כיכר החירות (טביליסי)

כיכר החירות
מידע כללי
סוג	כיכר עירונית
על שם	חירות
מיקום	טביליסי
מדינה	גאורגיה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – תחילת המאה ה-19
מידות
שטח	15,545.11 מ"ר
קואורדינטות	41°41′36″N 44°48′05″E / 41.6934°N 44.8015°E
	(למפת טביליסי רגילה) כיכר החירות

כיכר החירות (בגאורגית: თავისუფლების მოედანი, תָוויסוּפּלוֹבּיס מוֹאֶדָני) היא הכיכר המרכזית של טביליסי בירת גאורגיה, בקצהו המזרחי של שדרות רוסתוולי. בין יתר המבנים הממוקמים בכיכר נמנים: בית עיריית טביליסי, הסניף הראשי של הבנק של גאורגיה וסניף של מלון היוקרה מריוט. כמו כן ממוקם בכיכר משרד הממשל של רובע טביליסי העתיקה.

מאז בניית הכיכר, בתקופת האימפריה הרוסית, יחד עם שדרות רוסתוולי, התרחשו בכיכר זו ציוני דרך חשובים שעיצבו את ההיסטוריה של גאורגיה, ביניהם: ההפגנות שהביאו להחלטה של הממשל הסובייטי בגאורגיה להכריז על עצמאותה של גאורגיה, אירועי מהפכת הוורדים שהביאו להפיכה בשלטון ללא שפיכות דמים, הפגנות האופוזיציה בגאורגיה בשנת 2007 שהביאו לבחירות חדשות בינואר 2008 ועוד.

שם הכיכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת קיומה של הכיכר שונה שמה מספר פעמים. עם הקמתו במחצית הראשונה של המאה ה-19 נקראה הכיכר כיכר ירוואנסקי (כיכר ירוואן) או כיכר ירמולוב-ירוואנסקי. אלכסיי ירמולוב (Алексей Петрович Ермолов) היה הנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז, שיזם את הקמת הכיכר. מאוחר יותר, בשנת 1829, לאחר התמנותו של איוון פסקביץ' (Иван Фёдорович Паскевич) לנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז הוחלף שם הכיכר לכיכר פסקביץ'-ירוואנסקי. פסקביץ' היה הגנרל שכבש את ירוואן.

בשנת 1851 נוסד בסמוך לכיכר תיאטרון הבלט והאופרה של טביליסי ועל כן נקראה הכיכר לעיתים קרובות תאטרוֹסוּלס (თეატრალურს, מילולית: "בקרבת התיאטרון"). בשנת 1918, עם כינונה של הרפובליקה הגאורגית קצרת המועד, הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, שונה שם הכיכר לשמה הנוכחי תָוויסוּפּלוֹבּיס מוֹאֶדָני ("כיכר החירות"). לאחר פלישת הצבא האדום לגאורגיה והקמתה של הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז שונה שם הכיכר לזאקפֶּדֶראצייסָה (ზაკფედერაციისა) עם שם הפדרציה החדשה, ומאוחר יותר, בתקופת גאורגיה הסובייטית, שונה שמם הכיכר לכיכר לנין (ლენინის მოედანი, לֶניניס מוֹאֶדָני). מאוחר יותר לקראת תום השלטון הסובייטי הוחלף שם הכיכר לכיכר בריה (ბერიას მოედნი, בֶּריאס מוֹאֶדָני) על שם לברנטי בריה. אולם היה זה לתקופה קצרה בלבד. בשנת 1991, לאחר הכרזת העצמאות של גאורגיה, החזיר נשיא גאורגיה הראשון, זוויאד גמסחורדיה את שם הכיכר לשמה בתקופה העצמאות המוקדמת של גאורגיה, כיכר החירות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיכר נוסדה במחצית הראשונה של המאה ה-19 על ידי אלכסיי ירמולוב (Алексей Петрович Ермолов), שהיה הנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז בשנים 1816–1827. הוא החליט לבנות שכונה חדשה מחוץ לטביליסי של אותם הימים, כיום צפונית לטביליסי העתיקה.

בשנת 1820 נבנתה המפקדה הראשית של משטרת טביליסי באזור. בין השנים 1882-1886 נבנה בית עיריית טביליסי. בין השנים 1847-1851 נבנה תיאטרון הבלט והאופרה של טביליסי על ידי הארכיטקט האיטלקי ג'ובאני סקודיארי בהוראת הנציב העליון מיכאיל סיומונביץ' וורונצוב. המבנה נשרף בשנת 1847 ונבנה מחדש.

בתקופת השלטון הסובייטי נקרא הכיכר, כיכר לנין ועמד במרכזו פסל של לנין. מאוחר יותר הוחלף הפסל במזרקה. בנובמבר 2006 נבנה פסל מוזהב של גיאורגי הקדוש, הקדוש המגן של גאורגיה, הורג את הדרקון.

ב-9 במרץ 1956 טבחו חיילים סובייטים בסטודנטים שהפגינו בכיכר כבר מספר ימים. ההפגנות שדוכאו ביד קשה הביאה לכך כי במשך 20 השנים הבאות לא נרשם שום עימות, עד שקם דור חדש של גאורגים צעירים.

בשנת 1967 נחנכה תחנת מטרו בכיכר שנקראת על שם הכיכר.

בשנת 2005 חגגו בכיכר, יחד עם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש שביקר בגאורגיה ונשיא גאורגיה, מיכאיל סאקשווילי, כ-100,000 איש על פי ההערכה, 60 השנים לתום מלחמת העולם השנייה.