ישיבת הר המור – הבדלי גרסאות

ישיבת הר המור
	סמליל הישיבה
	בית המדרש של הישיבה
ישיבה גדולה
השתייכות	ציונות דתית, ישיבות הקו, חרדי לאומי
תקופת הפעילות	ה'תשנ"ח, 1997 – הווה
מייסדים	הרב צבי ישראל טאו
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג
תלמידים
	כ-700 תלמידים ואברכים
מיקום
מיקום	הר חומה, ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°43′38″N 35°13′02″E / 31.727361111111°N 35.217361111111°E
	harhamor.co.il/es.aspx
	(למפת ירושלים רגילה) ישיבת הר המור

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:38, 13 בנובמבר 2022

ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם החרדי לאומי. נשיא הישיבה הוא הרב צבי ישראל טאו וראשיה הם האחים התאומים הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג. הישיבה נחשבת לספינת הדגל של ישיבות הקו. בישיבה כ-700 תלמידים, מתוכם כ-350 אברכים.

תולדות הישיבה

הישיבה הוקמה בחודש אלול תשנ"ח (1997) לאחר שקבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, פרשה מישיבת מרכז הרב. הסיבה לפרישה נעוצה בהבדלי גישות בין ראש הישיבה הרב אברהם שפירא לבין הרב טאו, בין השאר על היחס בין לימודי אמונה לגמרא. נקודת השבר הייתה בקיץ תשנ"ז (1997), כשהציעה הנהלת הישיבה בפני התלמידים אפשרות ללימודי הוראה במקביל ללימודי הישיבה. בעקבות זאת, טענו הרב טאו והרבנים הקשורים אליו, כי הנהלת הישיבה מתכוונת להקים מכון ללימודי הוראה אשר יפעל בישיבה – מה שעלול היה בעיניהם לפגוע בחירות הלימוד בה. הרב שפירא הכחיש את הדברים^[1]. הרבנים שפרשו באותה עת מישיבת מרכז הרב והקימו את ישיבת הר המור היו: הרב צבי ישראל טאו, הרב יהושע צוקרמן, הרב מרדכי שטרנברג, הרב עמיאל שטרנברג, הרב עודד וולנסקי, הרב יעקב לבנון, והרב אריאל אדרי.

בתחילת דרכה, הישיבה הייתה בשכונת קריית מנחם בירושלים, ולאחר מכן בשכונת בית וגן. בשנים תשס"ח (2008) - תשע"ז (2017) הייתה סמוך לשכונת קריית יובל שבירושלים, ב"מתחם כרמית". הישיבה עברה למבנה הקבע בשכונת חומת שמואל (הר חומה) בל' באב תשע"ז (22 באוגוסט 2017).

מקור השם בפסוק ”עד שיפוח היום ונסו הצללים, אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה”. (מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ו') השם "הר המור" מקובל גם ככינוי להר הבית. ייתכן שברקע לבחירת שם הישיבה עמד גם השם "צרור המֹר" בו השתמשו גרעיני יוצאי מרכז הרב באבן שמואל, בחיפה ובבית אל, שנוסדו בשנות השבעים-שמונים. המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "המשך מרכז הרב"^[2].

דרך הישיבה

הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב קוק, ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ובעלת גישה ממלכתית הרואה במדינת ישראל קדושה מיוחדת, על פי דברי הרב קוק "מדינת ישראל יסוד כיסא ה' בעולם"^[3] הישיבה עומדת בראש שורה של מוסדות לימוד הקשורים גם הם לרב טאו ומכונים "ישיבות הקו", ונחשבת בעלת רמה לימודית יחסית גבוהה. בלימוד הגמרא יש דגש רב ללימוד מעמיק של דברי התלמוד עם פרשניו הקלסיים. על אף שישנן קבוצות לימוד בישיבה שלומדות בדגש הלכתי, מגמת הלימוד המרכזית של הישיבה היא עיונית, ולא הלכתית פרקטית.

בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימודי אמונה ומחשבת ישראל לפי קריאתו של הרב קוק להעמיק בתחומים אלה. בישיבה יש חשיבות להתמסרות מוחלטת ללימוד תורה, ולכן רוב התלמידים אינם משלבים עיסוקים נוספים בלימוד.

התלמדים בישיבה ברוב המקרים מכוונים לשרת בצבא במסגרת "הסדר מרכז" ביחידות שונות בצבא. בנוסף ניתן דגש רב להתיישבות ביהודה ושומרון. בין היישובים שתושביהם מזוהים עם הקו של הר המור: עצמונה ונצרים שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות והקימו את היישובים נווה ובני נצרים, וכן היישוב שומריה והיישוב קשת שברמת הגולן.

בישיבה כ-700^[4] תלמידים, מתוכם כמחצית הם אברכים נשואים. הישיבה מתאפיינת בגילם הממוצע הגבוה של התלמידים, יחסית לישיבות אחרות מהזרם הדתי לאומי.

הישיבה מוציאה לאור עלון לבוגרים הנקרא "במעלה ההר". כמו כן יוצאת לאור מדי כמה שנים חוברת בשם "ערוגות הבושם" ובה חידושים בגמרא, בהלכה ובאגדה מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה.

מדי שנה מתקיימות בישיבה במוצאי שמחת תורה הקפות שניות המוניות עד עלות השחר, שבהן משתתפים אלפים רבים^[5].

ר"מים בישיבה כיום

הרב עודד וולנסקי - ר"מ אמונה
הרב יעקב לבנון - ר"מ אמונה
הרב אלי בזק - ר"מ אמונה
הרב אריאל אדרי - ר"מ ודיין בבית הדין הרבני בבאר שבע
הרב ידידיה ריין - ר"מ
הרב דוד ג'יאמי - ר"מ
הרב שלמה דרייפוס - ר"מ
הרב אריאל כהן - ר"מ
הרב משה שטרנברג - ר"מ, בנו של ראש הישיבה הרב עמיאל.
הרב צבי לבנברג - ר"מ אמונה
הרב אסף שטראוס - ר"מ לבוגרי צבא.
הרב יעקב מורלי - ר"מ.
הרב שמעון בוסידן - ר"מ.
הרב נתנאל צור- ר"מ.

מוסדות הקשורים לישיבה

הוצאות הספרים חוסן ישועות ושירת ישראל.

לקריאה נוספת

לדרך הקודש - שיחות ומסמכים בנושא פיצול ישיבת מרכז הרב, מנקודת המבט של "הר המור", ירושלים תשנ"ח (חוברת)^[6]
צדיק באמונתו יחיה - שיחות של הרב צבי טאו בנושא לימוד תנ"ך, היחס לגדולי האומה והיחס לאקדמיה, ירושלים תשס"ב
ישי רוזן-צבי, 'מטפיזיקה בהתהוותה: הפולמוס בישיבת מרכז הרב - עיון ביקורתי', בתוך: מאה שנות ציונות דתית: היבטים רעיוניים, אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשס"ג, עמ' 421–444 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישיבת הר המור בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת הר המור
חוסן ישועות - מכון תורני להוצאת כתבי רבני הישיבה
עמותת הישיבה, אתר גיידסטאר ישראל

הערות שוליים

^ מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא
^ המערכה הציבורית, עמ' עא.
^ שמונה קבצים א/ קפו
^ האתר הרשמי של ישיבת הר המור
^ 18,000 בני אדם בהקפות שניות בהר המור, באתר ערוץ 7
^ זוהי מהדורה שנייה של "קובץ שיחות" - חוברת פנימית, שבה שיחות רבני הישיבה שהועברו לפני הפילוג ובמהלכו. ב"לדרך הקודש" נוספה שיחה מאת הרב יעקב לבנון וכן שיחות שנישאו לאחר הפילוג.

[1] מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא

[2] המערכה הציבורית, עמ' עא.

[3] שמונה קבצים א/ קפו

[4] האתר הרשמי של ישיבת הר המור

[5] 18,000 בני אדם בהקפות שניות בהר המור, באתר ערוץ 7

[6] זוהי מהדורה שנייה של "קובץ שיחות" - חוברת פנימית, שבה שיחות רבני הישיבה שהועברו לפני הפילוג ובמהלכו. ב"לדרך הקודש" נוספה שיחה מאת הרב יעקב לבנון וכן שיחות שנישאו לאחר הפילוג.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 == תולדות הישיבה ==
 [[קובץ:הר המור חזית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה לבניין הישיבה, קיץ תשע"ט]]
-הישיבה הוקמה בחודש אלול [[ה'תשנ"ח|תשנ"ח]] ([[1997]]) לאחר שקבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, פרשה מ[[ישיבת מרכז הרב]]. הסיבה לפרישה נעוצה בהבדלי גישות בין [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] לבין הרב טאו, בין השאר על היחס בין לימודי אמונה לגמרא. נקודת השבר הייתה בקיץ תשנ"ז (1997), כשהציעה הנהלת הישיבה בפני התלמידים אפשרות ל[[הכשרת מורים בישראל|לימודי הוראה]] במקביל ללימודי הישיבה. הרב טאו התנגד לכל קשר שהוא , אפילו עקיף, שיפגע לדעתו ב"לשם שמיים" של הלימוד; בעוד הרב שפירא אמנם התנגד שתוכנית הלימוד של מכון ההוראה, שמקורה במשרד בחינוך, תקבע את סדרי הלימוד בישיבה, אך חיפש נוסחה שתאפשר בכל זאת הוצאת תעודת הוראה.<ref>"קרע בלב ליבה של הציונות הדתית", מקור ראשון, ז' חשוון תשנ"ח, עמ' 2-1</ref> לקראת [[זמן אלול]] הושעו הרבנים הקשורים לרב טאו, שמחו נגד התוכנית, מתפקידם בישיבה, ובעקבות זאת עזבו אותה בתחילת [[זמן חורף]] [[תשנ"ח]] (1997) והקימו את [[ישיבת הר המור]].<ref>"ההשעיה הייתה אמורה להיות בתוקף עד השבוע, כשבינתיים מנסים גורמים שונים לפשר בין המחנות. שפירא היה מוכן שהרמי"ם יחזרו, בתנאי שיתנצלו, אבל אלה הודיעו שיסכימו לכך רק אם תוכניתו להקמת המכון תיגנז. שפירא סירב" (אנשיל פפר, "הפילוג בישיבת מרכז הרב", [[כל העיר]], ז' בחשוון תשנ"ח, עמ' 52) </ref> ניסיונות להגיע לפשרה, לפני ואחרי הפיצול, לא צלחו.<ref>"השבוע התפלגה ישיבת מרכז הרב, לאחר חודשיים בהם נעשו נסיונות בלתי פוסקים על ידי רבנים, תלמידים לשעבר ותלמידים בהווה, ליישב את המחלוקת" ("קרע בלב ליבה של הציונות הדתית", מקור ראשון", ז' חשוון תשנ"ח, עמ' 1). ""מי לא ניסה", הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבת אור-עציון, הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן. ובכל זאת, מסבירים שם,  אין כיום אדם "שיכול להעיר לרב שפירא שהוא עושה טעות". אין, כי הרבנים האחרים עדיין רוחשים לו הערכה רבה כתלמיד חכם" (אנשיל פפר, "הפילוג בישיבת מרכז-הרב", ז' בחשוון תשנ"ח). "הרוחות שככו ובחשאי מנסים להשיג עתה הסדר של פשרה. העילה המרכזית לפילוג, הקמת מכון להכשרת מורים בישיבה, הוסרה אחרי שהגר"א שפירא ויתר על הרעיון למרות שמשרד החינוך כבר הקצה את כל התקציבים. בימים אלו קיבל המשרד הודעה שלישיבת מרכז הרב אין עוד עניין במכון ועל בסיס הודעה זאת פירסם השבוע מנכ"ל משרד החינוך בין ציון דל מכתב הממוען לרב שפירא ובו הוא קובע נחרצות כי "אין מכון להכשרת מורים בישיבת מרכז הרב ולפי מיטב ידיעתי הבדוקה, אין גם כוונה להקים מכון להכשרת מורים". הנושא הזה לא ישמש עוד, איפוא, למכשלה" (א. גנוסר, "מרכז הר(י)ב", שבועון "יום השישי", י"ד חשוון תשנ"ח, עמ' 22). "</ref> הרבנים שפרשו באותה עת מישיבת מרכז הרב והקימו את ישיבת הר המור היו: הרב [[צבי ישראל טאו]], הרב [[יהושע צוקרמן]], הרב [[מרדכי שטרנברג]], הרב [[עמיאל שטרנברג]], הרב [[עודד וולנסקי]], הרב יעקב לבנון, והרב [[אריאל אדרי]].
+הישיבה הוקמה בחודש אלול [[ה'תשנ"ח|תשנ"ח]] ([[1997]]) לאחר שקבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, פרשה מ[[ישיבת מרכז הרב]]. הסיבה לפרישה נעוצה בהבדלי גישות בין [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] לבין הרב טאו, בין השאר על היחס בין לימודי אמונה לגמרא. נקודת השבר הייתה בקיץ תשנ"ז (1997), כשהציעה הנהלת הישיבה בפני התלמידים אפשרות ל[[הכשרת מורים בישראל|לימודי הוראה]] במקביל ללימודי הישיבה. בעקבות זאת, טענו הרב טאו והרבנים הקשורים אליו, כי הנהלת הישיבה מתכוונת להקים מכון ללימודי הוראה אשר יפעל בישיבה – מה שעלול היה בעיניהם לפגוע בחירות הלימוד בה. הרב שפירא הכחיש את הדברים{{הערה|מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא}}. הרבנים שפרשו באותה עת מישיבת מרכז הרב והקימו את ישיבת הר המור היו: הרב [[צבי ישראל טאו]], הרב [[יהושע צוקרמן]], הרב [[מרדכי שטרנברג]], הרב [[עמיאל שטרנברג]], הרב [[עודד וולנסקי]], הרב יעקב לבנון, והרב [[אריאל אדרי]].
 בתחילת דרכה, הישיבה הייתה בשכונת [[קריית מנחם]] ב[[ירושלים]], ולאחר מכן בשכונת [[בית וגן]]. בשנים [[תשס"ח]] ([[2008]]) - [[תשע"ז]] (2017) הייתה סמוך לשכונת [[קריית יובל]] שבירושלים, ב"מתחם כרמית". הישיבה עברה למבנה הקבע בשכונת [[חומת שמואל]] (הר חומה) ב[[ל' באב]] תשע"ז ([[22 באוגוסט]] [[2017]]).

ישיבת מרכז הרב
ראשי ישיבה	הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1924–1935) • הרב אברהם אהרן בורשטין (1925) • הרב יעקב משה חרל"פ (1935–1952) • הרב צבי יהודה קוק (1952–1982) • הרב שאול ישראלי (1982–1995) • הרב אברהם שפירא (1982–2007) • הרב יעקב שפירא (2007–מכהן)
רבנים בישיבה בעבר	הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן • הרב יצחק אריאלי • הרב זוסמן ריגר • הרב יעקב כלאב • הרב מרדכי פרום • הרב יהודה גרשוני • הרב יהושע בכרך • הרב אברהם יצחק כלאב • הרב יהושע רוזן • הרב אריה שטרן • הרב זלמן ברוך מלמד • הרב חיים דרוקמן • הרב דוב ליאור • הרב יעקב אריאל • הרב אליקים לבנון • הרב אלישע אבינר • הרב שלמה אבינר • הרב אלישע וישליצקי • הרב שלמה שפירא • הרב פנחס מונדשיין
רבנים בישיבה כיום	הרב יעקב פילבר • הרב חיים שטיינר • הרב מיכאל הרשקוביץ • הרב דוד חי הכהן • הרב יהושע מגנס • הרב מנחם בורשטין • הרב יגאל לרר • הרב איתמר אורבך • הרב יאיר גזבר • הרב חיים אביהוא שוורץ • הרב יצחק בן שחר • הרב איתן שנדורפי • הרב מאיר פרימן
קטגוריה:מוסדות הקשורים לישיבה	ישיבת ירושלים לצעירים • תלמוד תורה מורשה • מדרשת בת-ציון • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • מכון הרצי"ה • בשביל הנשמה • מכון מים חיים
ערכים קשורים	בוגרים ידועים • הפיגוע בישיבת מרכז הרב • ישיבת הר המור • הסדר מרכז • בית הרב קוק • ישיבות זרם מרכז הרב • תלמידי הרצי"ה • תלמידי הגר"א שפירא