כרמל (אתר מקראי)
כַּרְמֶל - אתר מקראי בדרום הר חברון הנמצא בתחום הכפר הפלסטיני אל כרמל. משמעות השם כרמל היא סוג של גרעיני דגן[1].
כרמל המקראית הייתה בשטח נחלת שבט יהודה. היא מוזכרת במקרא בסיפור נבל הכרמלי, בעת שדוד ברח מפני שאול אל מדבר הרי חברון.
האונומסטיקון - רשימת השמות - של אוסביוס מקיסריה שנכתב במאה ה-4 מסכם את תולדות המקום כך:
- כרמל (ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק ב') שם התגורר נבל[2]. עד היום יש כפר נקרא בשם כרמלה, הנקרא (בכתוב) כרמל, מהמיל העשירי מחברון למזרח, שם יושב משמר צבא[3].
- כרמל (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ה) במטה יהודה. משם היה נבל. כפר גדול מאוד (נקרא) כרמל בדרומא (שם חבל הארץ), אצל חברון דרומא. שם יושב משמר חיילים[4].
- ...סמוך לה נמצא כרמלה - הנקרא (בכתוב) הכרמל. כך נקרא עד היום כפר של יהודים[5].
אזכורים מקראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת חלוקת ארץ ישראל לשבטי ישראל כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב בספר יהושע: ”זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם...מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה” (יהושע, ט"ו, פסוקים א', נ"ה). בכרמל ישבו בני משפחת כלב בן יפונה. על נבל הכרמלי נאמר כי היה כליבי, כלומר מוצאו ממשפחת כלב (ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק ג').
כרמל נזכרת גם בסיפור המלחמה של שאול בעמלק: לאחר הניצחון במלחמה עם עמלק, שאול מקים 'יד', מצבת ניצחון, בכרמל: ”וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר בָּא שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד וַיִּסֹּב וַיַּעֲבֹר וַיֵּרֶד הַגִּלְגָּל” (שמואל א', ט"ו, י"ב).
כשנמלט דוד משאול המלך הגיע לכרמל. הוא והאנשים אשר עמו שהו עם רועי הצאן של נבל הכרמלי. וכך כתוב בספר שמואל א': ”וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְאֶלֶף עִזִּים וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת צֹאנוֹ בַּכַּרְמֶל... וַיִּשְׁמַע דָּוִד בַּמִּדְבָּר כִּי גֹזֵז נָבָל אֶת צֹאנוֹ. וַיִּשְׁלַח דָּוִד עֲשָׂרָה נְעָרִים וַיֹּאמֶר דָּוִד לַנְּעָרִים עֲלוּ כַרְמֶלָה וּבָאתֶם אֶל נָבָל וּשְׁאֶלְתֶּם לוֹ בִשְׁמִי לְשָׁלוֹם. וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם. וְעַתָּה שָׁמַעְתִּי כִּי גֹזְזִים לָךְ עַתָּה הָרֹעִים אֲשֶׁר לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה כָּל יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל” (שמואל א', כ"ה, א'–ב', ד'–ז')
בסופו של האירוע, בא דוד בא לכרמל ונשא את אלמנת נבל הכרמלי, אביגיל לאישה.
זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרמל המקראית מזוהה עם "חורבת כרמל", 5 ק"מ, דרומית לעיירה הפלסטינית יטא. לפי ההערכה, היישוב הקדום השתרע על שטח נרחב, אשר במרכזו גיא, עם נביעות זעירות - עיון אל-כרמיל - ובריכת אגירה גדולה, האוספת מי גשמים, הקיימת עד היום.
קיומו של מקור מים יציב על ספר מדבר יהודה היה גורם חיוני לתפקודה של כרמל, בימי המקרא ואף בתקופות לאחר מכן. בתקופה הרומית, הביזנטית וגם בתקופה צלבנית היה לבסיס צבאי, מנהלי וכלכלי חשוב - בנוסף להיותו צומת דרכים חשוב.
הקשר בין כרמל לבין מעון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסוק מספר שמואל מסביר את הקשר בין שני היישובים: "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" - כלומר במעון - בתי מגורים ובכרמל - מרכז כלכלי. עם הגילוי של בית כנסת קדום במעון, ומבני מגורים אחדים, במדרון הצפוני של תל מעון, דרומית לכרמל, העלה החוקר דוד עמית את ההשערה כי יהודי כרמל למעשה גרו במעון. מעון הייתה כעין "שכונה" של כרמל. שהרי עקב היות כרמל בסיס מנהלי וצבאי יש להניח כי היהודים לא ירצו להתגורר בקרבתו[דרושה הבהרה]. בכרמל נמצאו שרידים של שלוש כנסיות אבל לא שרידים יהודיים מעל פני הקרקע.
נמצאו גם שרידי דרך רחבה, הסלולה בקו ישר, מכרמל למעון, כעין רחוב מקשר בין שני המקומות. מכאן מסקנתו של החוקר כי היישוב היהודי במעון היה חלק מן המערך היישובי של כרמל. אוסביוס אינו מציין קיום יישוב יהודי במעון. כך שההשערה שמעון היא חלק מכרמל רבתי עשויה להתקבל על הדעת. לצד הדרך תועדה ונחקרה מערת קבורה יהודית מהמאה השנייה לספירה. לדעת החוקר ד"ר יובל ברוך תושבי המקום המשיכו לעשות שימוש בגלוסקמות לליקוט עצמות המת והבאתו לקבורה משנית גם לאחר חורבן הבית וכאשר מנהג זה הלך ונעלם[6].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד עמית - רשות העתיקות, לשאלת זיהויה של כרמל היהודית, מתוך הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007, בעריכת יעקב אשל, מרכז סיור ולימוד סוסיא, תשס"ח.
- William G. Dever, A Middle Bronze I Cemetery at Khirbet El-Kirmil, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה י"ב, 1975, עמ' 18*–33*
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הכרמל נזכר במצוות התורה כחלק מלחם הביכורים שאסור במאכל אלא רק לאחר הנפת העומר (ויקרא, כ"ג, י"ד)
- ^ על פי המסופר בספר שמואל עצמו, התגורר נבל במעון, בעוד שבכרמל היה עוסק במלאכת הצאן.
- ^ סעיף 611
- ^ סעיף 953
- ^ בערך זיף סעיף 465
- ^ יובל ברוך, A Jewish Burial Cave of the Roman Period on the Outskirts of el-Kirmil (Carmel in Judea), Atiqot, 32, 1997-01-01
 דרומא
| |
|---|---|
|