לי ברגר
 | |
| לידה |
22 בדצמבר 1965 (בן 58) מחוז ג'ונסון, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי | פלאואנתרופולוגיה |
| מקום מגורים |
 ארצות הברית  דרום אפריקה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
פיליפ טוביאס |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי אוסטרלופיתקוס סדיבה והומו נאלדי | |
  | |
לי רוג'רס ברגר (באנגלית: Lee Rogers Berger; נולד ב-22 בדצמבר 1965 בקנזס, ארצות הברית) הוא פלאואנתרופולוג, אנתרופולוג פיזי וארכאולוג אמריקאי, החי בדרום אפריקה וחוקר באזורי ערש המין האנושי. עיקר פרסומו בא מגילוי שני מינים נכחדים של הומינינים מן האבולוציה של האדם: אוסטרלופיתקוס סדיבה והומו נאלדי, ומיישום שיטות מתקדמות של גישה חופשית, שקיפות ושימוש ברשתות חברתיות למחקר פלאואנתרופולוגי. נבחר על ידי הטיים מגזין לרשימת האנשים המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2016.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בקנזס בשנת 1965 וגדל בג'ורג'יה. בצעירותו היה פעיל בתנועת הצופים ובארגוני נוער נוספים.
בשנת 1989 סיים את תואר ראשון באוניברסיטת דרום ג'ורג'יה, בחוג אנתרופולוגיה וארכאולוגיה, וחוג משני בגאולוגיה. בתחילת שנות ה-90 החל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת ויטווטרסראנד ביוהנסבורג, בהנחיית הפלאואנתרופולוג פיליפ טוביאס (מעמיתיו של לואיס ליקי), על עצמות השכם של הומינינים קדומים. החל מ-1991 היה ראש צוות החפירה במערת גלאדיסווייל (Gladysvale Cave) באזור ערש המין האנושי. בחפירה זו התגלו שרידי הומינינים קדומים, בפעם הראשונה מאז 1948 באזור זה. ב-1993 התמנה לאחראי המחקר ביחידה למחקר פלאואנתרופולוגי באוניברסיטה. ב-1995, לאחר שקיבל את תואר דוקטור לפילוסופיה והתקבל גם למשרת פוסט דוקטורט באוניברסיטת ויטווטרסראנד, התמנה לאחראי על החפירות לחיפוש מאובני הומינינים בכל אתרי ערש המין האנושי, ובכלל זה באתרים המפורסמים של סטרקפונטיין וסווארטקראנס.
בסוף העשור עבד בוועדה המייעצת להאקדמיה הגלובלית הצעירה, באוניברסיטת דיוק ובאוניברסיטת ארקנסו.
בשנת 2006 פרסם כי גילה נקבים בארובות העיניים של מאובן הילד מטאונג, הראשון ואחד המפורסמים בין מאובני ההומינינים שהתגלו בערש המין האנושי, ופירש אותם כסימני הטפרים של עיט או דורס יום גדול אחר שטרף את הילד.
בשנת 2006 היה המוביל של מחקר שנוי במחלוקת באיי פלאו באוקיינוס השקט, שם גילה מצבור גדול של עצמות אדם. מומחים אחרים התנגדו למסקנותיו שאנשים אלו היו פיגמים, להצעתו כתוצאה מגמדות איים.
ברגר עשה מאמצים רבים לשכלל ולייעל את החפירות אחר הומינינים קדומים באזור ערש המין האנושי, ובכך להשיב לו את מעמדו המרכזי בחקר האבולוציה של האדם שהתבסס על תגליות מן המחצית הראשונה של המאה ה-20. בניגוד לאחרים, ברגר האמין שנשארו מאובנים ומינים רבים שלא התגלו עדיין באתרים באזור. במסגרת זו יישם שיטות של גישה חופשית, וחלק מידע דיגיטלי ואף את המאובנים עצמם עם חוקרים רבים מרחבי העולם. בתחילת שנות ה-2000 החל צוות בראשותו במבצע מחקר ומיפוי מדויק של האזור באמצעות ניווט לוויני וGoogle Earth. מבצע זה הוליך בין השאר לגילוי מערת מאלאפה, אתר סמוך לסטרקפונטיין.
באוגוסט 2008 סקר ביחד עם הגאולוג פול דירקס את מערת מאלאפה, שבדומה לאתרים רבים אחרים באזור לא נמצאו בה עד אז מאובני הומינינים. בנו בן ה-9 מת'יו, שהתלווה אליו, גילה מאובן שקוע בתוך אבן, וברגר זיהה את המאובן כעצם בריח וחלק מלסת של הומינין. גילוי זה הוליך לתגלית של הומינינים במערת מאלאפה, ממין חדש שברגר נתן לו את השם אוסטרלופיתקוס סדיבה, כ-2 מיליון שנה לפני זמננו. סדרת מאמרים על מין זה מאת ברגר וצוותו התפרסמו בכתב-העת המדעי היוקרתי Science בשנים 2011 עד 2013. ברגר הציע שסדיבה היה צאצא של אוסטרלופיתקוס אפריקנוס, ואב קדמון של הומו הביליס ודרכו גם של האדם המודרני הומו ספיינס. הצעה זו לא זכתה לרוב תומכים בתחום הפלאואנתרופולוגיה.
ברגר גם העסיק שני חוקרי מערות חובבים בסקר של מערות באזור. בספטמבר 13, 2013 הם סקרו את המערה המסועפת רייזינג סטאר, שגם ממנה לא היו ידועים קודם לכן עצמות הומינינים, וגילו בה פיר סלע אנכי בעומק של 12 מטר וברוחב ממוצע של 20 ס"מ בלבד. הפיר הוביל לחדר בלתי-ידוע עד אז שעומקו הכולל 30 מטר מתחת לפני הקרקע, וקיבל את השם "דינאלדי" ("חדר הכוכבים" בשפת ססוטו של ילידי לסוטו הדרום אפריקנים). על רצפת החדר נערמו אלפי שברי עצם שזוהו כעצמות הומינינים. מבצע הוצאת העצמות וחקירתן נערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי גדול בראשות ברגר.
איסוף העצמות היה מסובך ומסוכן לביצוע משום שעומק הפיר וצרותו הקשו מאוד על הכניסה לחדר דינאלדי. בספטמבר 2013 פרסם ברגר מודעות ברשתות החברתיות פייסבוק, טוויטר ולינקדאין בחיפוש אחר פלאואנתרופולוגים עם ניסיון בעבודת שדה וחקר מערות, שגופם קטן ורזה דיו על-מנת להידחק לתוך הפיר. מתוך כ-60 חוקרים שענו למודעות נבחרו שש סטודנטיות קטנות גוף שכונו על ידי הצוות "אסטרונאוטיות תת-קרקעיות". בנובמבר 2013, במהלך מבצע שארך שלושה שבועות וזכה לכיסוי תקשורתי צמוד בטוויטר, החוקרות ירדו פעמים רבות לתוך חדר דינאלדי והוציאו ממנו אלפי שברי עצם למחקר. מבצע נוסף נערך במרץ 2014.
בספטמבר 2015 פורסמו הממצאים לראשונה בשני מאמרים מדעיים, אחד מהם[1] שהגדיר ותיאר מין חדש של אדם קדמון - הומו נאלדי – והשני[2] שתיאר את הגאולוגיה של המערה והחדר. בהתאם לשיטתו של ברגר, הפרסום התבצע בכתב עת מדעי מקוון עם גישה חופשית. הגילוי זכה לכותרות ראשיות באמצעי התקשורת בעולם, וכוסה בסרט תיעודי של רשת הטלוויזיה PBS. מצבור העצמות המצבור היחיד הגדול ביותר של עצמות הומינינים שנמצא עד כה ביבשת אפריקה, ואחד הגדולים בעולם.
כיום ברגר חי בדרום אפריקה, נשוי לרדיולוגית ולהם שני ילדים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לי ברגר- לי ברגר, באתר ResearchGate
- לי ברגר, באתר גוגל סקולר
- לי ברגר באתר נשיונל ג'יאוגרפיק (באנגלית).
- לי ברגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Berger, L. R. et al (2015) Homo naledi, a new species of the genus Homo from the Dinaledi Chamber, South Africa. eLife. 4:e09560; doi:http://dx.doi.org/10.7554/eLife.09560
- ^ Dirks, H. G. M. et al (2015) Geological and taphonomic context for the new hominin species Homo naledi from the Dinaledi Chamber, South Africa. eLife. 4:e09561; doi:http://dx.doi.org/10.7554/eLife.09561