לאסלו רדוואני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאסלו רדוואני
Radványi László
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 בדצמבר 1900
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביולי 1978 (בגיל 77)
ברלין, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה László Radványi עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דורותיאנשטאדט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת היידלברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, האוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אנה זגרס (1925–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר ההצטיינות הפטריוטי בזהב
  • עיטור העמל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאסלו רדוואניהונגרית: Radványi László; בגרמניה השתמש בשם יוהאן לורנץ שמידט ; בודפשט, 13 בדצמבר 1900ברלין, 3 ביולי 1978) היה כלכלן יהודי-הונגרי-גרמני ופרופסור באוניברסיטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאסלו רדוואני נולד למשפחה יהודית. למד בבית ספר התיכון ברחוב מרקו בבודפשט. הוא פרסם את ספר השירים הראשון שלו בגיל 16, עבורו כתב הסופר פרידייש קארינתי דברי הקדמה. משנת 1916 השתתף גם במפגשים של חוג יום ראשון. מ-1918 עד 1919 למד כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם הפך למעורב בפוליטיקה רדיקלית. לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, היגר לווינה. שם הוא אימץ את השם הבדוי "יוהאן לורנץ שמידט", מהתאולוג המתנגד הפרוטסטנטי מהמאה ה-18. מ-1921 למד בפקולטה לכלכלה ופילוסופיה של אוניברסיטת היידלברג, ב-1923 קיבל את הדוקטורט שלו בהנחיתו של קרל יאספרס, התזה שלו על צ'יליאזם הייתה בהצטיינות יתרה (מילניאריזם - ממילניום, בלטינית "אלף שנים" - או צ'יליאזם - מהמקבילה היוונית - היא האמונה של קבוצה או תנועה דתית, חברתית או פוליטית בטרנספורמציה יסודית וקרבה, מיידית, של החברה האנושית, שלאחריה "כל הדברים ישתנו". המילניאריזם קיים בתרבויות ודתות שונות ברחבי העולם, עם הגדרות שונות של הטרנספורמציה בכל אחת מהן).

בתחילת שנות ה-20 הכיר את אנה זגרס היהודייה-גרמנייה, איתה התחתן, ואחר כך עברו לברלין. נולדו להם שני ילדים פייר (1926) ורות (1928). שם הצטרף למפלגה הקומוניסטית של גרמניה. רדוואני השתתף באסיפות של חברי סגל האוניברסיטה עם אחרים כמו ג'רג' לוקאץ' וברטולט ברכט ודוברים נוספים כמו אלברט איינשטיין, שב-1931 אירח כנס בשם "מה שפועל חייב לדעת על תורת היחסות". לאחר עליית הפשיזם היגר לצרפת. ב-1940 עצרה אותו המשטרה הצרפתית במודון כאזרח של מדינה בעלת ברית עם גרמניה. בדצמבר 1940 השיגה זגרס ויזה לארצות הברית לעצמה, לבעלה ולילדיהם בעזרת קרל מאנהיים. המשפחה עזבה את צרפת רק ב-24 במרץ 1941, לאחר שקיבלו אשרת מעבר דרך ארצות הברית למקסיקו. הם הגיעו לניו יורק ב-16 ביוני 1941. ויצאו ב-25 ביוני 1941 על סיפון ה-SS Monterrey. רשימת הנוסעים של האוניה כללה גם את האנתרופולוג הצרפתי קלוד לוי-שטראוס ואת הסופר הסוריאליסטי אנדרה ברטון. הם הגיעו דרך ניו יורק לנמל וראקרוס במפרץ מקסיקו. במקסיקו עבד רדוואני כאחד היועצים הכלכליים של הנשיא המקסיקני. בערך בתקופה זו החל לעסוק גם בבעיות של מדינות מתפתחות, ופרסם מספר עבודות בנושא. בשנת 1947 חזרה המשפחה לברלין לגרמניה המזרחית.

עבודותיו נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Der Chiliasmus: ein Versuch zur Erkenntnis der chiliastischen Idee und des chiliastischen Handelns. Budapest: Lukács Archívum 1985. Dissertation Heidelberg 1923.
  • Probleme des Neokolonialismus: die Besonderheiten des westdeutschen Neokolonialismus. Berlin: Akademie-Verlag 1963.
  • Die Entwicklungsländer: Ursprung, Lage, Perspektive. Berlin: Verlag Die Wirtschaft 1974.
  • Internationale Konzerne. Berlin: Verlag Die Wirtschaft 1981.
  • Probleme des kapitalistischen Weltmarktes. Herausgeber: J. L. Schmidt, K. H. Domdey. (Redaktionskollegium: J. L. Schmidt, K. H. Domdey, S. Wenger.) 1958

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]