יצחק השנירי
| לידה |
שנות ה־70 של המאה ה־12  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־13 |
| מקום מגורים |
פרובאנס |
| עיסוק | פייטן |
  | |
רבי יצחק השנירי היה פייטן יהודי בפרובאנס בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13. פיוטיו נקלטו בעיקר במחזורים כמנהג פרובאנס.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנות השבעים של המאה השתים-עשרה. התגורר בפרובאנס, ככל הנראה בבוקר ומאלוסן בשליש הראשון של המאה ה-13. מעט ידוע לנו על קורות חייו. רבי יהודה אלחריזי נפגש עמו בסביבות 1195. ביקר מספר פעמים בקטלוניה, פעם אחת מתוכן בברצלונה, כפי שניכר מאקרוסטיכון של אחד משיריו, שם שהה בביתו של הנשיא מכיר בן ששת.[1] יש מהחוקרים שטענו כי היה חזן, על בסיס האקרוסטיכון ש"ץ שבסוף כמה משיריו אך יש מהם שפקפקו בסברה זו וטענו כי אלו ר"ת של 'שמרהו צורו'.[2] ע"פ עדות אחת, נקבר בגירונה.[3] גם אחיו ואביו של ר' יצחק היו בקיאים בחכמת הפיוט, כפי שמעיד אלחריזי.[4]
שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יצחק כתב, ככל הידוע לנו, שירי קודש בלבד, על כל מועדי השנה היהודיים מלבד חנוכה.[5] הסוגות בהם יצר: פיוטי יוצר, סליחות, רשויות, פיוטי נשמת, פיוטי קדושתא, הושענות, פיוטי עושה השלום, פיוט לפטירת משה רבנו, קינות לתשעה באב. על פיוטיו ניכרת ההשפעה הספרדית, וכן השפעות של מסורות פיוט עתיקות, כמו הפייטנות האיטלקית, הקדומה והפייטנות הפרובנסאלית הטרום ספרדית.[6] כמו כן הושפע מפיוטיו של ר' זרחיה הלוי[7]
רבי יצחק השנירי עשה שימוש רב בשיבוצים חידודיים – שיבוץ פסוקים בפיוט באופן המוציא אותם ממשמעם המקורית ומעניק להם משמעות חדשה. בפיוטיו, כמו גם בפיוטי ר' יהוסף האזובי, מופיעים שיבוצים כאלה כמעט בכל הקשר, גם בפיוטי סליחות ובתוכחות. זאת בניוד לפייטנים אחרים, שהשתמשו בהם רק בהקשרים קלילים.[8]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנימין בר-תקוה, פיוטי ר’ יצחק השנירי: יוצאים לאור ע“פ כת”י ודפוסים בצירוף מבוא, חילופי נוסח וביאורים. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 1996.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "אני אל אלוהים אקרא". בר-תקוה, פיוטי עמ' 36.
- ^ שד"ל, חרב המתהפכת, בתוך: חותם תוכנית, אמסטרדם 1865, עמ' 16 הערה פז. בר-תקוה, פיוטי, עמ' 38
- ^ כ"י גינצבורג 166 דף 239 עמ' א, הובא אצל בר-תקוה, פיוטי, עמ' 37-38
- ^ שער מו, מהד' קמינקא, וורשא ה'תרנ"ט, עמ' 351.
- ^ כמו רבים מהפייטנים הספרדים, בנימין בר-תקוה, פיוטי ר' יצחק השנירי: יוצאים לאור ע"פ כת"י ודפוסים בצירוף מבוא, חילופי נוסח וביאורים. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 1996, עמ' 42
- ^ בנימין בר-תקוה, פיוטי ר' יצחק השנירי, עמ' 42
- ^ בנימין בר-תקוה, פיוטי ר' יצחק השנירי, עמ' 47
- ^ שולמית אליצור, "השיבוץ החידודי: עלייתו וגלגוליו של השיבוץ המתואם והשיבוץ שונה ההוראה, למן הפיוט בארץ ישראל ועד מחברות עמנואל הרומי", בתוך: חביבה ישי (עורכת), שירת דבורה, באר שבע תשע"ט, עמ' 18–19.