מדד הגיוון התעסוקתי
מדד הגיוון התעסוקתי (או: מדד הגיוון הישראלי) הוא מדד אשר מספק תמונת מצב של שילוב עובדים מקבוצות מגוונות במשק הישראלי.
המדד מודד את מידת הייצוג ושוויוניות השכר של חמש קבוצות באוכלוסייה הישראלית (נשים, חרדים, יוצאי אתיופיה, ערבים ועובדים מגיל 45 ומעלה), בענפים מרכזיים בשוק התעסוקה בישראל. נכון להיום מועסקים בענפים אלה כחצי מהעובדים השכירים במדינת ישראל.
המדד הוא פרי שיתוף פעולה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. המהדורה השישית של המדד פורסמה במאי 2022.
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהדורה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2016 פורסמה המהדורה הראשונה של מדד הגיוון התעסוקתי. במהדורה זו נבדקו ממוצע מידת הייצוג ושוויוניות השכר של חמשת הקבוצות באוכלוסייה הישראלית בעשרים ענפים מרכזיים בשוק התעסוקה. המדד הצביע כי הגיוון התעסוקתי הוא סלקטיבי גם בתוך הענפים, כך שרמת הייצוג ושוויוניות השכר של חמש הקבוצות בתוך הענפים שונה משמעותית. כך לנשים יש ייצוג גבוה יחסית בכל הענפים, אך הן סובלות מפערי שכר בדומה לקבוצות האחרות. ערבים ויוצאי אתיופיה מיוצגים ייצוג יתר בתעסוקה המשלמת שכר נמוך. חרדים מיוצגים בשיעורים גבוהים בענפים המשלמים שכר גבוה. בני 45 ומעלה מיוצגים ייצוג נמוך במספר ענפי תעשייה אך לרוב שכרם גבוה יותר מאשר שכרם של עובדים צעירים יותר.[1]
המהדורה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2017 פורסמה המהדורה השנייה של מדד הגיוון. במהדורה זו בוצעו מספר חידושים. החידוש העיקרי של מהדורה זו היה כי החל מהמהדורה זו ואילך בכל קבוצה נבדקו בנפרד עובדים עם השכלה אקדמית ועובדים ללא השכלה אקדמית. הנתונים הצביעו כי ממוצע פערי שכר גבוהים יותר אצל עובדים השייכים לאחת מחמשת הקבוצות עם השכלה אקדמית מאשר אצל עובדים השייכים לאחת הקבוצות בלי השכלה אקדמית. כך שהשכלה אקדמית אמנם מנבאת בדרך כלל עלייה בשכר, אך היא לא בהכרח מנבאת צמצום אי שוויון בשכר. הנתונים הצביעו גם כי אקדמאים מקרב הערבים והחרדים הם בעלי ייצוג נמוך במיוחד ברוב הענפים. חידוש נוסף של מהדורה זו היה בבחינת מידת הייצוג ושוויוניות השכר של חמשת הקבוצות בקרב הסגל הבכיר במוסדות להשכלה גבוה. הנתונים הצביעו כי בתקופה זו לא היו כלל יוצאי אתיופיה בקרב סגל האקדמי הבכיר במוסדות להשכלה גבוה, אחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר ירד ככל שהדרגה הייתה גבוה יותר, אחוז הערבים בקרב הסגל האקדמי הבכיר היה נמוך וכי פערי השכר בין קבוצת הרוב לקבוצות מיעוט היו גבוהים יותר במכללות מאשר באוניברסיטאות.[2]
המהדורה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2019 פורסמה המהדורה השלישית של מדד הגיוון. החל ממהדורה זו ואילך נבדקת מידת הייצוג והשכר של חמשת קבוצות בחלוקה מגדרית, גברים ונשים בנפרד. חידוש נוסף של המהדורה השלישית הוא הוספת ענפי הביטוח וקרנות הפנסיה וכן בדיקת מידת הייצוג ושוויוניות השכר של נשים וקבוצות מיעוט עם תואר אקדמי בחמישה מקצועות יוקרתיים במשק הישראלי: עסקים וניהול, כלכלה, מדעי המחשב, הנדסה ומשפטים. מהדורה זו העלתה ממצאים ייחודיים וביניהם כי השתלבות הנשים הערביות בעלות תואר אקדמי בתעסוקה היא הנמוכה ביותר מבין כל הקבוצות וממוצע שכרן הוא הנמוך ביותר.[3]
המהדורה הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 2020 פורסמה המהדורה הרביעית של מדד הגיוון. החל מהמהדורה זו נבחנת מידת הייצוג ושוויוניות השכר ברשויות מקומיות (עם כ-170,000 עובדים) והממשלה המרכזית (הכוללת משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, בתי חולים גריאטריים ופסיכיאטריים ומשרד החינוך כולל מורים - ביחד מועסקים בה כ-250,000 עובדים). הנתונים הצביעו כי בהשוואה לענפי המגזר הפרטי, במגזר הציבורי קיים ייצוג שוויוני או ייצוג יתר של עובדים מקבוצות מיעוט, למעט של גברים חרדים וערבים ללא השכלה אקדמית. מבחינת שוויוניות השכר, המגזר הציבורי הוא בין השוויוניים ביותר עבור גברים מקבוצת מיעוט אך לא עבור נשים מקבוצות אלה.[4]
המהדורה החמישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2021 פורסמה המהדורה החמישית של מדד הגיוון. במהדורה זו יוחד פרק לבחינת ענפי הכלכלה במגזר הפרטי במהלך משבר הקורונה. הממצאים הצביעו על כמה דפוסי אי שוויון במהלך המשבר, כך שבסגר הראשון (מרץ 2020) נשים ועובדים ערבים וחרדים היו הראשונים לצאת לחופשה ללא תשלום. בשני הסגרים (מרץ וספטמבר 2020), נשים היו בייצוג יתר בחופשה ללא תשלום באופן כללי ובמיוחד בענפים שבהם רוב גברי. גברים מעל גיל 45 ונשים מתחת לגיל 29 היו בסיכון יתר לצאת לחופשה ללא תשלום. ערבים וחרדים היו בייצוג יתר בחופשה ללא תשלום בתקופה שבין שני הסגרים. בענפים שבהם בשנים האחרונות נכנסו עובדים מקבוצת גיוון כחלק ממדיניות גיוון, הם היו הראשונים לצאת לחופשה ללא תשלום.[5]
המהדורה השישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2022 פורסמה המהדורה השישית. החידוש העיקרי של מהדורה זו היה בהשוואה רב שנתית. הנתונים הצביעו על קיפאון בייצוג ושוויוניות השכר של קבוצות מיעוט וכי בשנים 2015–2020 לא חלו שינויים משמעותיים בייצוגם ובשוויוניות השכר של קבוצות מיעוט. חידוש נוסף של מדד זו הוא כי בעת פרסומו הושק גם מחולל מקוון אשר מאפשר בחינת מידת הייצוג והשכר של קבוצות מיעוט בצורה מקוונת.[6]
מדד הגיוון בפרספקטיבה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון העבודה הבינלאומי בפנייתו למדינת ישראל ביקש שמדינת ישראל תמשיך לפתח את מדד הגיוון מתוך מטרה לצמצם פערים בייצוג ושוויוניות השכר של נשים ושל גברים ונשים מקבוצות מיעוט.[7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדד הגיוון באתר אוניברסיטת תל אביב
- מדד הגיוון באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- Diversity Index Shows Arab Women Face Larger Employment Gaps... | IATask Force, www.iataskforce.org
- לדעת הכל על מדד הגיוון, באתר פורטל זכויות העובדים
- שדולת הנשים בתגובה למדד הגיוון: "מקבלי ההחלטות בישראל חייבים להסתכל בעיניים למציאות הקשה של נשים מקבוצות מיעוט בשוק העבודה", באתר שדולת הנשים בישראל, 18 בפברואר 2019
- הלל גרשוני, ביקורת על מדד הגיוון, באתר מידה
- מעין מנלה, מיעוט בהייטק: מתכנתות מרוויחות 76% מגברים, באתר כלכליסט, 18 בפברואר 2019
- יובל בגנו, פערי השכר לרעת הנשים גדלים, ייצוג החרדים והערבים במשק מתרחב, באתר מעריב אונליין, 26 ביוני 2022
- העדה שמרוויחה פחות: מי סובלים מאפליה בשכר?, באתר אייס, 26 ביוני 2022
- כיכר השבת, דוח: חרדים מרוויחים יותר ממיעוטים אחרים, באתר כיכר השבת, 18 בפברואר 2019
- הדר גיל-עד, מדד הגיוון: חרדים משתלבים יותר במשרות בשכר גבוה – אבל מרוויחים פחות, באתר ynet, 26 ביוני 2022