יעקב צמח (שופט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב צמח

יעקב צמח (1935ינואר 2006) היה דוקטור למשפטים ושופט, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בשנים 20032005.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב צמח נולד בשנת 1935 בעיר מוסול שבעיראק, בן לששון ופהימה צמח. אביו כיהן כחבר בפרלמנט העיראקי כנציג היהודי המחוזי בתקופת כהונת המלך פייסל השני. אחיו, אפרים צמח, פעל רבות בתחום החינוך וההוראה, ייסד וניהל את בית הספר הממלכתי-דתי "רמב"ם" בטירת כרמל. אח נוסף, רחמים צמח, כיהן כסגן נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה ולתקופה של שנה כשופט בפועל בבית המשפט המחוזי.

בשנת 1951 עלה לישראל ולמד בבית ספר התיכון "מורים מוסמכים" בחיפה. התגייס לצה"ל ושירת בין השנים 1955 ל-1957.

לאחר שירותו הצבא, החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1961 סיים את התואר הראשון בהצטיינות. מאמנו בתקופת התמחותו היה השופט ד"ר בנימין הלוי, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר תום תקופת התמחותו הוסמך כעורך דין. במקביל המשיך את לימודי המשפטים ובשנת 1962 קיבל תואר "מוסמך למשפטים" באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנים 19691970 למד באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, שם קיבל תואר L.L.M. כשנתיים לאחר מכן, בשנת 1972, קיבל תואר דוקטור למשפטים (S.J.D) באוניברסיטת וירג'יניה (University of Virginia), במשפט קונסטיטוציוני.

לאחר מספר שנים בהן עבד כעורך דין במשרד עו"ד א.ש. שמרון, החל לעבוד כממונה על החקיקה במשפט המנהלי במשרד המשפטים ושימש בתפקיד זה בשנים 19791984. בשנת 1984 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים ובינואר 1996 מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי. באוגוסט 2003 מונה לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. בתפקיד זה כיהן עד יולי 2005, עת פרש לגמלאות.

צמח היה נשוי ואב לארבעה, שניים מהם, אפי ובינה, משפטנים.

נפטר בינואר 2006 בעקבות מחלה קשה.

הוראה ופעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו האקדמית לימד במכינה הקדם-אקדמית לחיילים משוחררים, שם העביר קורס מבוא ללימודי משפט. הקורס עסק ביצירתם ובתפקודם של בתי המשפט המלכותיים ברחבי אנגליה.

בין השנים 1965 ל-1969 הרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 19721979 שימש מרצה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף, שימש מרצה אורח באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת קליפורניה. בשנים 19831984 הרצה במחלקה למדעי המדינה בירושלים. בנוסף, היה חבר בוועדה למונחי משפט באקדמיה ללשון העברית.

פסיקותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השופט צמח דן, בין השאר, בתיקים הבאים:

  • תיק הריגה ברובע הארמני בירושלים (7 נאשמים);
  • תיק דהיישה - 15 נאשמים מקריית ארבע;
  • תיק בזק - המנכ"ל וסגנו;
  • תיק משה מן, מנכ"ל בנק טפחות;
  • תיק פלילי נגד קצינים ושוטרים ממיחלק המיעוטים בירושלים;
  • ת"פ 305/93 מדינת ישראל נגד אריה דרעי ואחרים. כיהן כאב בית הדין (כשלצידו השופטות מרים נאור ומוסיה ארד) שהרשיע את אריה דרעי. פסיקת השופטים בוטלה במקצתה בעקבות ערעור לבית המשפט העליון. בספר "קללת דרעי" של העיתונאי מרדכי גילת, העוסק במשפט דרעי, מגולל גילת, בין היתר, את מסכת "רדיפתו" (כלשונו של גילת) של צמח על ידי תומכיו של דרעי במהלך המשפט. לדברי גילת, צמח, שהיה מקורב לרב עובדיה יוסף, התנהל באופן מקצועי, עצמאי ומעורר כבוד[1].

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "על שפיטותן של שאלות פוליטיות". ספר זה הוא עיבוד מורחב של עבודת הדוקטורט שחיבר באוניברסיטת וירג'יניה. Political Questions in the Courts, Wayne State University Press 1976. על ספר זה אמר נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק כי מדובר בספר שמרבים לצטטו בבתי משפט במדינות המערב.
  • "הרשות השופטת בישראל", הוצאת המכון להשתלמות שופטים (1992). נוסח אנגלי: The Judiciary of Israel, The Institute for Judicial Training of Judges, Jerusalem 1993. למלאכת הכתיבה נדרש השופט צמח על ידי נשיא בית המשפט העליון השופט מאיר שמגר. הספר ראה אור בארבע מהדורות ותורגם לשפות ערבית, אנגלית, צרפתית וספרדית.
  • "בעיית אי שפיטות ההליכים הפרלמנטרים", עיוני משפט כרך ג, חוב' מס' 1, תשל"ג 1973.
  • פרסם מאמרי משפט בכתבי עת משפטיים וכן ערכים משפטיים באנציקלופדיה העברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד מרדכי גילת, דרעי: תמנון פשע, באתר הארץ, 10 בפברואר 2022