לן בלווטניק

לן בלווטניק
Лен Блаватнік
Len Blavatnik
לידה	14 ביוני 1957 (בן 66); אודסה, ברה"מ
מדינה	ארצות הברית, הממלכה המאוחדת
מקום מגורים	לונדון
השכלה	בית הספר לעסקים של הרווארד; בית הספר להנדסה ולמדע שימושי של קרן פו; האוניברסיטה הממלכתית לתחבורה במוסקבה; North Broward Preparatory School ;
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	Knight Bachelor
	www.accessindustries.com

סר לאוניד "לן" ולנטינוביץ בלווטניק (באוקראינית: Леонід Валентинович Блаватнік, ברוסית: Леонид Валентинович Блаватник, באנגלית: Sir Leonard Valentinovich "Len" Blavatnik; נולד ב-14 ביוני 1957 בעיאודסה) הוא איש עסקים, אוליגרך ופילנתרופ אמריקאי-בריטי יהודי, יליד אוקראינה הסובייטית. נמנה עם האוליגרכים הסובייטים שעשו את הונם עם התפרקות ברית המועצות.^[1]

במרץ 2022 העריך המגזין האמריקאי "פורבס" את הונו האישי בכ-35.4 מיליארד דולר.^[2] לפי הערכות העיתון הבריטי ה"סאנדיי טיימס", בלווטניק במהלך שנת 2021 הפך למיליארדר העשיר ביותר בממלכה המאוחדת.^[3]

קיבל את תואר הכבוד התחילתי שניתן לבריטים מצטיינים Knight Bachelor בגין תרומותיו הפילנתרופיות הרבות לגלריית טייט ולמוזיאון ויקטוריה ואלברט שבלונדון.

השקעותיו בישראל כוללות את ערוץ הטלוויזיה המסחרי הישראלי רשת 13, והוא שליטה בכלל תעשיות – שהיא בעלת חברת המלט נשר. הוא נדבן בולט גם בישראל

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלווטניק נולד בעיר אודסה שבאוקראינה, כשזו הייתה חלק מברית המועצות. לאחר סיום לימודי בית הספר התיכון, התקבל ללימודים במכון להנדסת תחבורה במוסקבה.

בלווטניק ומשפחתו קיבלו אישור יציאה מברית המועצות ב-1978, והיגרו לארצות הברית. סיים לימודי מחשבים לתואר שני באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, והתחיל לעבוד בחברת בתי הכלבו האמריקאית מייסיס. מאוחר יותר קיבל תפקיד ניהולי זוטר, ועל כן החליט להתמקד בניהול, והחל ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד שבבוסטון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לאחר סיום לימודיו עבד במשרד רואי החשבון "ארתור אנדרסן" כיועץ, ולאחר מכן בחברת ההשקעות "אטלנטיק פרטנרס".

ב-1986 הקים חברה בשם "תעשיות אקסס" דרכה השקיע בארצות הברית, באירופה ובאמריקה הדרומית. באותה שנה נישא לאמילי.

כאשר החלה ההפרטה הגדולה בעקבות התפרקות ברית המועצות, חיפש חברו בעל הקשרים, ויקטור וקסלברג, שותף שיוכל לממן רכישת נכסים ופנה אל בלווטניק בהצעת שותפות בחברת ההשקעות "רנובה" שהקים.

בלווטניק ווקסלברג רכשו את חברת "צ'מינסקי נפט" ואת "סואל אלומיניום". כעבור מספר שנים אוחדו שתי החברות, צ'מינסקי אוחדה עם "טיומן אויל" שבבעלות מיכאיל פרידמן וסואל אוחדה עם רוסאל של אולג דריפסקה.

כאשר חיפשה בריטיש פטרוליום דריסת רגל בשוק הנפט והדלק ברוסיה, בחרה בחברה שבבעלות בלווטניק, וקסלברג ופרידמן והקימה איתם את חברת TNK-BP.

בחלק מהכספים שקיבל רכש חברות מערביות, נדל"ן כולל בתי מלון והשקיע בתקשורת.

בשנת 2005 רכש ברכישה ממונפת את חברת הפטרוכימיה "בזל פוליולפינס" ובאמצעותה את חברת הפרוכימיה "ליונדל". הוא איחד את שתי החברות לחברה בשם "תעשיות ליונדל בזל", חברה הנחשבת מבחינת נפח הפעילות כשלישית בעולם בתחום הכימיקלים.

בשנת 2007 ייסד את פרס בלווטניק למדענים צעירים.

ב-2008 רכש בלווטניק 20% ממניות חברת RGE הישראלית של אביב גלעדי.

ב-2011 רכש את חברת התקליטים וורנר מיוזיק גרופ האמריקאנית, תמורת כ-3.3 מיליארד דולר מאדגר ברונפמן הבן.

ב-2012 רכש את השליטה בחברת כלל תעשיות הישראלית.

ב-2016 רכשה RGE את השליטה בערוץ 10 (לימים ערוץ רשת 13) הישראלי.^[4]

ב-2017 נחקר בלווטניק בלונדון בקשר לתיק 1000. לפי עדותו של בלווטניק, רכישת ערוץ 10 נעשתה לבקשת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שהועברה באמצעות ארי הרו. על פי החשד, קבלת ההצעה של בלווטניק, שהציע מחיר כפול מזה של אילן שילוח, אפשרה העברת סכומי כסף לבעלי המניות וזה היה אחד התגמולים לארנון מילצ'ן.^[5] המשטרה לא המליצה להגיש כתב אישום בגינו. כתב האישום בפרשת 1000 אינו מזכיר חשד זה.

ב- 2018 בלטווניק זכה במכרז לרכישת התיאטרון המלכותי תיאטרון היימרקט, השוכן ברחוב הלונדוני היימרקט בווסט אנד של לונדון, ברובע הסיטי של וסטמינסטר. סכום הרכישה היה, לפי דיווחים, כ-40 מיליון ליש"ט.^[6]

ב-2023 בעקבות אירועי מלחמת חרבות ברזל ואירועי האנטישמיות ההולכים וגוברים בקמפוסים בארצות הברית – ובפרט באוניברסיטת הרווארד (בה היה סטודנט בצעירותו), כולל עדותה הבעייתית של נשיאת האוניברסיטה קלודין גיי בקונגרס האמריקאי – הפסיק בלווטניק את תרומתו לאוניברסיטת הרווארד^[7]. זאת לאחר שהעמותה המשפחתית של המיליארדר תרמה להרווארד סכום מצטבר של כ-270 מיליון דולר, במהלך השנים.^[7]

תרומותיו בישראל כוללות תרומה לאוניברסיטת תל אביב שהביא לקריאת בית הספר למדעי המחשב על שמו. קרן בלווטניק מעניקה מלגות בבית הספר למדעי המחשב. פרס בלווטניק למדענים צעירים ניתן גם לחוקרים בישראל.