מאיר לייפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר לייפר
לידה 1881
ה'תרמ"א
בוכניה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באפריל 1941 (בגיל 60 בערך)
י"ב בניסן ה'תש"א
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 9 באפריל 1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב ישכר בער לייפר (סאטמר) עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר מקליבלנד ה־ראשון
?–תש"א
חתנו רבי אשר מרדכי רוזנבוים ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מאיר לייפר (1881, אדר תרמ"א - 9 באפריל 1941, י"ב בניסן תש"א) היה אדמו"ר משושלת נדבורנה בקליבלנד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באדר תרמ"א (1881) בהונגריה, לרבי ישכר בער מסאטמר ולטויבא רחל ונקרא על שם דודו רבי מאיר מפרמישלאן. כשהיה בן שנה נפטרה אמו, ואביו נישא בזיווג שני לאחייניתה, דבורה, שהייתה צעירה לימים ולא יכלה לגדל אותו ומשום כך נמסר לתקופה לאומנה אצל ידידי המשפחה.

נישא לאסתר רייזל, בת רבי יצחק מאלעסק - סטניסלאב (נכדו של רבי שלום מבעלזא), ולאחר נישואיו גר בבוטשאטש, גליציה. לאחר מכן עבר להאלמין (הסמוכה לסאטמר, מקום מגורי אביו), בהמשך עבר לקיווישאד.

במלחמת העולם הראשונה עבר לבודפשט, שם פתח בית תמחוי למאות הפליטים היהודים ששהו בעיר. כיוון שבמהלך המלחמה סייע לבחורים יהודים להשתמט מגיוס והסתיר עריקים בביתו, העמידו אותו השלטונות לדין והוא ברח לאמריקה[1].

בכ"ה באייר תרפ"ב (1922) הגיע לאמריקה והשתכן באיסט סייד, שם כיהן כאדמו"ר מנדבורנה, לאחר כמה חודשים ביקשוהו יהודי קליבלנד - בה היה ריכוז גדול של יוצאי הונגריה - שיעבור לעירם, ושם הקימו לו בית מדרש בשם "חברת שומרי שבת", ולצדו מעון מגורים. בקליבלנד נודע רבי מאיר כמכניס אורחים והיה מארח בביתו שד"רים מאירופה ומארץ ישראל[2].

כיוון שלא זכה לילדים מאשתו הראשונה, התגרש - תוך שהוא משאיר לה את כל רכושו למעט בגדיו והחנוכיה שלו. ונישא בשנית לרחמה מירל, בתו של רבי אלתר זאב מסטריזוב. לאחר הצעת השידוך נסע לסטריזוב ומשם לבודפשט, ולאחר מכן חזרו הזוג לאמריקה יחד עם ראכל, בתה של רחמה מנישואיה הראשונים.

בשנת תרצ"ג (1932) חלה, ובהוראת רופאיו עבר לויליאמסבורג, שם גר תקופה אצל גיסו ובן דודו רבי יצחק מפיצ'נזין (בן רבי יוסף מנירעדהאז). בשנת תרצ"ה (1934) נסע לנפוש בעיר המרפא קרלובי וארי בצ'כיה, ומשם רצה להמשיך לארץ ישראל, אולם בהוראת רופאיו נאסרה עליו הנסיעה והוא שב לניו יורק, שם פתח את בית המדרש 'בני מרדכי'[3].

בשנת תרצ"ו (1935) הידרדרה בריאותו שוב והוא עבר ללוס אנג'לס, שם מזג האוויר נוח יותר. בי"ב בניסן תש"א (1941) נפטר, ונקבר בלוס אנג'לס, על פי רצונו להקבר היכן שימות.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו היחידה נישאה לרבי אשר מרדכי מקליבלנד, בנו הבכור של רבי ישכר בער רוזנבוים.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניניו (חתני נכדו רבי יהושע העשיל רוזנבוים מקליבלנד) הוציאו את חידושי תורתו בספר 'אורות המאירים', ניו יורק, תשס"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשכול אודותיו בפורום אידישע וועלט (ביידיש)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי מאיר ואחיו רבי יוסף היו ככל הנראה האדמו"רים הראשונים שדרכו בעולם החדש.
  2. ^ בין המתארחים אצלו היו רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי חיים שלמה הלוי מחוסט (בן רבי אלימלך מטאהש).
  3. ^ בית המדרש עומד על תילו ברחוב בדפורד(אנ')