקרא הספינג' גם ספינג'ה, ובו, לעומת גרסתו ב[[תוניסיה]] ו[[מרוקו]], הוא שטוח, דק ומעוגל, ועליו מפזרים סוכר בסיום הטיגון, בדומה לגרסה ב[[לוב]].


את הספינג' נהוג לאכול במועדים אלו:
את הספינג' אוכלים בכמה אירועים:
# בחג ה[[חנוכה]], בו מסמלים לפי המסורת את השמן שנמצא במקדש.{{הערה|מנהג אכילת הספינג' בחנוכה ידוע כבר מהמאה ה-12 והוא נזכר על ידי רבי [[מימון הדיין]]. ראו:{{היברובוקס|[[יעקב משה טולידאנו]]|קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם|22994|בתוך: '''שריד ופליט''', עמ' 8-7|עמוד דיגיטלי=8}}; {{היברובוקס|[[שרגא אברמסון]]|'''רב נסים גאון''', עמ' 328|20745|עמוד דיגיטלי=175}}.}}
# בחג ה[[חנוכה]], בו מסמלים לפי המסורת את השמן שנמצא במקדש.{{הערה|מנהג אכילת הספינג' בחנוכה ידוע כבר מהמאה ה-12 והוא נזכר על ידי רבי [[מימון הדיין]]. ראו:{{HebrewBooks|[[יעקב משה טולידאנו]]|קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם|22994|בתוך: '''שריד ופליט''', עמ' 8-7|עמוד=8}}; {{HebrewBooks|[[שרגא אברמסון]]|'''רב נסים גאון''', עמ' 328|20745|עמוד=175}}.}}
# הוא ניתן לתינוק כאשר יוצאת לו [[שן]] ראשונה.
# הוא ניתן לתינוק כאשר יוצאת לו [[שן]] ראשונה.
# בקרב [[יהדות צפון אפריקה|יהודי צפון אפריקה]] נהוג שלמחרת ה[[חתונה]], כשהחתן והכלה מגיעים לבית ההורים, מקבלים את פניהם בכפית דבש, ולאחר מכן מגישים ספינג' עם דבש וכוס [[תה]].
# בקרב [[יהדות צפון אפריקה|יהודי צפון אפריקה]] נהוג שלמחרת ה[[חתונה]], כשהחתן והכלה מגיעים לבית ההורים, מקבלים את פניהם בכפית דבש, ולאחר מכן מגישים ספינג' עם דבש וכוס [[תה]].
שורה 27: שורה 27:


{{קצרמר|מזון}}
{{קצרמר|מזון}}
[[קטגוריה:המטבח הערבי: קינוחים]]
[[קטגוריה:המטבח הערבי]]
[[קטגוריה:המטבח התוניסאי]]
[[קטגוריה:המטבח התוניסאי]]
[[קטגוריה:המטבח המרוקאי]]
[[קטגוריה:המטבח המרוקאי]]

גרסה מ־14:32, 25 באפריל 2024

ספינג'
מאכלים
סוג דונאט עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים קמח, שמן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ספינג'
ספינג'ים על צלחת

סְפינג' או סְפֶנג' (נהגה שְׁפינְג'), בפי יהדות ג'רבה גם 'סְפינגָ'ה'ערבית: سَفَنْج או إِسْفَنْج, תרגום: ספוג ים), הוא מאכל שמקורו בצפון אפריקה. הספינג' עשוי בצק שמרים ומטוגן בשמן עמוק, וסופג לתוכו את שמן הטיגון, בדומה לסופגנייה. הספינג' נראה כמו סופגנייה עם חור במרכזו או בגרסה אחרת כמעין כדור מתוח. הוא נאכל עם דבש או עם אבקת סוכר, ולעיתים עם ביצה מטוגנת עליו או עם פולים וכמון. בפי יהדות ג'רבה נקרא הספינג' גם ספינג'ה, ובו, לעומת גרסתו בתוניסיה ומרוקו, הוא שטוח, דק ומעוגל, ועליו מפזרים סוכר בסיום הטיגון, בדומה לגרסה בלוב.

את הספינג' אוכלים בכמה אירועים:

  1. בחג החנוכה, בו מסמלים לפי המסורת את השמן שנמצא במקדש.[1]
  2. הוא ניתן לתינוק כאשר יוצאת לו שן ראשונה.
  3. בקרב יהודי צפון אפריקה נהוג שלמחרת החתונה, כשהחתן והכלה מגיעים לבית ההורים, מקבלים את פניהם בכפית דבש, ולאחר מכן מגישים ספינג' עם דבש וכוס תה.
  4. יהודי אלג'יריה נהגו לאכול ספינג' לאחר אמירת הסליחות ותפילת שחרית בחודש אלול, כדי לעודד את האנשים והצעירים שהתעוררו מוקדם לסליחות.

במרוקו ובתוניסיה היה הספינג' מאכל שהיה מקובל מאוד על ילדים. למשל, בעת הליכתם למוסד הלימודים, היו עוצרים אצל המוכר ומקבלים את הספינג' מושחל על חוט מעץ הדקל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מנהג אכילת הספינג' בחנוכה ידוע כבר מהמאה ה-12 והוא נזכר על ידי רבי מימון הדיין. ראו:
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יעקב משה טולידאנו, קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם, בתוך: שריד ופליט, עמ' 8-7, באתר היברובוקס;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שרגא אברמסון, רב נסים גאון, עמ' 328, באתר היברובוקס.


ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.