מוזפר א-דין שאה קאג'אר
 | |||||
| לידה |
23 במרץ 1853 תבריז, המדינה הנשגבת של פרס | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 1907 (בגיל 53) טהראן, המדינה הנשגבת של פרס | ||||
| מדינה |
המדינה הנשגבת של פרס  | ||||
| מקום קבורה | מקדש האימאם חוסיין | ||||
| דת | אסלאם שיעי | ||||
| השושלת הקאג'ארית | |||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
מוזפר א-דין שאה קאג'אר (בפרסית: مظفرالدین شاه قاجار; 23 במרץ 1853 – 3 בינואר 1907) היה השאה החמישי של פרס (איראן) מתוך השושלת הקאג'ארית, מאז הרצחו של אביו נאסר א-דין שאה בשנת 1896 ועד למותו שלו בשנת 1907.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לשלטון אביו נאסר, מוזפר הוכרז בצעירותו כיורש העצר וכאשר הגיע לבגרות הפך למושל של הפרובינציות הצפוניות (אזרבייג'ן האיראנית). יחסיו הרעועים עם אביו הביאו להרחקתו ממעשיות השלטון ומחצר המלוכה וכאשר עלה לכוח לאחר רצח אביו בשנת 1896 לא ידע כיצד לנהל את המדינה.
עקב משבר כלכלי קשה בפרס, המדינה הפכה למחויבת לשתי האימפריות הבריטית והרוסית, שתיהן למעשה רצו לכבוש אותה כנהוג בעידן הקולוניאליזם. למען סגירת החובות מופזר נתן לבריטים זכויות מרביות על כל מרכזי הנפט של פרס אשר התגלו בשנת 1901. בשנת 1906 השאה פעל להעביר חוקה חדשה ומודרנית. לאחר כ-40 יום מאז הקמת החוקה החדשה הוא נפטר מהתקף לב. בנו, מוחמד עלי עלה לשלטון ופירק את החוקה, מה שהביא להדחתו לאחר כשנתיים בלבד בשלטון ולהחלשות פרס בשליטתה העצמית אל מול הכוחות הקולוניאלים שרצו כאמור לכבוש אותה.
כיום מופזר זכור כרפורמיסט בעל כוונות לקרב את פרס אל המערב אך חסר היכולת להגשים את הרפורמות הללו, מה שכמעט עלה לפרס בעצמאותה. השאה נודע גם באהבתו אל הקולנוע אשר החל להיבנות באירופה ובאמריקה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוזפר א-דין שאה קאג'אר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)