מחזור נירנברג
_-_Google_Art_Project.jpg) | |
| מחזור נירנברג | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | מזרח גרמניה |
| תאריך הוצאה | 1331 |
| מספר עמודים | 800 דפי פוליו |
מחזור נירנברג הוא כתב יד של מחזור תפילה לכל השנה בנוסח אשכנז, שנכתב במאה ה-14. כתב היד כולל, תפילות, פיוטים וסליחות לכל מעגל השנה היהודית, וכן חמש מגילות והפטרות. בנוסף לכך מצויים בכתב היד איורים, וכן אוסף רחב של פירושים לתפילות ולפיוטים.[1]
כינויו נגזר מהעובדה שהוא נשמר בספרייה העירונית של נירנברג משנת 1499 ועד שנת 1951.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזור נכתב בשנת 1331 בגרמניה בידי סופר ששמו מתניה, לפי הזמנתו של אדם בשם יהושע בן יצחק. הפירושים שבשולי הדפים נכתבו בידי סופר אחר, ששמו היה ככל הנראה יעקב.
לא ידוע באיזו קהילה נכתב המחזור, איזו קהילה השתמשה בו וכיצד הוא הגיע לנירנברג. נוסח התפילה שבו הוא הנוסח שהיה נהוג בגרמניה התיכונה והמזרחית, באוסטריה, בבוהמיה ובאירופה המזרחית. נוסח זה מכונה "נוסח אשכנז המזרחי" או "מנהג אוסטרייך", והוא שונה מהנוסח האשכנזי המערבי, הָעתיק יותר, שכינויו היה "מנהג ריינוס".[2]
כשכבש נפוליאון את העיר נירנברג בשנת 1801, חתכו חייליו אחד עשר דפים מעוטרים מן המחזור שנמצא בספרייה, וגנבו אותם. שלמה זלמן שוקן הצליח לרכוש ארבעה מדפי המחזור האבודים. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה הוא ניהל משא ומתן עם ממשלת גרמניה, במטרה לקבל פיצוי עבור הרכוש שנגזל ממנו בידי המשטר הנאצי. כחלק מהמיקוח דרש שוקן לקבל את כתב היד של מחזור נירנברג בשלמותו. בשנת 1951 הגיעו שוקן ורשויות גרמניה לידי הסכם, והמחזור הועבר לספריית שוקן בירושלים. בשנת 2007, יורשיו של שלמה זלמן שוקן מכרו את המחזור לד”ר דוד יסלזון,[3] שמקום מגוריו בשווייץ.[4]
מוזיאון ישראל ביקש מד"ר דוד יסלזון להשאיל את המחזור למוזיאון כדי שיוצג בארץ והספר הגיע למוזיאון בשנת 2017. עם הגעתו, הספר נסרק בספרייה הלאומית בירושלים ולאחר שחזור במעבדות מוזיאון ישראל, הוצג בהיכל הספר של מוזיאון ישראל בירושלים מספטמבר 2009 עד פברואר 2010.
בשנת 2021, ביקש המוזיאון מרשות העתיקות אישור להוציא את המחזור מן הארץ על מנת להשיבו לד"ר יסלזון בשווייץ. לאחר התדיינות ארוכה, החליטה ועדת הערר לפי חוק העתיקות, התשל"ח 1978 ב-2023 שיש להשיב את המחזור לבעליו בשווייץ.[5]
תיאור כתב היד[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחזור 521 דפי קלף בגודל 50 ס"מ על 37 ס"מ כל אחד. משקלו של הספר מעל 26 ק"ג.
על פי הקולופון שבסוף המחזור, מלאכת הכתיבה הסתיימה בחודש אלול שנת 1331 והמזמין היה אדם בשם יהושע בר יצחק.
שם הסופר אינו מוזכר בקולופון. על בסיס האקרוסטיכון "מתניה" או "מתן בן מנחם" שנמצא בראשי השורות של כמה פיוטים, מניחים ששם הסופר שהעתיק את גוף המחזור היה מתניה. בשולי הדפים נוספו פירושים רבים בכתב בלתי מרובע ונראה שהם לא נכתבו בידי אותו סופר. על סמך העיטור "יעקב", שנמצא באחד הפירושים, משערים שזה היה שמו של מעתיק הפירושים.[6]
בנוסף למחזור פיוטי המועדים הקלאסי נכלל במחזור אוסף עשיר מאוד של פיוטי שבת, משבת בראשית עד שבת שובה, ומספר רב של סליחות לארבע תפילות יום הכיפורים וּלתעניות הציבור, לחודש אלול ועשרת ימי תשובה. בסך הכול הועתקו כאן כ-800 פיוטים וכנראה יש לנו כאן מן האוספים הגדולים ביותר, ואולי הגדול ביותר, של פיוטים שנתקבצו בספר אחד בכל תולדות הכתיבה הליטורגית היהודית בימי הביניים .[7]
המחזור נכתב בכתב יד אשכנזי מרובע בארבעה גדלים. התפילות, המגילות וההפטרות כתובות בכתב מרובע גדול מנוקד. ציון פרשת היום נכתב בכתב מרובע קטן יותר ולא מנוקד. הפירושים כתובים בכתב קטן מאוד דמוי כתב יד.
הפירושים הכתובים בשולי הדפים ליד מרבית התפילות אינם יצירתו של מחבר יחיד, אלא לקט מפירושיהם של מחברים שונים, שנכתבו לאורך תקופה של כ-200 שנה, כאשר העתיקים ביותר מראשית פרשנות הפיוט במאה ה-11 והמאוחרים ביותר מן המחצית הראשונה של המאה ה-13. לא ידוע אם המעתיק הוא גם המלקט.
טקסט הפירושים בשולי הדפים יוצר צורות גאומטריות שונות כגון מעגל, לכסנית, משולש, ומלבן. חלקם מודגשים בדיו אדום.[8]
בכתב היד, 21 לוחות המעטרים את המילה הראשונה של התפילה, בעיקר בחלק הראשון של המחזור. לוחות אלה ממוסגרים וצורתם צורת מרובע מוארך. המילה מצופה בעלה זהב על רקע רשת ריבועים או עיגולים קטנים בצבעים כחול, כתום, ורוד, ירוק או מגנטה. על המסגרות מופיעים עלים, בעלי חיים כגון דוב, אריה, צבי, גמל וגם ציפורים.
במקומות בהם אין לוחות, המילה הראשונה מוגדלת ונכתבה בדיו שחור עם עיטורים אדומים או בדיו אדום עם עיטורים שחורים.
סגנון הלוחות דומה מאוד לסגנון שהיה נהוג באזור עמק הריין העילי, במחצית הראשונה של המאה ה-14.
חשיבות כתב היד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב-יד זה משקף את ההישגים התרבותיים והאינטלקטואליים של יהדות גרמניה במאה ה-14 וממחיש את היצירתיות הטכנולוגית הקשורה למלאכת יצירת ספרים, אומנות הכתיבה והעיצוב, אמנות העיטור והאיור. הוא דוגמה ומופת ליצירה הרוחנית והפרשנית של יהדות זו. זהו אחד מכתבי היד העבריים המיוחדים ביותר שנוצרו בימי הביניים בכל תפוצות ישראל.[9]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מחזור נירנברג, באתר הספרייה הלאומית
- ^ יונה פרנקל, פלאי מחזור נירנברג
- ^ מרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה, באתר מרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה, 2018-12-09
- ^ מחזור נירנברג | שלמה זלמן שוקן 1877–1959
- ^ ועדת ערר לפי חוק העתיקות, התשל"ח1978- עררים 3-4/2021
- ^ מפעל הפאליאוגרפיה העברית
- ^ צימליך, ברנהרד, מחזור נירנברג. ברלין, 1886
- ^ Sotheby's Tel Aviv, תיאור המחזור
- ^ מחזור נירנברג, באתר www.nli.org.il