מוריס קאהן
 | |
| קאהן, 2017 | |
| לידה |
5 במרץ 1930 (בן 94) באנוני, דרום אפריקה  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| פעילות בולטת | יושב ראש SpaceIL |
| ידוע בשל | ממייסדי דפי זהב ואמדוקס |
| פרסים והוקרה |
פרס בוני ציון |
|
aurum | |
  | |
מוריס קאהן (נולד ב-5 במרץ 1930 בבאנוני, דרום אפריקה) הוא איש עסקים ישראלי ונדבן, ממייסדי דפי זהב ואמדוקס. בשנת 2011 דורג קאהן במקום השמיני ברשימת עשירי ישראל של העיתון דה מרקר, עם הון בשווי של כ-1.6 מיליארד דולר.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאהן נולד בעיר באנוני שבדרום אפריקה למשפחה יהודית של מהגרים מהאימפריה הרוסית. למשפחה היו חנות אופניים וחנות תכשיטים. קאהן היה פעיל בתנועת נוער ציונית ועלה לישראל בשנת 1956 עם אשתו ז'קלין ושני בניו, ביניהם בנג'מין קאהן. בישראל למד ראיית חשבון.
בתחילת דרכו בישראל עסק בענף החקלאות והקים מספר מיזמי תעשייה. ניסה להקים ללא הצלחה יתרה מפעל לכפפות עור. אחר כך ניסה לפתח פטנט נגד גנבת מכוניות וגידול בקר בעמק החולה שלא עלו יפה, וגם מיזם לייצור אופניים שניהל נכשל.
בשנת 1967 ניגש למכרז משרד התקשורת להפקת מדריכי טלפון מסווגים, ושנה אחר כך, החל לפרסם מדריכי טלפון מסווגים, להם קרא "דפי זהב". ב-1980 חבר לבועז דותן, שהקים את יחידת המחשב בדואר ישראל. דותן יחד עם אבינועם נאור החלו במחשוב תהליכי המדריכים המסווגים של דפי זהב. ב-1982 הקימו קאהן, דותן ונאור את חברת עורק אינפורמיישן שהייתה חברה שמכרה תוכנות מחשב לפיתוח והפקה של מדריכי זהב בעולם והייתה הבסיס לחברת אמדוקס, ש-50% ממנה נרכשו על ידי סאות'ווסטרן בל ב-1985. מאוחר יותר החלה אמדוקס בפיתוח תוכנות לגבייה ולניהול השירות עבור חברות טלפון. את עסקיו ניהל קאהן תחת קבוצת עורק שהייתה הבעלים של 50% הנותרים מאמדוקס עד הנפקתה של אמדוקס ב-1998.
קאהן, אשר ידוע כחובב הים, הקים את חברת "Coral World" (אנ'), חברה בינלאומית אשר מחזיקה ומנהלת מצפים תת-ימיים ברחבי העולם. בשנת 1975 חנך קאהן את המצפה הימי הראשון באילת. חברת המצפה התת-ימי (Coral World International) הוקמה בשנת 1974 על ידי מוריס קאהן ובבעלותה כיום מצפים תת-ימיים באילת, בפרת', אוסטרליה, מאווי (הוואי) ופלמה דה מיורקה.
מוריס קאהן תמך בהקמת "תחנת המחקר מוריס קאהן לחקר הים מבית הספר למדעי הים" באוניברסיטת חיפה. התחנה ממוקמת בקיבוץ שדות ים. התחנה הוקמה במטרה לספק מידע והבנה של המערכת האקולוגית הימית באזור הישראלי שבים התיכון.[2]
במהלך שנת 2019 עסק צוות חוקרים של התחנה בניטור תנועתם של כרישים שנצפו באזורי החוף של ישראל בסביבת חדרה, אשקלון ואשדוד.[3]
קאהן השקיע במגוון חברות במרוצת השנים, בהן חברת הכבלים ערוצי זהב, חברת התקשורת הבינלאומית קווי זהב, נטוויז'ן, מקסימדיה, אלפא קארד (שנמכרה לבנק לאומי), מד-1, נטקום, AIG ישראל, אייפסטר ואחרות. עם האחים שמואל וצבי מיתר הקים את חברת Aurum.
בשנת 1998, כאשר הונפקה אמדוקס בבורסה בארצות הברית, מימש קאהן את מניותיו בכמיליארד דולר. בשנת 2004 מכר לקרן מרקסטון את החזקותיו בחברת דפי זהב תמורת כחצי מיליארד שקל.
קאהן הוא המייסד של ארגון LEAD לפיתוח וקידום מנהיגות צעירה בישראל. הוא תורם בולט לעמותת צלול, אשר הוקמה על ידי בנו, בנג'מין קאהן. בשנת 2008 הוענק לו פרס הגלובוס הירוק לתרומה לאיכות הסביבה בישראל.[4] בנו השני, דייוויד, הוא ד"ר לפסיכולוגיה.
בשנת 2010 ניצב קאהן במקום ה-937 ברשימת עשירי תבל של ירחון פורבס, עם הון מוערך של כמיליארד דולר. מתגורר בבית ינאי. ב-2016 דורג במקום ה-30 ברשימת עשירי ישראל עם הון שהוערך על ידי פורבס ב-5 מיליארד ש"ח.
החל מ-2012 תרם קאהן כ-40 מיליון ש"ח לעמותת SpaceIL לטובת פרויקט הגשושית הישראלית לירח בראשית, מתוך עלות כוללת של כ-100 מיליון ש"ח. החל מ-2016 הוא אף שימש כיושב ראש העמותה וב-2017 הפך לנשיא העמותה.[5] בשנת 2019, לאחר שהגשושית התרסקה על הירח, הכריז קאהן על תחילת הפרויקט "בראשית 2", שמטרתו להשלים את משימתה של הגשושית.[6]
הודות תרומתו הוקם מכון קאהן-סגול-מכבי.
ביוני 2017 הוענק לו תואר עמית כבוד של המרכז הבינתחומי הרצליה על פעילותו למען החברה הישראלית, על תרומתו לפיתוחה של מדינת ישראל למעצמה מובילה בתחומי ההייטק ועל תרומתו המתמשכת בתחומי החינוך, איכות הסביבה והרפואה.[7]
בשנת 2018 הוענק לו פרס בוני ציון על מפעל חיים,[8] ואות התעשיין בבית הנשיא.[9]
בשנת 2019 נבחר, יחד עם כפיר דמרי, להשיא משואה ביום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל, כאות הערכה על תרומתו למיזם "בראשית".[10] בעת השאת המשואה חרג מפרוטוקול הטקס באופן ששעשע רבים, ובין השאר התחייב לממן משמעותית את פרויקט "בראשית 2" שפיתוחו יסתיים לדבריו תוך כשנתיים מההכרזה.[11]
בשנת 2021 תרם, יחד עם פטריק דרהי ומרטין מושל, 70 מיליון דולר לפיתוח משימת "בראשית 2" לירח, ומונה ליו"ר דירקטוריון SpaceIL.[12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוריס קאהן
מוריס קאהן, ברשת החברתית פייסבוק
מוריס קאהן, סרטונים בערוץ היוטיוב- גיא גרימלנד, ענת ג'ורג'י, מוריס קאהן: "מה שאנשי העסקים עשו עם ועדת ששינסקי זה גועל נפש", באתר TheMarker, 29 באפריל 2011
- דיאנה בחור ניר, "אני לא בעניין של לתופף בתוף ולומר שהעשירים ישלמו יותר", באתר כלכליסט, 22 באוגוסט 2013
רענן שקד, חם על הירח, באתר "ידיעות אחרונות", 2 בינואר 2019- רוני קרצנר, עד גיל 90 תגיע לירח: מוריס קאהן לא מפסיק לחלום, באתר "פורבס ישראל", 28 במרץ 2019
- מאור זגורי, ממנטו מוריס, באתר "ידיעות אחרונות", 24 ביולי 2020
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נתן ליפסון, עשירי ישראל הגדילו את הונם ב-9 מיליארד דולר בשנה, באתר TheMarker, 6 ביוני 2011
- ^ תחנת מוריס קאהן לחקר הים – בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני
- ^ "חמסה" בים: חוקרים תייגו כרישה עפרורית בחדרה, באתר ynet, 28 בנובמבר 2019
- ^ בילי פרנקל, פרסי הגלובוס הירוק לשנת 2008, באתר nrg, 5 ביוני 2008
- ^ רפאלה גויכמן, פרויקט החללית הישראלית מתרסק רגע לפני שיגור, באתר מאקו, 22 בנובמבר 2017
- ^ אחרי ההתרסקות על הירח: מוריס קאהן הכריז על פרויקט בראשית 2, באתר ynet, 13 באפריל 2019
- ^ מוריס קאהן, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
- ^ עדו בן פורת, הוכרזו הזוכים בפרס "בוני-ציון", באתר ערוץ 7, 2 במאי 2018 אוחזר 8 במאי 2018
- ^ "החוצפה הישראלית המבורכת", באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2018
- ^ מייסדי מיזם "בראשית" ידליקו משואה ביום העצמאות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 באפריל 2019
- ^ בניגוד לכללים: זה מה שמוריס קאהן עשה בטקס המשואות, באתר "סרוגים", 7 במאי 2019
- ^ 70 מיליון גויסו ל"בראשית 2": "תנחית חללית גם בצד הרחוק של הירח", באתר ynet, 11 ביולי 2021