יעקב קופיל ליפשיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב קופיל ליפשיץ
תקופת הפעילות ?–1740 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1740?
מזריטש, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב קופיל (קאפיל) ליפשיץ בן משה (?- 1740 (ת"ק)[1]), היה מקובל שחי בעיר מזריטש. התפרסם בזכות סידורו 'קול יעקב', הכולל פירושים לכוונות האר"י. הסידור היווה בסיס לרבים מסידורי האר"י שיצאו לאור אחריו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימד בבית המדרש במזריטש, ותלמידיו הפיצו את תורתו. בתס"ב עבר לישיבת הרב אברהם ברודא.

ספריו זכו להסכמות של גדולי החסידות, בהם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. הספרים הודפסו במהדורות רבות ושימשו בסיס לספרים רבים.

הרב ליפשיץ התעמק בספר התמונה ובתורת השמיטות. הוא התנגד לשבתאות והפנה את הקוראים ל"דברי הקדמונים", כלומר טרום השבתאות. עם זאת, הוא הושפע מדברי נתן העזתי. בספר "שערי גן עדן", ניתן לראות השפעה מפרשנותו של נתן על ההפרדה בין מעשה בראשית למעשה מרכבה כתקופות שלפני ואחרי שבירת הכלים. לתקופה שאחרי השתלשלות העולמות הוא קורא "מעשה מרכבה".

אחיו היה הרב חיים ליפשיץ[2].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סידור קול יעקב - פרשנות לכוונות האר"י הנוגעות לסידור התפילה. הספר היווה בסיס לכל סידורי האר"י שנדפסו בפולין וסביבותיה[דרוש מקור]
  • שערי גן עדן - על קבלת האר"י. הבעל שם טוב שיבח את הספר[3] ולכן הוא נפוץ בחצרות חסידיות רבות. לספר שלושה חלקים: אורח צדיקים, דרך אמת ושער האותיות.
  • קול הרמ"ז - פירוש לדיני סופרי סת"ם על פי הקבלה
  • פרוש על ספרא דצניעותא - מוזכר בספר שערי גן עדן, ח"ב אות א', "וכבר בארתי אלו הד"ן שמות בחבורי הגדול בספרא דצניעותא"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישעיה תשבי, נתיבי אמונה ומינות, רמת-גן 1964, עמ’ 204-226.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי יוסף בן אברהם לווינשטיין דור ודור ודורשיו, תרע"ד, סימן י'
  2. ^ ספר דרך חיים
  3. ^ מנחם מנדל בודק, סדר הדורות החדש, תרכ"ה, חלק שני, 'ספרן של צדיקים', ערך שערי גן עדן