יצחק קרליץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב יצחק קרליץ (מכונה: ר' איצ'לה קוסובר; 1880 לערך - ה'תש"ב 1942) היה רב בקוסובה, שנודע בצדיקותו ופרישותו. אחיו של החזון איש.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקוסובה לרב שמריהו יוסף קרליץ, רב העיירה. מקטנותו התנהג בפרישות. נשא את קיילה, בתו של הרב ראובן, אב"ד נרבה שליד ביאליסטוק. לאחר נישואיו המשיך לנהוג בפרישות והסתגפות. לאחר כמה שנים שב לקוסובה והתגורר בסמוך לאביו.

לאחר פטירת אביו סירב לקבל על עצמו את הרבנות והוא מסר אותה לגיסו הרב אבא סוויאטיצקי. הוא עצמו המשיך להתגורר בקוסובה והיה האישיות התורנית המרכזית בקוסובה ובסביבתה. כשנודע לאחיו החזון איש כי הוא משתוקק לעלות לארץ ישראל, הוא מנע זאת ממנו בטענה כי הרוחניות של קוסובה תלויה בו. לאחר מלחמת העולם הראשונה ייסד ישיבה בקוסובה לבני המקום ועמד בראשה.

אף על פי שכל ימיו ברח מן הרבנות, בשנות ה-30 הוא ניאות לקבל עליו את הרבנות בלכוביץ, לאחר שרבה הקודם של העיירה, אחיו הרב מאיר קרליץ, עלה לארץ ישראל. יוזם הרעיון היה הרב חיים עוזר גרודזנסקי, ששמע על העוני והמחסור ששררו בביתו של הרב איצ'לה קרליץ. אולם בסופו של דבר החליט הרב קרליץ לא לנטוש את בני קוסובה וויתר על הרבנות בלכוביץ.

לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה סירב להיענות להצעה להציל את עצמו ואת בני משפחתו ונשאר בעיירה עם בני קהילתו. בשנת תש"ב (1942), בעת שעמד בתפילה בביתו ביום שבת, נורה למוות על ידי חיילים נאצים. לאחר שאלו עזבו את העיירה נאספה גופתו והובאה לקבר ישראל על ידי אנשי העיירה ,אלו שברחו ליערות ושרדו ובניהם חיים נטע בן מאיר פולונסקי שהסתתר במרתף מתחת לבית ספר "תרבות"[1]. יחד איתו נהרגו אשתו ובתו והם נקברו בקבר משותף.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי איצל'ה קרליץ - נגיד הרוח, בתוך: הרב שלמה כהן (יו"ר המערכת) ואחרים, פאר הדור: פרקים ממסכת חייו ויצירתו של גאון דורנו מרן רבי אברהם-ישעיהו קרליץ בעל „חזון אי"ש”, בני ברק: הוצאת נצח, תשכ"ז, ח"א עמ' קד-קז.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדותו של הניצול חיים נטע פולונסקי מקוסובה.