מאדס פדרסן

מאדס פדרסן
Mads Pedersen
	פדרסן ב-2017
לידה	18 בדצמבר 1995 (בן 28); דנמרק
גובה	179 ס״מ
תחום	כביש
התמחות	רב גוני
קבוצה נוכחית	טרק - סגפרדו
הישגי שיא	מרוצים חד-יומיים: אליפות העולם (2019) אליפות דנמרק (2017) גנט-וולחם (2020) קורן–בריסל–קורן (2021)
	מאזן מדליות
מתחרה עבור דנמרק
אליפות העולם
אליפות העולם עד גיל 19

מאדס פדרסן (באנגלית: Mads Pedersen; נולד ב-18 בדצמבר 1995) הוא רוכב אופני כביש בקבוצת טרק - סגפרדו. אלוף העולם (יורקשייר 2019) וסגן אלוף העולם עד גיל 19 (פירנצה 2013).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013, פדרסן ניצח את מרוץ פריז - רובה לצעירים, ואת מרוץ הקורס דה לה פאייה. הוא סיים שני באליפות דנמרק עד גיל 19, וזכה במדליית הכסף באליפות העולם עד גיל 13, לאחר שסיים כ-3 שניות אחרי מת'יו ואן דר פול המנצח.

קבוצת קולט ארנג'י[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדרסן הצטרף לקבוצת הפיתוח הדנית, "קולט ארנג'י ויטאל ווטר". הוא ניצח את מרוץ אסקבורן-פרנקפורט עד גיל 23 ב-2014, וסיים שלישי באליפות דנמרק בנגד השעון עד גיל 23. ב-2015, פדרסן ניצח את הקטע השלישי וסיים במקום השני הכללי בזי.אל.אמ רומפוט טור, הוא סיים שישי במרוץ ארבעת הימים של דנקרק, ושמיני בטור דה פיורדס. פדרסן התחרה ב-טור דה ל'אווניר, ניצח את הקטע השני ופרש מהמרוץ במהלך הקטע הרביעי.

קבוצת סטולטינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדרסן הצטרף לקבוצת סטולטינג סרוויס גרופ מדרג הפרו קונטיננטל. הוא ניצח את מרוץ גנט - וולגם לצעירים, וסיים שמיני כללי וניצח את דירוג הצעירים בדרידאסה דה פאנה. פדרסן ניצח את הקטע השלישי בטור של נורווגיה, וניצח את דירוג המטפסים עם 30 נקודות. הוא ניצח את הטור של פיין (מרוץ חד יומי), וסיים במקום ה-11 באליפות העולם עד גיל 23 במרוץ כביש, ובמקום ה-17 בנגד השעון.

קבוצת טרק סגפרדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדרסן הצטרף לקבוצת טרק - סגפרדו הבכירה מדרג הוורלד טור. הוא נבחר לראשונה לגרנד טור, כאשר נבחר לג'ירו ד'איטליה, הוא סיים במקום ה-138 הכללי, והתוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה בקטע האחרון, בו הגיע במקום ה-12. ב-25 ביוני, הפך פדרסן לאלוף דנמרק לאחר שגבר על ניקולאי ברוכנר ועל אלכסנדר קאמפ בספרינט. הוא ניצח את הטור דו פויטו שארנט, לאחר שהקדים את ג'ונתן קאסטרוייחו שסיים שני ב-35 שניות, ואת ז'אן פייר דרוקר שסיים שלישי ב-42 שניות. בנוסף לכך, ניצח פדרסן את הקטע הרביעי במרוץ, שהיה נגד השעון. בטור של דנמרק, רשם פדרסן הופעה מוצלחת לאחר שניצח את הקטע השלישי במרוץ, ואת דירוג הצעירים והמאיצים. בסופו של דבר, פדרסן ניצח את הטור כולו לאחר שהקדים את מייקל ואלגרן שסיים שני ב-15 שניות.

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדרסן ניצח את הקטע השני בהראלד סאן טור, וסיים שני בקטע הפרולוג. פדרסן סיים חמישי בדווארס דור פלנדרן, וב-1 באפריל, רשם את אחד מהישגיו הגדולים בקריירה לאחר שסיים שני במונומנט היוקרתי, רונדה ון פלנדרן. 12 שניות אחרי ניקי טרפסטרה המנצח. הוא התחרה ב-ג'ירו ד'איטליה 2018, סיים שמיני בקטע השביעי ותשיעי בקטע השני, וסיים במקום ה-140 הכללי. הוא ניצח בפעם השנייה ברצף את הטור של פיין, אך לא הצליח להגן על תוארו כאלוף דנמרק לאחר שסיים שישי. בטור של דנמרק, הוא ניצח את הקטע הרביעי. פדרסן ניצח את הטור דה יורומטרופול, לאחר שגבר על ז'אן פייר דרוקר ועל אוליבר נאסן.

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדרסן סיים עשירי באליפות דנמרק במרוץ נגד השעון, ובמקום ה-16 באליפות דנמרק במרוץ הכביש. הוא ניצח את גרנד פרי דיסברגס, אך הישג שיאו בקריירה הגיע ב-29 בספטמבר, לאחר שבמרוץ הכביש באליפות העולם, שנערך תחת גשם לכל אורכו, היה פדרסן חלק מקבוצת בריחה שכללה גם את מטאו טרנטין, שטפן קינג, ג'אני מוסקון ומת'יו ואן דר פול. הקבוצה שרדה עד סיום המרוץ, אך ללא ואן דר פול ומוסקון שנשרו ממנה. בספרינט אל קו הסיום הצליח פדרסן לגבור על טרנטין ועל קונג, זכה במדליית זהב והפך לאלוף העולם הראשון מדנמרק בקטגוריית עלית גברים.^[1]