יצחק רבין (פיזיקאי)
 | |
| לידה |
1949 (בן 75 בערך) וילנה, ליטא |
|---|---|
| ענף מדעי | פיזיקה, ביופיזיקה, מכניקה סטטיסטית, חומר מעובה רך |
| מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
| מוסדות | אוניברסיטת בר-אילן |
  | |
יצחק רבין (נולד בשנת 1949) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן ברמת גן. כיהן כראש המחלקה בין השנים 2005 ל-2008. תחומי העניין שלו הם מכניקה סטטיסטית, חומר מעובה רך וביופיזיקה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבין נולד ב-1949 בווילנה שבליטא, ועלה לארץ ב-1958. הוא השלים את לימודיו בפיזיקה וכימיה באוניברסיטת תל אביב בשנת 1980 ומשם המשיך כחוקר במכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית בגרמניה. בין השנים 1981 עד 1983 שימש כמרצה במחלקת הכימיה והביוכימיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובין השנים 1983 ל-1985 שימש כמדען בכיר במרכז לחקר דינאמיקה לא ליניארית במכון לה-הוייה שבקליפורניה. ב-1985 מונה לפרופסור במחלקה לפיזיקה כימית במכון ויצמן למדע וב-1991 הצטרף למחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן כפרופסור מן המניין ושימש כראש המחלקה בין השנים 2005 ל-2008. רבין היה פרופסור אורח באוניברסיטאות רוקפלר, ניו יורק, הרווארד, דרום קליפורניה, סנטה ברברה, שיקגו, נורת'ווסטרן, קיוטו, בייג'ינג, מכון קירי ומכון מקס פלנק.
רבין נשוי ואב לשתיים.
תחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים האחרונות מחקריו של רבין התמקדו בחקר מודלים המדמים תכונות שונות של מערכות חיות. למשל, אחד המאפיינים של התא החי הוא ריבוי סוגי המולקולות המרכיבות אותו (עשרות אלפי סוגים שונים של חלבונים, ליפידים וכו'). כדי לשפוך אור על התנהגויות של מערכות רבות-מרכיבים כאלה, קבוצת המחקר של רבין ביצעה סימולציות מחשב של מערכות שבהם כל החלקיקים שונים זה מזה, עם אינטראקציות אקראיות ביניהם.[1] התברר שבמערכות כאלה נוצר סדר דינמי קצר-טווח המאופיין על ידי זהות דומה של חלקיקים שכנים, גם בפאזה הנוזלית (neighborhood identity ordering).[2][3] קירור מבוקר של נוזלים כאלה מאפשר להקפיא את הסדר הזה וליצור מוצקים זהים מבחינת המבנה הגבישי אך שונים בארגון המרחבי של סוגי החלקיקים בתוכם ולכן גם בתכונותיהם המכניות והתרמיות. מאפיין נוסף של מערכות חיות הוא היותן מערכות פתוחות המתקיימות רק הודות לאספקה מתמדת של אנרגיה מהעולם החיצון. רבים ממחקריו של רבין בעת האחרונה עוסקים בחקר מערכות מסוג זה, הנקראות מערכות אקטיביות. כך נחקרו מעברי פאזה דינמיים במערכות אקטיביות שבהן מתרחשת ריאקציה כימית בין המרכיבים השונים,[4] המשנה את האינטראקציה בינם לבין הסביבה ונתגלה שבמערכות כאלה יש תנודות בין מצבים שבהם יש הפרדה מרחבית ויצירת טיפות נפרדות של המגיבים (storage phase) לבין מצבים שבהם הטיפות מתלכדות ומתרחשת תגובה כימית בין סוגי המולקולות השונים (reactor phase).[5] רבין עוסק בחקר הדינמיקה של קליפות אלסטיות אקטיביות במטרה להבין את המנגנונים האחראיים לשינויי צורה המתרחשים במהלך התפתחותם של אורגניזמים רב-תאיים כדוגמת ההידרה (Hydra).[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' יצחק רבין, באתר של אוניברסיטת בר-אילן
- יצחק רבין, באתר ResearchGate
- יצחק רבין, באתר גוגל סקולר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ L. S. Shagolsem, D. Osmanović, O. Peleg and Y. Rabin, “Pair interaction ordering in fluids with random interactions”, J. Chem. Phys. (Commun.) 142, 051104 (2015).
- ^ D. Osmanović and Y. Rabin, “Neighborhood identity ordering and quenched to annealed transition in random bond models”, J. Stat. Phys.162 (1), 186-198 (2016).
- ^ L. S. Shagolsem and Y. Rabin, “Particle dynamics in fluids with random interactions”, J. Chem. Phys. 144, 194504 (2016).
- ^ I. Azizi, A.Y. Grosberg and Y. Rabin, “Re-entrant transitions in a mixture of small and big particles interacting via soft repulsive potential”, Phys. Rev. E 105, L032604 (2022).
- ^ D. Osmanović and Y. Rabin, “Chemically active nanodroplets in a multicomponent fluid”, Soft Matter 15, 5965 (2019).
- ^ A. Maji and Y. Rabin, “Network model of active fluctuations of thin elastic shells swollen by hydrostatic pressure”, Soft Matter 18, 7981 (2022).