אלישע וישליצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אלישע וישליצקי
לידה 1 באפריל 1954
כ"ז באדר ב' ה'תשי"ד
קבוצת יבנה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בינואר 2019 (בגיל 64)
כ"ה בטבת ה'תשע"ט
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 2 בינואר 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק,
הרב יהושע צוקרמן,
תלמידיו הרב אופיר פריד, הרב אלעד אלטמן, הרב אלישיב עמי ברלין, הרב ליאור לביא, הרב דניאל ברק ווינט
צאצאים הרב אלעד וישליצקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אלישע וישליצקי (כ"ז באדר ב' ה'תשי"ד, 2 במרץ 1954כ"ה בטבת ה'תשע"ט, 2 בינואר 2019) היה רב דתי לאומי, ממייסדי בית המדרש "מהו"ת", ממייסדי הגרעינים התורנים ומחבר ספרים. לימד בישיבת מרכז הרב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב וישליצקי בטקס הכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב, תשע"ה

נולד בקבוצת יבנה לשלמה-סלומון, יליד אושוויינצ'ים, ובלהה-ברטה לבית אוקס, ילידת ברלין. בהיותו ילד עברה המשפחה לשכונת קריית שמואל בחיפה. למד במדרשית נעם ובישיבת מרכז הרב, והיה מתלמידיהם של הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב יהושע צוקרמן. מספר שנים עסק בהדרכה רוחנית וחברתית של שיעור א' בישיבת מרכז הרב.

הרב וישליצקי היה שותף מרכזי בתנועת "מהות", שנועדה להעשיר מורים ואנשי חינוך בלימודי יהדות, וכן בארגון קרן קהילות להעצמת גרעינים תורניים בישראל. היה ממייסדי תנועת אל עמי. העביר שיעורי אמונה, אותם הקפיד לכנות "לימוד משותף", בישיבת מרכז הרב בין השנים תשנ"ח-תשס"ו. נודע בשל נסיעותיו התכופות ברחבי ישראל להעברת שיעורים, לימוד משותף וייעוץ לארגונים ולפרטים.

במשך כשמונה שנים העביר הרב וישליצקי פינה שבועית בתחנת הרדיו האינטרנטית של ערוץ 7, ובה עסק בסוגיות אקטואליות מזווית רוחנית[1].

היה נשוי לחיה והתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים. אחד מבניו, יהודה[2], קיבל צל"ש רמטכ"ל על חלקו בתקרית הנגמ"ש במבצע צוק איתן[3]. גיסו הוא הרב שלמה יוסף וייצן. חתנו הוא הרב ליאור לביא, אחיה של ציפי חוטובלי, מכותבי בשביל הנשמה ור"מ אמונה ב'ישיבת רמות' בירושלים.

בשנת ה'תשע"ט לקה בליבו ואושפז במחלקה לטיפול נמרץ[4], שם שהה עד לפטירתו בכ"ה בטבת ה'תשע"ט. בהלווייתו, שיצאה מישיבת מכון מאיר ועברה דרך ישיבת מרכז הרב, השתתפו אלפים. הוא נטמן בחלקת הנביאים של בית העלמין בהר הזיתים[5].

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 ביולי 2020 נקרא רחוב בשדרות על שמו של הרב וישליצקי.

ב- 1 במרץ 2023 נקרא רחוב בקרית מלאכי על שמו של הרב וישליצקי.

בב' באייר ה'תשפ"ג החליטה עיריית ירושלים לקרוא רחוב על שמו[6].

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב וישליצקי הדגיש בשיעוריו את חשיבות תיקון המידות. לשיטתו, זו הנקודה שצריך האדם להדגיש בהתקדמותו הרוחנית והדתית. הוא הרבה לומר שהתואר "דתי" צריך להינתן למי שמקיים את כל התורה, כלומר גם - ואולי אף בעיקר - את המצוות שבין אדם לחברו.

גילה יחס חם לעיירות שבדרום הארץ ובצפונה, שכינה "העיירות הטבעיות", כיוון שבהן נמצאים לדבריו "האנשים הטבעיים", שאינם משועבדים ל"חיצוניות החיים" ולתרבות המערב. את הערים שבגוש דן כינה "עיירות פיתוח", בנימוק שתושביהן צריכים לפתח את נפשם ולהשתחרר מתרבות אירופה וארצות הברית.

בעקבות הרשעתו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, נמנה הרב וישליצקי עם עשרות רבנים ששלחו מכתב תמיכה לקצב. בשיעור שנתן באותו שבוע הוא הסביר את מניעיו וביקר בחריפות את התנהלות אמצעי התקשורת הישראלים[7].

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב וישליצקי חיבר כמה ספרים העוסקים בעיקר בבעיות השעה ובתיקון הנפש הפרטית והכללית, מתוך גישה של אמונה והעצמת כוחות הנפש.

  • ואם בגבורות - כוחות הנפש בתחומי הגבורה וההתגברות, הוצאת מרחבים, ירושלים, תשנ"ה
  • שלום לציון - על ההתמודדות למען ירושלים, בעבר, בהווה ובעתיד, הוצאת אל עמי, ירושלים, תשנ"ו
  • אל עצמי - על בגרות והתבגרות, הוצאת מדרשת הרובע, ירושלים, תשנ"ז
  • תהלתי יספרו - מסע אמוני אל הנפש, הוצאת מדרשת הרובע, ירושלים, תשנ"ז
  • מדור לדרור - בין פסח לביכורים, שנת היובל למדינת ישראל, הוצאת אור האמונה שעל יד תנועת אל עמי, ירושלים, תשנ"ח
  • תשובה לחיים - פרקי התבוננות על החיים ועל הנפש לאור חודשי אלול ותשרי, הוצאת אור האמונה שעל ידי תנועת אל עמי, ירושלים, תשנ"ט
  • לחיות בעקב - ניסיון לגעת באמונה ובנפש בתקופת עקבות המשיח, לאור הנבואה ובמיוחד ספרי תרי עשר, מכון "אור האמונה", תשס"א
  • השחרור העליון - ליבון עצמיות האדם וחירותו משעבודי החיצוניות, להבנת משמעות קיומנו בחבלי משיח, ספריית בית אל, ירושלים, תשס"ח
  • ירושלים מאירת העצמיות - כוחות הנפש לאורה של עיר הקודש והמקדש בחבלי משיח, הוצאת שלמי אריאל, קריית ארבע, תשס"ט

ספרים שנכתבו משיעוריו לאחר פטירתו:

  • למועד הזה - שיחות הכנה למועדים בחבלי משיח
  • עבודת החסיד - העין הטובה הנדרשת לעובד ד' בתקופת חבלי משיח
  • ואת רוחי אתן בקרבכם - שיחות הרב אלישע וישילצקי, הוצאת ישיבת ההסדר גבוהה קריית גת, קריית גת, תשפ"ב.
  • לבי ער - קובץ מאמרים שכתב על חמש מגילות.
  • כדבר אלישע - סדרה בת חמישה כרכים עם דברי תורה של הרב על פרשת השבוע שוכתב לאחר פטירתו משיחותיו במכון מאיר במהלך השנים. לוקט, שוכתב, נערך ויצא לאור בניהולו של תלמידו הרב אלישיב ברלין, ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים בעזרת תלמידיה. הסדרה יצאה לאור בהוצאת מכון מים חיים בשנים תש"פ-תשפ"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלישע וישליצקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]