ישיבת דרך חיים (שעלבים)

ישיבת דרך חיים
ישיבה קטנה לאומית
תקופת הפעילות 2003–הווה (כ־21 שנים)
מייסדים

הרב מתניה אריאל

הרב אריה רוזנברג
שכבות לימוד ט-יב
מספר כיתות 4
בעלי תפקידים
ראש הישיבה קטנה לאומית הרב מתניה אריאל
תלמידים
כ-120
מיקום
מיקום קריית חינוך שעלבים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°52′10″N 34°59′09″E / 31.869361111111°N 34.985861111111°E / 31.869361111111; 34.985861111111
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת דרך חיים (מכונה "גִמזו") היא ישיבה קטנה לאומית בראשות הרב מתניה אריאל ובנשיאות הרב יעקב אריאל. הישיבה מונה כ-120 תלמידים וממוקמת בקריית חינוך שעלבים.

שלוחה של הישיבה בשם "ישיבת עוז והדר" הוקמה בשנת ה'תשפ"א וממוקמת בעיר חדרה.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה באלול תשס"ג (2003) על ידי הרב מתניה אריאל, כישיבה קטנה שבה נלמדים לימודי קודש בלבד. היא הישיבה הקטנה הלאומית הראשונה שהוקמה במרכז הארץ, בין היתר במטרה להנגיש מוסד מסוג זה לקהלים נוספים. עם הקמתה קיבלה הישיבה מכתבי תמיכה מהרב אברהם אלקנה שפירא,[1] הרב מרדכי אליהו,[2] הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב יעקב אריאל.

הישיבה הייתה אמורה לקום במושב גמזו, אולם לבסוף הוקמה בקריית חינוך שעלבים. למרות זאת, היא עדיין מכונה בשם "גמזו".

נכון לשנת ה'תשפ"ג לומדים בישיבה כ-120 תלמידים (כ-30 בכיתה, כיתה אחת בכל שכבת גיל), והיא בין הישיבות הקטנות הלאומיות הגדולות. היא מסרבת בעקביות להגדיל את מספר הכיתות על אף הביקוש, במטרה לשמור על אווירה חברתית משפחתית.[3].

רוב בוגרי הישיבה ממשיכים בישיבות גבוהות, בעיקר לישיבת מרכז הרב, וגם לישיבות הר המור ובית אל. מעטים ממשיכים לישיבות הסדר.[דרוש מקור]

אחת לכמה שנים מוציאה הישיבה חוברת מאמרים מאת הרבנים והתלמידים בשם 'מִדרך עץ החיים'. עד שנת ה'תשפ"ד יצאו שבעה כרכים.[4]

הישיבה מתכננת בניית בית מדרש ופרויקטים נוספים, ולשם כך עשתה שני גיוסי המונים.[5][6]

הצוות החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הישיבה ומייסדה הוא הרב מתניה אריאל[7] (בנו של הרב ישראל אריאל), למד בישיבת שבי חברון, ובישיבות התיכוניות שעלבים וחיספין. לפני הקמת הישיבה כיהן כר"מ בישיבה הקטנה במעלה חבר.

בתפקיד 'ראש בית המדרש' מכהן הרב אריה רוזנברג, בוגר ישיבת בני עקיבא נחלים וישיבת מרכז הרב, אשר מלמד בישיבה מעת הקמתה.

הרב יואל קטן והרב מאיר ברקוביץ' מעבירים שיעור שבועי בישיבה, ובעבר גם הרב מיכה הלוי.

דרכה החינוכית של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת דרך חיים - תמונת מחזור תשע"ט

עם הקמת הישיבה הקים ראש הישיבה, הרב מתניה אריאל, את עמותת 'ישיבה קטנה לאומית'[דרוש מקור] שנועדה להפיץ את רעיון הישיבות הקטנות במגזר הדתי-לאומי. הוא פרסם בעיתונים ובכתבי עת מאמרים המבססים שיטה חינוכית זו. במאמריו, הוא מצטט מדברי רבנים במאתיים השנים האחרונות שעודדו מסגרות דומות, בדגש על רבנים מהציונות הדתית. הוא ערך מחקר על דעת הרב קוק בנושא זה, והסיק שהרב קוק ראה בשילוב לימודי חול במוסד הישיבה (ישיבה תיכונית) פתרון בדיעבד, והעדיף מסגרת ישיבתית שבה לימודי קודש בלבד[8].

בית המדרש של הישיבה

בישיבה לומדים במשך שלוש שנים לימודי קודש בלבד. עם זאת הישיבה מכירה בחשיבות ובצורך שבלימודי החול, ומקיימת בשנת הלימודים הרביעית לימודי חול באופן מרוכז בשעות אחר הצהריים. תוכנית זו אינה חובה, אך הישיבה מעודדת את רוב התלמידים ללמוד בתוכנית זו ולהוציא תעודת בגרות. למרות המסלול המצומצם, אחוז הזכאים לבגרות הממוצע עומד מעל 90%.

מפני היותה ישיבה קטנה, הישיבה משתדלת לאמץ סגנון ישיבתי, ולכן החלוקה לכיתות בישיבה אינה מכונה 'כיתה' כי אם 'שיעור' (כיתה ט' היא שיעור א', כיתה י' היא שיעור ב', וכן הלאה), חדרי השיעורים מכונים 'חדר"ש' (חדר שיעורים) ולא 'כיתה', תלמידי כיתה ח' הבאים להכיר את הישיבה מכונים 'שבו"ש' ולא 'טרמ"ח', ועוד.

מורה דרכה של הישיבה בסוגיות שונות הוא הרב יעקב אריאל, לשעבר רבה הראשי של רמת גן, ודודו של הרב מתניה.

סדרי הלימוד בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר הלימוד בישיבה נעשה בלימוד בעיון בסדר בוקר, ובבקיאות בסדרי צהריים וערב, כבישיבות גבוהות.

לאחר התפילה מתקיים סדר קצר בחומש ורש"י על פרשת השבוע. לפני סדר בוקר מתקיימים שיעורי אמונה, ובסופו סדר תנ"ך. בתחילת סדר צהריים מתקיים סדר מוסר, ובסופו סדר הלכה במשנה ברורה.

ישיבת עוז והדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב הביקוש והרצון להקים ישיבה קטנה בסמיכות לצפון, בשנת הלימודים ה'תשפ"ב (2021) נפתחה בחדרה שלוחה של הישיבה בשם 'ישיבת עוז והדר'.[9]. בראשה עומד הרב יאיר בר לוי[10], בוגר ישיבת דרך חיים בעצמו, ובישיבה מלמדים בוגרים נוספים של ישיבת דרך חיים.

נכון לשנת ה'תשפ"ג מונה הישיבה כ-60 תלמידים (כ-20 בכל שכבה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]