לאונרדו טורנאבוני
| לידה |
1494 פירנצה, רפובליקת פירנצה  |
|---|---|
| פטירה |
1540 (בגיל 46 בערך) רומא, מדינת האפיפיור |
| תפקיד |
|
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
  | |
לאונרדו טורנאבוני (באיטלקית: Leonardo Tornabuoni; יליד פירנצה, 1494? – רומא, 1540) היה מדינאי ואיש דת קתולי איטלקי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא היה בנם של לורנצו טורנאבוני, ממשפחת טורנאבוני, מהאצולה העירונית המקושרת למשפחת מדיצ'י וג'ובאנה דלי אלביצי. הוא פיתח קריירה כנסייתית בצילו של האפיפיור מבית מדיצ'י לאו העשירי.
הבישוף של סנספולקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 באוקטובר 1520 האפיפיור לאו העשירי הכיר בזכות הירושה של גאלאוטו גרציאני כבישוף סנספולקרו.[1]
ב-15 באפריל 1522 נפטר גרציאני במהלך מגפה, ולמחרת השמרנים המפוארים, כששמעו את הידיעה, בחרו פה אחד שמונה אזרחים למסירת משרת הבישוף לידי לאונרדו טורנאבוני.[2] ב-14 בינואר 1524, עם עיכוב ככל הנראה עקב המגפה, הוא החל את הכהונה בראש הדיוקסיה. איתו נפתחת "השושלת האפיסקופלית" של בני טורנאבוני בסנספולקו, שעל כיסאה יחליפו ארבעה מבני משפחה זו בשנים 1522 ל-1598.
דיוקסיה סנספולקרו הוקם רק לפני מספר שנים ולכן טורנאבוני החל מיד ליצור את המוסדות השלטוניים של המחוז הכנסייתי. בשנת 1524 הכריז על הכנסייה הראשונה של הדיוקסיה, בראשותו של הכומר, הרופא דונאטו בוצ'י מפירנצה;[3] בשנת 1525 ערך ביקור ראשון. באותה שנה קיבל את פני האפיפיור קלמנס השביעי שעבר בעיר ואירח אותו באפיסקופ. בשנת 1538, בעוד העיר נקרעה על ידי מאבקים מזוינים בין פלגים, קידם עבודת נחת רחבה, שהופקדה בידי נזיר הקפוצ'ין ג'וזפה דה פרמו. יתר על כן, שוב בשנת 1538 ארגן מחדש את אחת-עשרה האחוות העירוניות, והקצה לכל אחת מטלות צדקה או משימות ספציפיות.[4]
בישוף אג'אצ'יו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 במרץ 1539 העביר אותו האפיפיור פאולוס השלישי לבישופות אג'אצ'יו בקורסיקה. הוא מת ברומא בשנת 1540, בגיל 46 בערך.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Archivio Segreto Vaticano, Acta Vicecancellarii, 2, c. 162v
- ^ Archivio Storico Comunale di Sansepolcro, serie II, reg. 7bis, c. 295v
- ^ Gli atti del sinodo si conservano nell'Archivio Vescovile di Sansepolcro, Acta episcopalia, I; il discorso introduttivo è tenuto da canonico Giovanni Maria Graziani.
- ^ E. Agnoletti, I Vescovi di Sansepolcro, I, Sansepolcro 1972, pp. 22-29
| בקרת זהויות |
|
|---|