יצחק יואל רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יצחק יואל (רבינוביץ) מליניץ (ה'תקנ"ג, 1793 - כ"ה בחשוון ה'תקפ"ח, 1828) היה האדמו"ר השלישי של חסידות ליניץ, כיהן גם ברבנות העיר ליניץ.

נולד ב-1793 לרבי גדליה רבינוביץ מליניץ מייסד חסידות ליניץ, שכיהן בעיר ליניץ כרב ואדמו"ר, כבנו השני והצעיר, ולו חמש אחיות. נשא את ביתו של רבי יעקב (יעקבקא) מלוברטוב. היה מתלמידיו של רבי אברהם יהושע השיל מאפטא שאמר "הנה בגלילותיכם סמכנו שלושה צדיקים: רבי משה צבי מסאווראן, רבי ישראל מרוז'ין ורבי יצחק יואל מליניץ. והחפץ ביראת שמים ילך אל רבי יצחק יואל".

בכ"ט בכסלו ה'תקס"ד (1804) עם פטירת אביו, נתמנה אחיו הבכור רבי שמואל יהודה לייב למלא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. ב-1818 נפטר רבי שמואל יהודה לייב בצעירותו ורבי יצחק יואל, שהיה אז בן 25 בלבד, נבחר למלא את מקומו. רבי יצחק יואל נפטר אף הוא בצעירותו. ב-1828, לאחר 10 שנות הנהגה, חלה ונסע להתרפא בעיר מחנובקה ושם נפטר ונקבר בבית הקברות במחנובקה. למרות גילו הצעיר הוא הצליח להגדיל את החצר והותיר חסידים רבים. את מקומו מילא בנו רבי גדליה אהרן מליניץ, ממנה עבר לסוקוליבקה.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, "טרקליני החסידות" כרך א', עמ' 332, הוצאת המודיע.
  • תשואות חן, עמ' 15, מכון שמן הטוב, 2012.