כלכלת גאורגיה
| כלכלת גאורגיה | |
| מטבע | 1 לארי = 100 תתרי |
| שנת כספים | שנה קלנדרית |
| ארגוני סחר | ארגון הסחר העולמי חבר המדינות וה-GUAM |
| סטטיסטיקה | |
| דירוג תמ"ג עולמי | 121 (2010) [1] |
| תוצר מקומי גולמי | 22.4 מיליארד דולר (2010) |
| גידול בתמ"ג | 6.4% (2010) |
| תמ"ג לנפש | 4,900 דולר (2010) |
| תמ"ג לפי מגזר | חקלאות (10.4%), תעשייה (28.7%), שירותים (60.9%) (2010) |
| אינפלציה | 7.1% (2010) |
| אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 31% (2006) |
| כוח עבודה | 1.92 מיליון נפש (2010) |
| כוח עבודה לפי מקצוע | חקלאות (56%), תעשייה (9%), שירותים (35%) (2006) |
| אבטלה | 16.4% (2009) הערכה |
| ענפים עיקריים | פלדה, כלי טיס, מכונות, מכשירי חשמל, כרייה (מנגן, נחושת, כימיקלים, עץ, יין. |
| קשרי מסחר | |
| יצוא | 2.46 מיליארד דולר (2010) |
| מדינות עיקריות | טורקיה 14.1%, אזרבייג'ן 11.2%, בולגריה 10%, ארצות הברית 10%, בריטניה 9%, טורקמניסטן 8.9%, קנדה 6.7%, אוקראינה 6.1%. (2010) |
| יבוא | 5 מיליארד דולר (2010) |
| מדינות עיקריות | טורקיה 15%, אוקראינה 9%, אזרבייג'ן 8.5%, רוסיה 6.5%, גרמניה 6%, ארצות הברית 6%, סין 5.4% |
| אוצר המדינה | |
| חוב לאומי | 10.5 מיליארד דולר (2010) |
| הכנסות | 3.3 מיליארד דולר (2010) |
| הוצאות | 4.1 מיליארד דולר (2010) |
כלכלת גאורגיה, היסטורית, הייתה מבוססת על חקלאות ותיירות. עמים ותרבויות עתיקות רבות עברו דרך גאורגיה ולעיתים העשירו אותה ולעיתים השמידו את כלכלת המדינה. עד 1833 היה ההילך החוקי בגאורגיה אבזי. במאה ה-20, הכלכלה הגאורגית הייתה נתונה למשטר התכנון הסוציאלי הסובייטי. החל משנת 1991, גאורגיה עמדה בפני שינויים רבים, כאשר השיטה הכלכלית הפכה לקפיטליסטית, כלכלת שוק חופשי. כיום הייבוא עולה על הייצוא, והתמ"ג הצטמצם במעט. היה גידול משמעותי בהשקעות ממשלתיות. על פי הבנק העולמי, גאורגיה נחשבת כמדינה מספר אחת ברפורמות בעולם, כאשר תוך שנה אחת, קפצה ממקום 112 למקום 37 במונחי "מדד קלות עשיית העסקים" (כאשר רוב המדינות השכנות נמצאות בסביבות מקום 100 במדד הבנק העולמי).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכלכלה הגאורגית, באופן מסורתי, סבבה סביב תיירות הים השחור, עיבוד הדרים, תה וענבים; כריית מנגן ונחושת; וסקטור קטן של תוצרת תעשייתית בייצור יין, מתכות, מכונות, כימיקלים וטקסטיל. המדינה מייבאת את רוב צורכי האנרגיה, כולל גז טבעי, ומוצרי נפט. מקור אנרגיה פנימי גדול למדי הוא אנרגיית מים.
לאחר נזק חמור שנגרם לכלכלה במהלך הסכסוכים האזרחיים, התמ"ג צומח והאינפלציה פוחתת החל משנת 1995, בעזרת קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. הכלכלה הגאורגית ממשיכה לחוות בעיות תקציב גדולות במהלך רפורמת ירידת המיסים. צמיחת כלכלת המדינה נפגעה ברובה מהשחיתות השלטונית שנפוצה במדינה בתקופת שלטונו של אדוארד שוורדנדזה. לאחר החלפתו ב-2003, החלה הדגשה של שקיפות, שהוכרה בהמשך באופן בינלאומי, וכובדה באופן נרחב על ידי ארגונים שהתחייבו למדיניות הדגשת המלחמה בשחיתות. ב-2003 מוקמה גאורגיה במקום ה-124 במדד השחיתות העולמי,[1] והיא השתפרה מאוד ועלתה ב-2011 למקום ה-64[2] (דירוג 1 מבטא שקיפות מלאה; ישראל מדורגת ב-2011 במקום 36).
גאורגיה עדיין סובלת ממחסור באנרגיה; היא הפריטה את רשת החשמל במדינה בשנת 1998, ומפיצי החשמל משתפרים עם הזמן. גאורגיה תולה תקוותה בשיקום בזמן הארוך, ובהתפתחות מסדרון תחבורתי בינלאומי שיעבור דרך נמלי המפתח של הים השחור: פותי ובתומי.
כלכלת גאורגיה לאחר עצמאותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיקום כלכלת גאורגיה הופרעה על ידי הסכסוכים עם הבדלנים באבחזיה ודרום אוסטיה, תשתית כלכלית רעועה, התנגדות לרפורמה על ידי פלגים מושחתים וריאקציונריים, והמשבר הכלכלי ברוסיה ובאסיה. תחת שלטונו של הנשיא שוורדנדזה, הממשלה הצליחה, בכל זאת, להוביל את הכלכלה להישגים מרשימים: ריסון האינפלציה, השגת רוב יעדי קרן המטבע הבינלאומית שהופיעו בסקירה של 1998, וטיפול במערכת האשראי במדינה. כן הושגו יצירת מטבע לאומי יציב - לארי גאורגי, יצירת שוק פיננסי חופשי, הכנה לשלב השני להצטרפות לארגון הסחר העולמי (השלב הראשון כבר בוצע), חתימת הסכם המאפשר את פיתוחו של קו צינורות להובלת נפט מאזור הים הכספי לרוחב גאורגיה עד לים השחור, צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן, וחקיקת חוק הבנקים המסחריים, אדמות ורפורמת מיסוי. אף על פי כן, כתוצאה מנפילה שהתרחשה בעקבות המשבר בכלכלת רוסיה ואסיה, גאורגיה לא הצליחה להגיע ליעדי קרן המטבע בשנים האחרונות.
הגירעון בתקציב גאורגיה קטן מרמה של 6.2% בשנת 1996 לרמה של 3.6% בשנת 1997. ההכנסה הלאומית אמנם עלתה מ-1996 ל-1997 אבל לא בשיעור המצופה. המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים המשיכו לשחק תפקיד חשוב בהתוויית המדיניות הכלכלית הגאורגית. גאורגיה קיבלה מענקים רב-צדדיים ודו-צדדיים והלוואות בסך כולל של 116.4 מיליון לארי בשנת 1997 וגם ב-1998.
לאחר סיום שלטונו של שוורדנדזה, שהתאפיין לצד הישגיו גם בשחיתות שלטונית משמעותית, החלה התקדמות רבה לאחר הנהגת רפורמה מבנית. החלה ליברליזציה משמעותית במחירים ובמסחר, מעל ל-10,500 פרויקטים קטנים הופרטו, ולמרות שהפרטת חברות בינוניות וגדולות הואטה, מעל 1,200 מחברות אלה צורפו לקרן הון משותפת. החוק והצווים מבססים את הבסיס החוקי להליך של הפרטת נכסי מדינה, בשאיפה להקטין את מספר החברות המנוהלות על ידי המדינה. שירותים רבים שבעבר ניתנו על ידי המדינה הופרטו, ונכון ל-2012 הוצאות הממשלה נמוכות ומינימליות - רק 5 מיליארד דולר בשנה.[3] במקביל להסרה המשמעותית של הפיקוח על כלכלת המדינה, שנטען כי הובילה לצמיחה בכלכלה, בוצעו גם מספר צעדים שנויים במחלוקת, כגון ביטול חוקי עבודה ושכר מינימום, קביעת מס הכנסה אחיד על כל דרגות השכר, ביטול הסיבסוד של לימודי יסוד ולימודים אקדמיים, ופיטורים המוניים בעקבות ההפרטה שעדיין מתבטאים ב-2012 בשיעור אבטלה גבוה של 16%.[3]
הבנק הגדול במדינה TBC Bank נמצא בבעלות חלקית של בנק לאומי.
צמיחת ענף התיירות בגאורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום המלחמה הנחיל נשיא גאורגיה, מיכאיל סאקשווילי, מהפכה כוללת במדינה, אשר נגעה, בין היתר, לחיזוק נושא התיירות והזמנת מבקרים ממדינות זרות אל גאורגיה. תשתיות רבות פותחו בעיר[דרושה הבהרה] על מנת לקדם את גאורגיה ממעמד של מדינה נחשלת לכיוון מערבי ומודרני יותר, לצד בניית בתי מלון מצד רשתות כדוגמת שרתון, הולידיי אין, ועוד. כמו כן, נבנו קניונים חדשים במדינה. כיום נחשבת גאורגיה ליעד אטרקטיבי עבור תיירים, וענף התיירות הוא אחד משני גורמי ההכנסה העיקריים לקופת המדינה, לצד החקלאות[4]. בשנת 2012 רשמה גאורגיה את הצמיחה הגדולה ביותר בתחום התיירות, כאשר רשמה עלייה של כ-39 אחוזים במספר התיירים המגיעים ממדינות זרות, והמספרים הגיעו ל-3.2 מיליון תיירים.
תיירים רבים נוהרים אל המדינה לאורך כל חודשי השנה, אך על פי המלצות רבות, התקופה האטרקטיבית ביותר לטיול לגאורגיה מבחינת אקלים ומזג אוויר היא בין החודשים יוני ועד ספטמבר[5]. הסיבה לכך היא שמדובר בחודשים חמים יותר ביחס לשאר השנה ונוחים למטייל. בתקופת הסתיו מתקיימים פסטיבלים שונים במדינה, אירועים תרבותיים אחרים, וכן זוהי תקופת הבציר. בחורף עיקר הפעילות התיירותית בגאורגיה מתמקדת באזור ההררי של המדינה, שם יורדים שלגים ונפתחים אתרי סקי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יחסי הסחר בין ישראל וגאורגיה, אגף סחר חוץ וקשרים בינ"ל, אוגוסט 2006
- המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי, יחסי הסחר בין ישראל לגרוּזיה
- השקעות ישראלים בגאורגיה - מיליארד דולר, באתר ynet, 10 באוגוסט 2008
סטטיסטיקה של הייצור התעשייתי 2001-2006, רבעוני לפי ענף- רם דגן, לאומי בוחן רכישת בנק בגרוזיה בעל הון עצמי של 70-60 מיליון דולר, באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2006
- ערן גבאי, נוחי דנקנר במו"מ על רכישת מפעיל סלולר בגאורגיה ב-400 מיליון יורו, באתר TheMarker, 25 בדצמבר 2006
- הארץ, לאומי רכש מניות בבנק בגאורגיה ורוני מילוא יגרוף מאות אלפי ש', באתר TheMarker, 7 במרץ 2007
- דוד ליפקין, עסקים, גאורגיה: העתיד כבר כאן, באתר nrg, 3 במאי 2007
- אריק מירובסקי, קרדו קפיטל תרכוש קרקע בגאורגיה ב-2 מיליון דולר, באתר TheMarker, 8 במאי 2007
- מיכל מרגלית, טייקוני הנדל"ן: לא מתרגשים מהמצב בגאורגיה - אירועים כאלה נשכחים, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2008
- אולגה ויניאר, פיץ' ו-S&P הורידו את דירוג האשראי של גאורגיה, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2008
- רז סמולסקי, משקיע ישראלי: מחירי הנדל"ן בגאורגיה יצנחו ביותר מ-30%, באתר TheMarker, 11 באוגוסט 2008
- אביטל להב, תחייתה של גאורגיה: נס כלכלי או ניצול גלובלי?, באתר ynet, 11 במאי 2012
אפרת נוימן, גאורגיה: הזדמנות עסקות בצלו של הדוב הרוסי, באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2014- ליטל איסטמטי, גאורגיה: צמיחה מסחררת, עוני גבוה והרבה סימפטיה לישראלים, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מדד השחיתות העולמי, 2003
- ^ מדד השחיתות העולמי, 2011
- ^ 1 2 אביטל להב, תחייתה של גאורגיה: נס כלכלי או ניצול גלובלי?, באתר ynet, 11 במאי 2012
- ^ אלינור פוקס, המהפכה הגרוזינית, באתר מאקו, 18 באוקטובר 2012
- ^ מיכאל שיחור, הסוד של גאורגיה: גבוהה, נעימה, זולה וידידותית, באתר ynet, 10 ביולי 2011