לואיס מרלו
לידה |
13 ביוני 1966 (בן 57) מדריד, הקהילה האוטונומית של מדריד, ספרד |
---|---|
מדינה | ספרד |
תקופת הפעילות | מ-1985 |
פרסים והוקרה | פרס האקדמיה לטלוויזיה הספרדית, שני פרסי Fotogramas de Plata לשחקן התיאטרון הטוב ביותר, פרס איגוד השחקנים הספרדי, פרס פסטיבל הקולנוע באיסלנטיה |
פרופיל ב-IMDb | |
לואיס מרלו (בספרדית: Luis Merlo, או בשמו המלא: Luis María Larrañaga Merlo) הוא שחקן ספרדי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרלו נולד ב-1966 במדריד, למשפחה של שחקנים: שני הוריו – קרלוס לרניאגה ומריה לואיסה מרלו – הם שחקנים ספרדים מוכרים, וכך גם כל סביו. מרלו למד מחול במשך שנה ולאחר מכן למד לתואר במשחק. לאחר שסיים את לימודיו, בשנת 1985, קיבל את תפקידו הראשון – בהפקה של המחזה Salome של אוסקר ויילד. לאחר מכן התנסה במשחק בקולנוע ובשנות ה-80 המאוחרות שיחק במספר סרטים.
עיקר פרסומו של מרלו הגיע מתפקידיו בתיאטרון ובטלוויזיה, עליהם זכה בפרסים רבים. ברבות השנים נעשה מרלו לאחת מהפנים המוכרות ביותר בטלוויזיה הספרדית. מרלו שיחק בסדרות Aquí no hay quien viva, El internado, Hospital central – ששלושתן בין הסדרות הפופולריות ביותר בטלוויזיה הספרדית.
ב-Aquí no hay quien viva שיחק מרלו לצד שחקנים כמו מלנה אלטריו, מריבי בילבאו, מריה אדאנס ועוד. הדמות אותה שיחק מרלו הייתה מאוריסיו ("מאורי") הידאלגו – עיתונאי הומוסקסואל. קורותיו של מאורי בסדרה ליוו, בין השאר, את התקדמות זכויות הלהט"ב במדינה, כאשר הוא ובן-זוגו בסדרה היו מעוניינים להתחתן אך לא יכלו לעשות זו בתקופה לפני שאושרו נישואים חד-מיניים בספרד. בעונתהּ החמישית של הסדרה, לאחר ששונה החוק בספרד, השניים נישאו; השניים גם היו מעוניינים לאמץ ילד, והעלילה שעסקה בכך בסדרה (שזכתה לפופולריות עצומה), התרחשה כשברקע היה מאבק על אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים במציאות; מרלו זכה על תפקידו זה בפרסים רבים. בנוסף, הסדרה עצמה קיבלה פרסים רבים וביניהם שלוש פעמים את פרס Gayo לסדרות המעלות תכנים להט"ביים. הסדרה שברה שיאים של רייטינג ונחשבת לאחת הסדרות המצליחות ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה הספרדית.
בשנת 2016 החל לשחק בסדרה La que se avecina, סדרת ההמשך של Aquí no hay quien viva לצד שחקנים רבים מהסדרה הקודמת כגון לולס לאון, פרננדו טחרו ועוד. מרלו משחק בסדרה את דמותו של ברונו קירוגה, פסנתרן מחונן ונוירוטי המתקשה להתמודד עם גירושיו מאשתו, ומפתח יחסי תלות עם הפסיכולוגית שלו.
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרות טלוויזיה | ||||
---|---|---|---|---|
שנה | שם הסדרה | תפקיד | מספר פרקים | ערוץ |
1986 | Turno de oficio | אסטבן | פרק אחד | ערוץ 2 הספרדי |
1989 | El olivar de Atocha | רמון | שני פרקים | ערוץ 1 הספרדי |
1994 | Compuesta y sin novio | חואנחו | 13 פרקים | אנטנה 3 |
1994–1997 | Canguros | מיקי | שלושה פרקים | אנטנה 3 |
1994 | Los ladrones van a la oficina | אדון | פרק אחד | אנטנה 3 |
1996 | Función de noche | קניגולה | פרק אחד | |
1997 | La casa de los líos | נאצ'ו | שלושה פרקים | אנטנה 3 |
1998 | Señor alcalde | דני הררה | 18 פרקים | טלסינקו |
1998–1999 | Una de dos | גיירמו השלישי | 19 פרקים | Telefe |
2000–2001 | Abierto 24 horas | פולו | 32 פרקים | אנטנה 3 |
2001 | Siete vidas | מתאו | פרק אחד | טלסינקו |
2001 | Hospital Central | אניבל גונסאלס דה לאנדו | פרק אחד | טלסינקו |
2003–2006 | Aquí no hay quien viva | מאוריסיו ("מאורי") הידאלגו | 91 פרקים | אנטנה 3 |
2003 | London Street | אדולפו | ארבעה פרקים | אנטנה 3 |
2008–2009 | Lo que surja | מר חימנו | שני פרקים | סדרת אינטרנט |
2007–2010 | אל אינטרנאדו | סמואל אספי לאזרו / הקטור דה לה וגה | 55 פרקים | אנטנה 3 |
2016 – היום | La que se avecina | ברונו קירוגה לינארס | 53 פרקים (נכון ל-2021) | טלסינקו |
תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה | הצגה |
1985 | Salomé |
1986 | La última luna menguante |
1987 | Séneca, o el beneficio de la duda |
1988 | Los 80 son nuestros |
1989 | Bajarse al moro |
1990 | El baile de los ardientes |
1990 | Don Juan Tenorio |
1991 | 321, 322 |
1992 | Tres sombreros de copa |
1995 | קליגולה (מחזה) (Calígula) |
1996 | Después de la lluvia |
1997 | El visitante |
1999 | La última aventura |
2000 | Las amistades peligrosas |
2001 | Te quiero muñeca |
2002 | El águila y la niebla |
2004 | Excusas |
2005–2007 | Gorda |
2008–2009 | אמנות (מחזה) (Arte) |
2010-2012 | Tócala otra vez, Sam[1][2] |
2013 | Deseo |
2013–2016 | El crédito |
2016 | El test |
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסי האקדמיה הספרדית לטלוויזיה:
- 2005 – זוכה פרס השחקן הטוב ביותר בטלוויזיה (Aquí no hay quien viva).
פרסי Fotogramas de Plata:
- 2013 – מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בתיאטרון (El crédito).
- 2010 – זוכה פרס השחקן הטוב ביותר בתיאטרון (Tócala otra vez, Sam).
- 2007 – מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בטלוויזיה (El internado).
- 2007 – זוכה פרס השחקן הטוב ביותר בתיאטרון (Gorda).
- 2006 – מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בתיאטרון (Gorda).
- 2004 – מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בטלוויזיה (Aquí no hay quien viva).
פרסי TP de Oro:
- 2007 – מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בטלוויזיה (El internado).
- 2005 – מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בטלוויזיה (Aquí no hay quien viva).
- 2004 – מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בטלוויזיה (Aquí no hay quien viva).
- 2003 – מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בטלוויזיה (Aquí no hay quien viva).
פרסי איגוד השחקנים הספרדי:
- 2003 – זוכה פרס השחקן המשני הטוב ביותר בטלוויזיה (Aquí no hay quien viva).
- 1994 – מועמד לפרס המשחק הטוב ביותר לדמות משנית בטלוויזיה (Canguros).
- 1994 – מועמד לפרס המשחק הטוב ביותר לדמות ראשית בתיאטרון (Calígula).
פרסי פסטיבל הקולנוע והטלוויזיה של איסלנטיה:
- 2007 – זוכה פרס "Camaleón de Oro" לשחקן הטוב ביותר בטלוויזיה (El Internado).
פרסי מאיטה לתיאטרון:
- 2004 – מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בתיאטרון (Excusas).
- 1998 – מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בתיאטרון (El visitante).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לואיס מרלו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- לואיס מרלו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- לואיס מרלו, באתר AllMovie (באנגלית)
- לואיס מרלו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)