כלב ים נזירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןכלב ים נזירי
זוג כלבי ים נזירים
זוג כלבי ים נזירים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: כלבי ים
שבט: כלבי ים נזריים
סוג: כלב ים נזירי
שם מדעי
Neomonachus
Slater & הלגן, 2014
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כלב ים נזירי (שם מדעי: Neomonachus) הוא סוג במשפחת כלבי הים. מין ביישן ורגיש, מסתתר במערות מבודדות ונמנע מאזורי התיישבות אדם. אורכו של כלב ים נזירי הוא בסביבות 80 ס"מ עד 2.4 מטר ומשקלו עשוי להגיע עד ל-320 ק"ג. הנקבות קטנות במקצת מהזכרים. צבעו של כלב הים חום אפור כהה ובטנם בהירה לבנה. הגורים נולדים לרוב בסתיו, נכנסים למים בגיל שבועיים. הם מגיעים לבגרות מינית בסביבות גיל 4 ואורך חייהם הוא כעשרים שנה.[1]

הוא אחד היונקים הימיים בסכנת הכחדה בעולם, עם פחות מ-600 פרטים ששורדים כיום. המין מתואר כ"סכנת הכחדה חמורה" על ידי איגוד השימור העולמי (IUCN) והוא רשום בנספח של האמנה בדבר סחר בינלאומי במינים בסכנת הכחדה (CITES).

היסטוריה וניצול : בני אדם צדו כלבי ים נזירים ים תיכוניים לצורך הצרכים הבסיסיים להישרדותם - פרווה, שמן, בשר, תרופות - אך בתחילת העת העתיקה לא הרגו אותם בכמות גדולה מספיק כדי לסכן את קיומם כמין. עדויות מצביעות על כך שהמין התדלדל קשות במהלך התקופה הרומית. השם חותם הים "נזיר" הוצע על ידי יוהאן הרמן בשנת 1779, כאשר חוקר הטבע פרסם את התיאור המדעי המודרני הראשון של המין על סמך תצפיות בשטרסבורג.

בית גידול: כלבי ים נזירים ים תיכוניים מחפשים בעיקר מפלט במערות בלתי נגישות, לעיתים קרובות לאורך חופים נידחים, תלויים בצוקים. למערות כאלה עשויות להיות כניסות תת-מימיות, שאינן נראות מקו המים.[2]

כלב ים נזירי בישראל: למרות שכלב הים הנזירי נחשב למין שלא קיים יותר בחופי ישראל, מאז 2010 התקבלו 100 דיווחים מאומתים על תצפית של כלב הים הנזירי בחופי הארץ. הדיווחים מראים על מגמה של זליגת כלב הים הנזירי מאזורי המחיה שלו בטורקיה, יוון וקפריסין חזרה לאזור ישראל, וזאת ככל הנראה עקב התרבות הפרטים באזורי המחיה הרגילים שלהם. דיווחים נוספים על תצפית כלב ים נזירי התקבלו גם מכל המרחב, מלבנון, סוריה, מצרים ותוניסיה. המסקנות הראשונות הראו כי כיום אין בארץ מערות ימיות שמתאימות לשהות ארוכה של כלב הים. במסגרת שיתוף פעולה אזורי עם טורקיה, יוון, קפריסין וספרד, הוחלט לייצר לכלבי הים מקומות מנוחה ורבייה חדשים במרחב, וזאת כדי שהם יישארו באזורים האלו. כחלק מההחלטה, מערות שהיו בעבר בשימוש ושנהרסו עם השנים ישוקמו. נתיב נוסף שהוחלט לפעול בו הוא של חפירת מערות מלאכותיות ובתי גידול מלאכותיים עבור המין הנדיר הזה.[3]

שמורות הגנה: במקומות אחדים יש כיום שמורות להגנת כלב הים הנזירי. אחת מהן נמצאת באי מליט שביוגוסלויה, העשיר במערות. שמורה אחרת נמצאת בקפרי שבחוף האיטלקי.[4]

תזונה: כלב הים הנזירי פעיל בעיקר בשעות האור, וטורף מדי יום דגים ורכיכות (כגון תמנונים ודיונונים) בכמות השווה לחמישה אחוזים לערך ממשקל גופו.[5]

מינים:

עד שנת 2014 המין כלב ים נזירי מצוי (Monachus monachus) גם שויך לסוג, עד שהתגלה כי המינים כלב ים נזירי "הוואי" ו"הקריבי" בעלי מטען גנטי דומה, יותר מאשר זה "המצוי". בהתאם לכך הוגדר סוג חדש בשם "Neomonachus".[6] הגילוי הקודם של סוג חדש במשפחת כלבי הים היה בשנת 1870 לערך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. כלב ים - הערך המכיל מידע כללי על כלבי הים ומגוון המינים השונים שלהם.
  2. זואולוגיה - ערך המתאר את תחום הזואולוגיה, המתעסק בחקר ותיאור החיים בעולם החי.
  3. האוקיינוס השקט - הערך המספק מידע על אוקיינוס השקט, האוקיינוס הגדול ביותר והנמצא בין היבשות השונות באוקיינוס המערבי.
  4. קישור למקור מידע נוסף לקריאה על הנושא

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא יונקים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.