מגדל סן ז'אק
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מגדל, bell chamber  |
| כתובת |
פריז |
| מיקום |
הרובע הרביעי של פריז |
| מדינה |
צרפת |
| בעלים |
עיריית פריז |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1523 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1523 |
| סגנון אדריכלי |
אמנות גותית |
| מידות | |
| גובה |
54 מ' |
| קואורדינטות | 48°51′28″N 2°20′56″E / 48.857763888889°N 2.3487777777778°E |
| האתר הרשמי | |
|
(למפת פריז רגילה)   מגדל סן ז'אק  | |
  | |
מגדל סן ז'אק ('מגדל סנט ג'יימס') היא אנדרטה הממוקמת ברובע הרביעי של פריז, בהצטלבות של רחוב ריבולי עם רחוב ניקולס פלאמל. האנדרטה, בגובה של 52 מטר, בנויה כמגדל גותי ססגוני, שהיה בעבר חלק מכנסיית סן-ז'אק-דה-לה-בושרי ("ג'יימס הקדוש של הקצבים") מהמאה ה-16, שנהרסה כולה ב-1797, במהלך המהפכה הצרפתית, למעט המגדל. [1] המגדל נחשב לנקודת ציון היסטורית לאומית.
בניית המגדל[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיטור העשיר של המגדל משקף את עושרם של פטרוניו, הקצבים הסיטונאיים משוק לה האל הסמוך. האחראים על הבנייה היו ז'אן דה פלין, ז'וליאן מנארט וז'אן דה רווייר. המגדל נבנה בין השנים 1509 ל־1523, [2] בתקופת שלטונו של המלך פרנסיס הראשון. עם הקדשה לסנט ג'יימס הגדול, הכנסייה [3] והמגדל המפורסם שלה קיבלו את פני עולי הרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה, שעברו, בדרכם לעיר טור, בנתיב העלייה לרגל של דרך סנטיאגו. בשנת 1998 הוכר האתר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, והוא נחשב בין האתרים והמבנים המסמנים את הכימין דה קומפוסטל, נתיבי העלייה לרגל בצרפת שמובילים לכיוון מוקד העלייה לרגל שבעיר סנטיאגו שבספרד.
שיקום האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנסייה, למעט המגדל, נהרסה ב-1793; שימור המגדל היה תנאי לחוזה שבו נקנתה הכנסייה לפי שווי חומרי הבנייה שלה. המגדל נרכש מחדש על ידי עיריית פריז ב-1836 והוכרז כאנדרטה היסטורית ב-1862. פסל של סנט ג׳יימס הותקן בראש המגדל במהלך המאה ה-19.
במהלך הקיסרות השנייה, האדריכל תאודור באלו שיקם את המגדל, מיקם אותו במרחב שטוח ותכנן סביבו פארק עירוני קטן. לצורך השיקום הסירו כמויות גדולות של אדמה כדי להבטיח לרחוב ריבולי, בו ממוקם המגדל, דרך שטוחה וחלקה. דבר שאפשר למגדל לשמור על גובהו המקורי.
פסל של בלז פסקל ממוקם בבסיס המגדל, והוא מנציח את הניסויים בלחץ אטמוספירי, אם כי יש שטוענים שהם התקיימו בכנסיית Saint-Jacques-du-Haut-Pas. בראש המגדל מותקנת מעבדה מטאורולוגית.
המגדל נתן השראה לאלכסנדר דיומא לכתיבת המחזה La tour Saint-Jacques-de-la-boucherie ב-1856.
הסופר ניקולא פלאמל, שנחשב בזמנו לאלכימאי והיה פטרון הכנסייה, נקבר מתחת לרצפתה. [4]
שיפוץ המגדל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המגדל היה מוקף בפיגומים וכוסה ביריעות במשך מספר שנים בזמן שחוקרים בדקו את מצב האבן. ממצאים אחרונים מראים שרוב האבן והעיטור שלה מקורם בתקופת בניית המגדל המאוחרים-מימי הביניים, והם לא נוספו על ידי המשחזרים מהמאה ה-19. בנוסף, הבדיקה הצביעה גם על היסדקות משמעותית במבנה. שלושת הרבעים העליונים של היריעות הוסרו במרץ 2008, וחשפו חלק עליון משופץ של המגדל. מאוקטובר 2008 עד פברואר 2009 הפיגומים והיריעות הוסרו לחלוטין והגינון של הפארק שמסביב שוקם. לבסוף, ב-18 באפריל 2009, הפארק נפתח מחדש לציבור. [5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Tupigny, Jacques Pierre Meurgey, baron de (1926). Histoire de la paroisse Saint-Jacques-de-la-Boucherie. Paris: H. Champion.
- ^ Villain, Etienne F. (1758). Essai d'une histoire de la paroisse de St. Jacques de la Boucherie: ou l'on traité de l'Origine de cette Eglise, de ses Antiquités. Paris: Prault. p. 69.
- ^ The Historia Caroli Magni, a legendarium concerning Charlemagne, pseudepigraphically ascribed to Charlemagne's contemporary Turpin, Archbishop of Reims, affirms that the church had been founded by Charlemagne.
- ^ Briois, Clément Jules (1864). La Tour Saint-Jacques de Paris, Volume 1. Paris: Debuisson & Cie. p. xi.
- ^ Jean-François Lagneau, "La restauration de la tour Saint-Jacques", Monumental (Les Éditions du patrimoine, no semestriel 2), 2008