יעקב טננבוים

רבי יעקב טננבוים (טענענבוים) (ה'תקצ"א, 1831 - ה'תרנ"ז 1897) היה רבה של העיר פוטנוק שבהונגריה, מחבר השו"ת נהרי אפרסמון, שמן אפרסמון על התורה ועוד, היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תקצ"א (1831) לאביו רבי זאב וולף טננבוים, רבה של ורפלט ומחבר הספרים 'פלגי מים' ו'רחובות הנהר', ולאמו סלאווא. נשא לאשה את דבורה, בתו של הנגיד רבי ראובן יעקב חיים רייכמן.

כיהן ברבנות בערים טאיה, וטשאטה, ולמשך כ-23 שנים כיהן כרבה של העיר פוטנוק.

אחרי פטירת הגאון רבי חיים סופר המחנה חיים אב"ד בודאפעסט, שלחו קהל בודפשט כתב רבנות אליו, אולם לאחר שנועץ עם אחיו רבי שרגא צבי טננבוים הנטע שורק החליט שלא לקבל את התפקיד, כי יהיה לו שם הרבה ביטול תורה.

על פי האגדה היו לו שני מוחות, והיה כותב בפעם אחת בשני ידיו, בשפות שונות.

בהיותו עוד נער קטן הצטיין בהתמדתו בשכלו החריף והבקי, והי' מגאוני ישראל בימיו.

אחר חתונתו בא לסנדרה והרביץ שם תורה בישיבתו ט' שנים ומחצה, בשנת תרי"ח נתקבל לאב"ד טאיה, ובשנת תרכ"ט לטשאטה, ובשנת תרל"ג לקהילת פוטנוק, שם נפטר ונקבר.

עמד בקשר הלכתי עם גאוני דורו, ונזכר בספרי המהר"מ שיק, מחנה חיים, חתן סופר, בית נפתלי, אהל אברהם, משיב דברים, אבני חושן והנטע שורק.

על פי חיבורו "שו"ת נהרי אפרסמון", יוצא שהיה מעמודי ההוראה בדורו וגדולי עולם מכל קצות הארץ פנו אליו בספקותיהם השונים.

רבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד אצל אביו הרחובות הנהר מווערפעלעט.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבר את השו"ת נהרי אפרסמון על פי החלקים אורח חיים ויורה דעה בשולחן ערוך.
שמן אפרסמון על התורה, ועוד

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, רבי מאיר טננבוים אב"ד פוטנאק, חיבר את ספר הדרשות 'אמרי מאיר'.
הגאון רבי מאיר טענענבוים אב"ד פוטנאק בעל אמרי מאיר
בנו, רבי מנחם מנדל טננבוים שימש כאב בית דין בעיר טורנא שבסלובקיה של היום.
נכדו, בנו של רבי מנחם מנדל, הוא רבי משה טננבוים, שהיה רבה של העיר מילדוי-ספשי בסלובקיה.
נכדו, בנו של רבי מנחם מנדל, הוא רבי שמואל טננבוים שהחליף את אביו כאב בית דין בעיר טורנא שבסלובקיה של היום, ונספה בשואה.