מטאלותיונין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מטאלותיוניןאנגלית: Metallothionein, בקיצור: MT) היא משפחה של חלבונים עשירים בציסטאין, במשקל מולקולרי נמוך (MW הנע בין 500 ל-14000 Da), הנמצאים בקרבת הממברנה של אברון גולגי. למטאלותיונינים יש את היכולת לקשור מתכות כבדות, הן כאלה הנדרשות לפעילות הפיזיולוגית התקינה של גוף האדם (כגון אבץ, נחושת, סלניום) והן כאלה הרעילות לאדם (כגון קדמיום, כספית, כסף, ארסן, עופרת). קישור זה מתבצע דרך קבוצת התיול של שאריות הציסטאין הקיימים בחלבונים אלה.[1]

מטאלותיונינים ממלאים תפקיד בהגנה מפני רעילות מתכת ולחץ חמצוני, ומעורבים בוויסות אבץ ונחושת.[2] בגוף האדם, כמויות גדולות מסונתזות בעיקר בכבד ובכליות. הייצור שלהם תלוי בזמינות של המינרלים התזונתיים כגון אבץ, נחושת וסלניום, כמו גם חומצות האמינו היסטידין וציסטאין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cherian MG, Jayasurya A, Bay BH (בדצמבר 2003). "Metallothioneins in human tumors and potential roles in carcinogenesis". Mutation Research. 533 (1–2): 201–9. doi:10.1016/j.mrfmmm.2003.07.013. PMID 14643421. {{cite journal}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטאלותיונין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sigel H, Sigel A, eds. (2009). Metallothioneins and Related Chelators (Metal Ions in Life Sciences). Metal Ions in Life Sciences. Vol. 5. Cambridge, England: Royal Society of Chemistry. ISBN 978-1-84755-899-2.
  2. ^ Felizola SJ, Nakamura Y, Arata Y, Ise K, Satoh F, Rainey WE, Midorikawa S, Suzuki S, Sasano H (בספטמבר 2014). "Metallothionein-3 (MT-3) in the human adrenal cortex and its disorders". Endocrine Pathology. 25 (3): 229–35. doi:10.1007/s12022-013-9280-9. PMID 24242700. {{cite journal}}: (עזרה)