מושל לואיזיאנה
 | |
.jpg) | |
| איוש נוכחי | ג'ון בל אדוארדס |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 11 בינואר 2016 |
| דרכי מינוי | בחירה ישירה |
| תחום שיפוט |
 לואיזיאנה |
| מעון |
מעון מושל לואיזיאנה  |
| מושב המשרה | באטון רוז' |
| משך כהונה קצוב | 4 שנים, מוגבל לשתי כהונות רצופות |
| ייסוד המשרה | 30 באפריל 2012 |
| איוש ראשון | ויליאם קלייבורן |
  | |
מושל לואיזיאנה (באנגלית: Governor of Louisiana, בצרפתית: Gouverneur de la Louisiane) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת לואיזיאנה שבארצות הברית. המושל ממונה על אכיפת חוקי המדינה.
55 גברים ואישה אחת כיהנו כמושלי לואיזיאנה ב-63 תקופות כהונה נפרדות. מושל לואיזיאנה הנוכחי הוא הדמוקרט ג'ון בל אדוארדס, שהושבע לכהונתו ב-11 בינואר 2016.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואיזיאנה הצרפתית נרכשה מידי צרפת ב-1803.[1] ב-1 באוקטובר 1804 הוקמה טריטוריית אורלינס על בסיס החלק הדרומי של השטח שנרכש, ושאר השטח הפך למחוז לואיזיאנה, שהיה כפוף לשיפוטה של טריטוריית אינדיאנה. מחוז לואיזיאנה הפך בהמשך לטריטוריית לואיזיאנה, אך לאחר שטריטוריית אורלינס הפכה למדינת לואיזיאנה, שונה שמה של טריטוריית לואיזיאנה לטריטוריית מיזורי. בשנות קיומה של טריטוריית אורלינס, כיהן כמושל שלה ויליאם קלייבורן, שמונה לתפקידו על ידי נשיא ארצות הברית. עם כינונה של לואיזיאנה כמדינה בארצות הברית, נבחר קלייבורן כמושלה הראשון.
ב-30 באפריל 1812 התקבלה לואיזיאנה כמדינה בארצות הברית. ב-26 בינואר 1861 היא פרשה מן האיחוד.[2] ב-8 בפברואר אותה שנה היא הייתה לאחת מהמדינות המייסדות של קונפדרציית המדינות של אמריקה.[3] עם זאת, בשל העובדה שחלקים משמעותיים של שטח המדינה נותרו בשליטת האיחוד במשך כל המלחמה, כיהנו במקביל מושלים מטעם הקונפדרציה ומטעם האיחוד. לאחר תום מלחמת האזרחים האמריקאית, הייתה לואיזיאנה במהלך תקופת השיקום חלק מהמחוז הצבאי החמישי, שבידיו הייתה השליטה על סמכויות המושל.[4] ב-9 ביולי 1868 התקבלה לואיזיאנה מחדש כמדינה באיחוד.
מועד כהונת המושל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקת לואיזיאנה הראשונה, שכוננה ב-1812 יצרה את משרת המושל, וכהונתו נקבעה לארבע שנים.[5] מועד תחילת כהונת המושל נקבע ליום שני הרביעי שלאחר מועד הבחירות.[6] ב-1845 הוזז מועד תחילת כהונת המושל ליום שני הרביעי של חודש ינואר שלאחר הבחירות.[7] ב-1864 שונה מועד תחילת כהונת המושל ליום שני השני של חודש ינואר שלאחר הבחירות.[8] ב-1879 שונה מועד זה ליום שני הראשון לאחר הכרזת בית המחוקקים של המדינה על תוצאות הבחירות. חוקת 1921 שינתה את מועד השבעת המושל ליום שלישי השני בחודש מאי. בחוקת 1974 נקבע, שהחל מ-1980 יושבע המושל ביום שני השני של חודש מרץ שלאחר הבחירות. מועד זה תוקן ב-1987, בתוקף מ-1992, ליום שני הראשון בחודש ינואר.[9]
משך הכהונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלכתחילה לא יכול המושלים להתמודד בבחירות לכהונה נוספת.[10] בחוקת 1864 לא נקבעה מגבלת כהונה. ב-1868 חודשה מגבלת הכהונה.[11] ב-1879 הוסרה מגבלת הכהונה, וחודשה שוב ב-1898.[12] התיקון לחוקה שהתקבל ב-1966 מאפשר למושל לואיזיאנה לכהן בשתי תקופות כהונה רצופות, וכדי לכהן בכהונה נוספות עליו להמתין תקופת צינון של כהונה אחת.[9] שלושה מושלים כיהנו בשתי תקופת כהונה בלתי רצופות כל אחד, ושני מושלים כיהנו בשלוש תקופות כהונה רצופות כל אחד.
התפנות המשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלכתחילה, בכל מקרה של התפנות משרת המושל, שימש נשיא הסנאט של לואיזיאנה כמושל בפועל.[13] בחוקת 1845 נוצר משרת סגן המושל, שנבחר באותו מועד ובאותו אופן כמו המושל.[14] נקבע שהמושל ישמש כמושל בפועל בכל מקרה של התפנות משרת המושל.[15] חוקת 1913 קבעה שבמקרה של התפנות משרת המושל, מושבע סגן המושל כמושל הבא לכל דבר ועניין.[16] המושל וסגנו לא נבחרים באותו פתק הצבעה.
רשימת מושלי לואיזיאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
.png)
.png)
.png)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סגן המושל הוא ממפלגתו של המושל, אלא אם כן צוין אחרת.
- ^ קלייבורן היה מושל טריטוריית אורלינס, שקדמה ללואיזיאנה, החל מרכישת לואיזיאנה ב-1803 ועד לקבלתה של לואיזיאנה ב-1812 כמדינה בארצות הברית, ונבחר כמושל הראשון של המדינה. לואיזיאנה הייתה למדינה ב-30 באפריל 1812, אך קלייבורן הושבע כמושל המדינה ב-30 ביולי.
- ^ התפטר כדי לכהן כשופט בבתי המשפט הפדרליים המחוזיים של מזרח ומערב לואיזיאנה.
- ^ בחוקת 1845 בוצעו שינויים במועדי הבחירות, ולפיכך קוצרה תקופת כהונה זו לשלוש שנים.
- ^ בחוקת 1852 בוצעו שינויים במועדי הבחירות, ולפיכך קוצרה תקופת כהונה זו לשלוש שנים.
- ^ 1 2 3 4 5 ב-25 באפריל 1862 נכבשו ניו אורלינס והאזור סביבה על ידי האיחוד. השליטה בשטח הייתה מספקת כדי שהוא ישוב להיות במסגרת ארצות הברית כמדינה הלגיטימית של לואיזיאנה, וייבחר נציגים לבית הנבחרים של ארצות הברית. שני מושלים כיהנו במקביל בשטח של לואיזיאנה שבשליטת האיחוד ובזה שבשליטת הקונפדרציה, ושניהם נחשבים כלגיטימיים ונכללו ברשימות המושלים הרשמיות. הפיצול הסתיים כאשר המושל מטעם הקונפדרציה נמלט עקב תפישת השליטה על כל שטח המדינה על ידי האיחוד.
- ^ נמלט למקסיקו כדי להימנע מנפילה בשבי בתום מלחמת האזרחים.
- ^ התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית שאליו נבחר, אף על פי שבסופו של דבר לא הושבע, שכן נציגי מדינות הקונפדרציה לא הורשו עדיין לאייש את תפקידיהם בקונגרס.
- ^ הודח בשל אי קיום חוקי תקופת השיקום כראוי.
- ^ 1 2 בנג'מין פלנדרס התפטר בשל מחלוקת עם הגנרל וינפילד סקוט הנקוק על מינויים שביצע. במקמו מונה ג'ושוע בייקר.
- ^ ועדת הבחירות המדינתית הכריזה על מקאנרי כמנצח בבחירות. עם זאת, ועדת בחירות מתחרה הכריזה על קלוג כמנצח ובית המחוקקים של לואיזיאנה קיבל את ההכרזה הזו. הן מקאנרי והן קלוג הכריזו על ניצחונם והקימו ממשלות. העימות הסלים לקרב ליברלטי פלייס ולטבח בקולפקס. ב-22 במאי 1873 הוציא הנשיא יוליסס ס. גרנט הכרזה להכרה בקלוג כמנצח וכמושל הלגיטימי.
- ^ בדומה לבחירות 1872, היו גם בחירות אלו שנויות במחלוקת. הן פקארד והן ניקולאס הכריזו על ניצחונותיהם והקימו ממשלות, עד אשר הנשיא רתרפורד הייז הכיר בניקולאס כמושל במסגרת פשרת 1877.
- ^ בחוקת 1879 בוצעו שינויים במועדי הבחירות, ולפיכך קוצרה תקופת כהונה זו לשלוש שנים.
- ^ 1 2 3 לונג נבחר לסנאט של ארצות הברית לתקופת כהונה שהחלה ב-4 במרץ 1931. עם זאת, הוא לא אייש את מושבו בסנאט עד 25 בינואר 1932. הסיבה לכך הייתה בין השאר כדי למנוע מסגן המושל פול סיר מלהחליפו כמושל. כאשר החל מושב הסנאט, נשא סיר שבועה כמושל וטען שהוא מחזיק במשרה. לונג מצידו טען לחוסר הלגיטימיות לשבועתו זו של סיר ואמר שבנשיאת השבועה התפטר סיר למעשה מתפקידו כסגן המושל. זה סלל את הדרך לאלווין אולין קינג, הנשיא הזמני של הסנאט של לואיזיאנה, להיות סגן המושל החדש, ובסופו של דבר לרשת את לונג. סיר המשיך לטעון לסירוגין להיותו המושל במהלך החודשים הבאים, אך בסופו של דבר לא הוכר ככזה.
- ^ התפטר עקב שערוריית הונאת דואר.
- ^ ב-1991 עבר למפלגה הרפובליקנית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Van Zandt, Franklin K. (1976). Boundaries of the United States and the Several States: With Miscellaneous Geographic Information Concerning Areas, Altitudes, and Geographic Centers. Washington, D.C.: U.S. Government Printing Office. pp. 23–26.
- ^ "Secession Ordinances of 13 Confederate States". University of Houston. Archived from the original on September 5, 2015.
- ^ Constitution for the Provisional Government of the Confederate States of America Archived August 20, 2016, at the Wayback Machine
- ^ Bradley, Mark L. (2015). The Army and Reconstruction, 1865-1877 (PDF). United States Army Center of Military History. p. 31.
- ^ פרק 3, חלק 2 לחוקת לואיזיאנה מ-1812
- ^ פרק 3, חלק 5 לחוקת לואיזיאנה מ-1812
- ^ סעיף 40 לחוקת לואיזיאנה מ-1845
- ^ סעיף 45 לחוקת לואיזיאנה מ-1864
- ^ 1 2 פרק 4, חלק 3 לחוקת לואיזיאנה
- ^ פרק 3, חלק 3 לחוקת לואיזיאנה מ-1812
- ^ סעיף 50 לחוקת לואיזיאנה מ-1868
- ^ סעיף 63 לחוקת לואיזיאנה מ-1898
- ^ פרק 3, חלק 17 לחוקת לואיזיאנה מ-1812
- ^ סעיף 38 לחוקת לואיזיאנה מ-1845
- ^ סעיף 43 לחוקת לואיזיאנה מ-1845
- ^ סעיף 66 לחוקת לואיזיאנה מ-1913
מושלי מדינות ארצות הברית 
| ||
|---|---|---|
| מושלי מדינות ארצות הברית | אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • וושינגטון • ויומינג • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • רוד איילנד | |
| ראו גם | נשיא ארצות הברית • זכויות המדינות בארצות הברית | |