לונגין פריקה
 | |
| לידה |
30 בדצמבר 1820 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 1893 (בגיל 73) נובוצ'רקסק, רוסיה |
| מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1839) |
| תחום יצירה |
ציור |
| פרסים והוקרה |
מדליית זהב גדולה של האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1839) |
  | |
לונגין פריקה (ברוסית: Лонгин Фрикке; 30 בדצמבר 1820 - 9 בספטמבר 1893) היה צייר נוף רוסי.
במהלך חייו, יצירותיו של פריקה נאספו על ידי בני המשפחה הקיסרית, וכמה צארים.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פריקה נולד ב-30 בדצמבר 1820 בגורודץ, מחוז ניז'ני נובגורוד, באימפריה הרוסית. הוא היה בנו של עוזר מפקח כיתות באקדמיה האימפריאלית לאמנויות.[1] לונגין עצמו נכנס לאקדמיה הקיסרית לאמנויות ב-1833, ולמד אצל מקסים וורוביוב. [2] עבודתו זכתה לשבחים ממועצת האקדמיה, והוא זכה במדליית הכסף הגדולה שלה בשנת 1835, מדליית הזהב הקטנה שלה בשנת 1837, ומדליית הזהב הגדולה שלה בשנת 1839 עבור הנוף שלו באזור דורפת, שנת סיום לימודיו. הצייר הומלץ על ידי מועצת האקדמיה לאלכסנדר בנקנדורף, הקנצלר של הוד מלכותו, הזמין את פריקה לאחוזתו בפאל בשנת 1836. פריקה הפיק מספר תצוגות של האחוזה, שהוצגה בהמשך.[3]
לאחר מכן נסע פריקה לאירופה כדי ללמוד ולשפר את הציור שלו, ביקר בהולנד, גרמניה ושווייץ, ובילה שש שנים באיטליה, שם למד וצייר ברומא ובסביבתה, נאפולי, קאפרי, סיציליה ופלרמו .[4] פריקה חזר לסנט פטרסבורג ב-1846, ומונה לאקדמיה של האקדמיה האימפריאלית בשנה שלאחר מכן.
רוסיה והדון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוסיה בילה פריקה במוסקבה, והיה לו תלמידים פרטיים. בשנת 1852 נשא לאישה את אליזבטה איבנובנה רולר, בתו של בעל קרקע במחוז דון הוסט מנובוצ'רקסק. פריקה השתתף רק בשתי תערוכות באקדמיה, ב-1854 וב-1855, ולאחר מכן התיישב בחצי האי קרים ב-1856 והמשיך לצייר נושאים, כולל אלה את הטטרים של קרים. ב-1857 עבד על ציורים עבור הדוכסית הגדולה קתרין מיכאילובנה במעונה באורנינבאום. פריקה עבר לנובוצ'רקסק ב-1860, לאחר מות אביו, אך חזר לסנט פטרסבורג ב-1882 כדי להציג עשרים מציוריו בנושאים הקשורים לאזור הדון. במהלך חייו יצירותיו נרכשו על ידי בני המשפחה הקיסרית, כולל הצארים ניקולאי הראשון ואלכסנדר השני.[4]
פריקה מת בנובוצ'רקסק ב-9 בספטמבר 1893.[1]
כמה מציוריו נרכשו על ידי מוזיאונים. וגלריות, את ציורי הנוף שלו באחוזת פאל, ליד רבל, מוצגים במוזיאון של הקיסר אלכסנדר השלישי בסנט פטרסבורג. עבודותיו מוצגות בגלריה טרטיאקוב, ובמוזיאון בית לרמונטוב במוסקבה, המוזיאון הרוסי בסנט פטרסבורג, ובמוזיאונים אזוריים בקרסנודר, מיקולאיב, סרטוב, ובגלריה האזורית לאמנות טבר, המוזיאון הלאומי לאמנויות בלארוס, ומוזיאון הקוזקים של דון בנובוצ'רקסק.
האחוזה הדו-קומתית של פריקה בנובוצ'רקאסק נשמרה, עם לוח זיכרון לפריק שנחשף על הבניין ב-27 בדצמבר 2005. בשנת 2017 הוצבה אנדרטה לזכר פריקה בשדרות פלטובסקי, מול הבניין שבו התגורר. ב-21 במאי 2012 הודיעה הנהלת העיר נובוצ'רקסק ששמו של אחד מרחובות העיר ישונה לשם פריקה.[5]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Kondakov, S. N. (1915). Юбилейный справочник Императорской Академии художеств. 1764-1914 (in Russian). Vol. II. Saint Petersburg: Товарищество Р. Голике и А. Вильборг. p. 209.
- ^ Фрикке (Лонгин Христианович). Brockhaus and Efron Encyclopedic Dictionary (in Russian). Vol. XXXVIa. 1902. p. 799.
- ^ "200 лет назад родился художник-пейзажист Фрикке Логин Христианович (1820 – 1893 гг.)" [200 years since the birth of landscape painter Login Khristianovich Frikke (1820–1893)] (in Russian). Museum of Don Cossacks. Retrieved 10 March 2023.
- ^ 1 2 "Фрикке Логгин Христианович". rexstar.ru (in Russian)
- ^ "В Новочеркасске открыли памятник художнику Логину Фрикке" [A Memorial to Artist Longin Frikke was opened in Novocherkassk]