ישמעאל בן פנחס הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ישמעאל הכהן
לידה אפריל 1851
ניסן ה'תרי"א
יזד, איראן
נרצח 29 באוגוסט 1929 (בגיל 78)
כ"ד באב ה'תרפ"ט
צפת, פלשתינה (א"י)
מקום פעילות צפת, צפון אפריקה, טורקיה, מצרים והודו
תקופת הפעילות ? – 29 באוגוסט 1929 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק דיינות
תפקידים נוספים שד"ר
רבותיו הרב יוסף חיים מבגדאד
חתימת ידו של ר' ישמעאל הכהן. טיריה אדר תרס"ז (מרס 1907).

הרב ישמעאל הכהן (18511929) היה שד"ר מצפת, אב בית דין וחכם באשי בטירה (במקורות: תירייא. אנ') שבטורקיה, ולאחר מכן ראש הרבנים, אב בית דין ורבה הראשי הספרדי של צפת. נרצח במאורעות תרפ"ט.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחוב שבו שכן ביתו של הרב ישמעאל בצפת, ובו שלט הנצחה לזכרו

נולד ביזד שבאיראן בחודש אפריל 1851 (ניסן ה'תרי"א) לרבקה ולרב פנחס הכהן, שהיה אב בית דין בעיר. בשנת 1861 (ה'תרכ"א), בעודו עושה את דרכו לארץ ישראל עם אביו, נפטר זה האחרון, והוא עבר להתגורר אצל דודו אג'א הומאיון הכהן בבגדאד שבעיראק. בגיל 18 החל ללמוד בישיבתו של הרב יוסף חיים מבגדאד, ובשנת 1871 (ה'תרל"א) עלה לארץ ישראל עם דודו והתיישב בצפת.

בשנת 1873 לערך נישא לשרה, בתו של הרב משה הכהן נהר, שהיה רבה של טיריה, ונכדתו של הרב אברהם פלאג'י[1], ובתקופה זו נמנה עם תלמידי הרב יעקב הכהן סקלי. בשנת 1876 (ה'תרל"ו), בגיל 25, החל לשמש כחבר בבית הדין של העדה הספרדית בצפת.

יצא מספר פעמים בשליחות כשד"ר מטעם כוללות העיר למרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, לוב, הודו ומצרים. כשחזר לצפת בשנת 1900 (ה'תר"ס), מונה לרב הראשי הספרדי וראש הרבנים בעיר, ולאחר פטירת אשתו שרה, נישא לרבקה (ריקוג'ה) בארקי, מן העיר איידין.

בשנת 1906 (ה'תרס"ו) עבר לטירה הסמוכה לאיזמיר, שם שימש כחכם באשי וכאב בית הדין המקומי במשך 14 שנים. בתקופת שהותו בטורקיה, החליפו רבי ישועה ואעיש לתפקיד אב בית הדין של צפת. בתקופה זו נפטרה אשתו רבקה, והוא נישא לרושא בת הרב חיים דוד צוריאנו, רב העיר איידין שבטורקיה. לאחר שביתו נשרף יחד עם חיבוריו וספריו, האמין כי זהו מעין עונש על כך שעזב את ארץ ישראל, ולכן שב לצפת בשנת 1919 (ה'תרע"ט) ומונה לשמש שוב כרב וכאב בית הדין של העדה הספרדית בעיר עד לשנת 1927 (ה'תרפ"ז)[2].

במשך חייו ניהל התכתבות ערה עם רבני דורו, והשיב לשאלות רבות בענייני הלכה. כן חתם יחד עם הרב אברהם לייב זילברמן והרב אפרים שרגא וינגוט על מכתב המתיר לכהנים לעלות ולהתפלל בקברו של רבי שמעון בר יוחאי, לאחר בדיקה הלכתית מקיפה ובדיקה מעשית בשטח[3].

בתחילת שו"ת "בד דוד" של קרוב משפחתו[4] רבי דוד חי אדרעי שנדפס בצפת בשנת ה'תרפ"ב מופיע מכתב הסכמה שכתב רבי ישמעאל[5].

כשפרץ הטבח בצפת, ב-29 באוגוסט 1929 (כ"ג באב ה'תרפ"ט), הערבי ששימש כגוי של שבת בקהילה היהודית נקש על דלת ביתו, וכשנפתחה, התפרצו הפורעים אל הבית[6] בעודו לומד ופצעו אותו ואת אשתו רושא. הוא נפטר מפצעיו לאחר מספר שעות, ב-30 באוגוסט 1929 (כ"ד באב ה'תרפ"ט). אשתו הובהלה לחיפה וכעבור מספר ימים נפטרה.

הסטנדר עליו למד בעת הירצחו מוצג במוזיאון בבריטניה[7].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ישמעאל הכהן היה נשוי ל-3 נשים;

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר חיבוריו נותרו בכתב יד, וחלק מחידושיו ושאלותיו הודפסו בספרי חכמי דורו כגון בספר "יש'א איש" לרב יעקב שאול אלישר, בספר "משה האיש", לרב חיים משה אלישר ובספר "ביכורי יעקב" לרב יעקב חי זריהן.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחת חזן 


 
 
יוסף חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים חזן (הראשון)כלב
 
 
דוד חזן
 
 
חיים חזן (השני)
 
 
רפאל יוסף חזן (חקרי לב)
 
 
 
 
 
 
רושא (חווה)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב פאלאג'י
 
קאלי קאדיןחיים דוד חזןאליעזר חזןרחמים אליהו חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים פאלאג'ימשה חזןרפאל חזןישראל משה חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף פלאג'ירחמים נסים יצחק פלאג'יאברהם פלאג'ישרה (חזן)
 
יוסף רפאל עוזיאלאליהו בכור חזן
 
דינה (ברקי)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה הכהן נהר
 
ג'ויהשלמה דודבן-ציון מאיר חי עוזיאל
 
 
 
 
שרה
 
ישמעאל בן פנחס הכהן
 


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישמעאל בן פנחס הכהן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 באחד מכתביו, ר' אברהם פאלאג'י מתייחס אל ר' ישמעאל הכהן כ"נכדי", וכוונתו "בעל נכדתי" (ספר אברהם אנכי, דף רך ע"ב).
  2. ^ לדברי א' גלנטה, הרב ישמעאל הכהן עזב את טירה מאחר שלא הסכים להשתתף בלווית קצין יווני שנפטר באותם ימים (A. Galante, Histoire des Juifs d'Anatolie, II, Istanbul 1939, p. 27).
  3. ^ סערה בת 90: הכניסה למירון - מותרת לכהנים, באתר חב"ד און-ליין
  4. ^ בהקדמה למכתב מכנה אותו רבי דוד חי אדרעי בתואר "שאר בשרי". הקרבה המשפחתית בין השניים: הרב אדרעי היה חתנו של ר' שמואל ממן, שאף הוא היה חתנו של ר' משה הכהן נהר, חמיו של ר' ישמעאל הכהן.
  5. ^ בד דוד, צפת, ה'תרפ"ב
  6. ^ יוסף עברון, מאורעות הדמים - בין צפת לחברון, באתר ערוץ 7, 25.8.2010
  7. ^ רבי ישמעאל הכהן, באתר צפת עיר הקודש